$
משפט

כתב אישום חמור נגד גאידמק: הסתיר פעילות ב-650 מיליון שקל

לפי כתב האישום, גאידמק וחברת פועלים שירותי נאמנות השתמשו במוניטין של הבנק על מנת להכשיר פעולות מרמה והלבנת הון בהיקף ענק

איתי הר אור 10:1801.10.09

לבית משפט המחוזי בת"א הוגש הבוקר (ה') כתב אישום כנגד חברת פועלים שירותי נאמנות, והלקוח העיקרי שלה, ארקדי גאידמק. כתב האישום כולל שורה של עבירות הלבנת הון על פי סעיף 3 לחוק וכן עבירות מרמה. כתב האישום הוגש גם נגד מי שהיו מנהליה הבכירים חיים שמיר ושלמה רכט, היועמ"ש של החברה, רם לוי, הלקוח המרכזי ארקדי גאידמק, מי שפעל כאיש קש מטעמו, נחום גלמור, ומנהלת קשרי לקוחות בבנק הפועלים סניף 535, קרן ללום.

מה דעתך על מניית פועלים:
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
קנייה חזקה קנייה המתן מכירה מכירה חזקה

 

מדובר בכתב אישום חמור היות ומדובר בתאגיד עזר בנקאי ומנהליו הבכירים אשר השתמשו במוניטין המכובד של בנק הפועלים בע"מ ושל מערכת הבנקאות הישראלית על מנת להכשיר פעולות מרמה ופעולות הלבנת הון. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בעניינו של גאידמק, בו פעלו על מנת להסתיר פעילות בהיקף של כ-650 מיליון שקל.  

 

חברת פועלים שירותי נאמנות ויו"ר הדירקטוריון שלה מואשמים כי פעלו יחד עם גאידמק וגלמור על מנת לאפשר לגאידמק לרכוש במרמה את החברה ההולנדית טרמופוסט, תוך הסתרת זהותו כרוכש החברה וכבעל הכספים ששימשו לרכישתה. על פי כתב האישום, פעולות המרמה נעשו תוך הצגת גלמור כרוכש של החברה ותוך הצגת 50 מיליון דולר מכספיו של גאידמק, ככספיו של גלמור. הצגת הכספים במרמה ככספיו של גלמור והסתרת זהותו של גאידמק התאפשרה, בין היתר, בשל שיתוף הפעולה מצד החברה לנאמנות ומי שעמד בראשה. שיתוף פעולה זה בא לידי ביטוי ביצירת שורה של מצגים בנקאיים כוזבים שהוצגו לנציגי בעלי המניות של החברה בהולנד. 

 

עוד מואשמת החברה לנאמנות ובכיריה כי בהזדמנויות שונות פעלו על מנת לסכל את חובות הדיווח החלות עליה ועל בנק הפועלים כלפי הרשות לאיסור הלבנת הון בכל הקשור לפעולותיו של גאידמק ושל שני לקוחות נוספים. במקרה אחד הדבר נעשה תוך שיתוף פעולה עם היועץ המשפטי של החברה ובמקרה אחר עם מנהלת קשרי לקוחות בבנק הפועלים. 

 

במסגרת כתב האישום הוגשה בקשה לחילוט של כ-40 מיליון שקל של חברת פועלים שירותי נאמנות אם וכאשר תורשע החברה. מדובר בחילוט כספים השייכים לחברת הנאמנות ולא בכספים השייכים ללקוחותיה. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד טלי נג'רי ולירן חיים מפרקליטות מיסוי וכלכלה.

 

לפני כשנה עזב גאידמק את ישראל במפתיע, אך תוך שהוא הפקיד בידי המדינה ערבות בסך ארבעה מיליון דולר, בה הוא מתחייב להתייצב לכל חקירה נוספת או לפתיחת משפטו. מאז התראיין גאידמק וטען כי לא ברח. במקביל מעורב גאידמק בכמה סכסוכים כספיים אזרחיים עתירי מיליונים סביב השליטה בחברת אוסיף.

 

לאחר הפסדו במירוץ לראשות עיריית ירושלים אמר גאידמק כי "מדינת ישראל בגדה בו", ואף הפסיק את המימון שסיפק לקבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים.

 

מבחינת הפרקליטות, גאידמק אינו מוגדר כמי שנמלט מן הדין, ולפי שעה לא צפויה להיות מוגשת נגדו בקשת הסגרה. גורמים משפטיים מסרו ל"כלכליסט" כי "השלב הבא יהיה התייצבותו של גאידמק לדיון. אם הוא לא יתייצב, הכספים שהפקיד יחולטו, וישקל המשך הצעדים". 

 

עו"ד פיני רובין, המייצג את פועלים שרותי נאמנות, שלמה רכט וחיים שמיר, מסר בתגובה: "טרם היה זמן בידי לקרוא את כתב האישום, אך בהכירי את הנושא מהליכי השימוע אני מבין שהחברה לנאמנות הינה רק ספיח טכני לאישומים שמופנים כלפי אחרים, מבלי צורך לנקוב בשמם. בהכירי את הנושא, את ראיותיו ואת הנפשות שפעלו מטעמה של החברה לנאמנות, אני סמוך ובטוח שהתנהלותם היתה כראוי וכדין ולא נפל בה אפילו לא פגם טכני וספיחי. חבל שהדברים התגלגלו לכדי כתב אישום כדי שנצטרך לטרוח ולהצביע על כל אותן ראיות חד משמעיות התומכות בעמדתי זו ובחפותה של החברה ונציגיה".

 

עורכי דינו של נחום גלמור, המואשם כי היה איש קש של גאידמק, מסרו ל"כלכליסט": "לא היה כל מקום להגשת כתב האישום, והעובדה כי הוא מוגש שנים מתום החקירה והליכי השימוע מדברת בעד עצמה. התמשכות ההליכים בפרשה זו והפרסומים המרובים שנלוו לה, גרמו לגלמור עינוי דין חמור. גלמור חש כמי שנקלע לפרשה לא לו, והביע אכזבה עמוקה מכך שחרף הטענות כבדות המשקל והתשובות שהציג בפני הפרקליטות – אשר יש בהן לשלול מן היסוד את האישום כולו – הוא מוצא עצמו נגרר למשפט בעניינו של ארקדי גאידמק. הטענה שגלמור פעל כ"איש קש" היא טענה מופרכת, שהסבה לגלמור עד כה נזקים כבדים, והוא מצפה כי בית המשפט ידחה אותה בשתי ידיים".

 

סנגוריו של גאידמק, עו"ד פרופ' דוד ליבאי ועו"ד שלמה בן אריה ביקשו ללמוד את כתב האישום בטרם ימסרו את תגובתם.

 

הפיקוח על הבנקים מסר בתגובה על הידיעה: "מדובר באירועים שהתרחשו לפני יותר מחמש שנים, כאשר משטר איסור הלבנת הון בישראל היה בשלבי היישום הראשוניים שלו. מאז שינתה החברה את נהליה בכל הקשור להיכרות עם הלקוחות ולדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. כמו כן, המנהלים שכיהנו בזמן האירועים אינם משמשים כבעלי תפקיד בחברה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x