חיים סבן: "אם בזק לא היתה בישראל, הייתי עף מכאן"
העלאת מחיר בזק בשלב ההפרטה האחרון שחררה את לשונו של בעל השליטה בחברה. בכנס בזק אקספו הביע סבן את תסכולו וגם חשף את מדיניות קבלת ההחלטות שלו. "אני אמוציונלי בעסקים שקשורים לישראל"
"אם העסק לא היה כאן אלא בספרד, הייתי אורז את המזוודות ועף מכאן", אמר היום (ב') חיים סבן, מבעלי השליטה בבזק, לאחר שנשאל כיצד הרגיש בעת שהאוצר העלה את מחיר בזק בשלבים הסופיים של הפרטת החברה. "ההזדמנות להשקיע בחברה חשובה כל כך בישראל היתה דבר שלא הייתי מוכן לוותר עליו בקלות, וכך חשבו גם שותפיי, קרן אייפקס ומורי ארקין".
סבן השתתף בכנס "בזק אקספו" בו חשפה בזק את רשת ה־NGN שלה, ורואיין במסגרתו. "בסיס החברה כשקיבלתי אותו היה מצויין", אמר סבן בהתייחס לבזק. "היו כמה מכשולים, אבל היום החברה בסדר גמור, וזאת בעיקר תודות להנהלה, שנלחמת במתחרים וברגולציה. יש לנו לשמחתי הנהלה משכמה ומעלה".
קבוצת סבן־אייפקס־ארקין רכשה את השליטה בבזק בשנת 2005. כיום היא מחזיקה בכ־34% בחברה, לאחר שלאחרונה מכרה כ-5.5% ממניות החברה תמורת כ-1.1 מיליארד דולר. סבן סיפר כי כשהגיע למשרדי בזק ביום לאחר רכישת השליטה, סירב המאבטח בשער הכניסה לאפשר את כניסתו. המאבטח לא השתכנע גם כשסבן הזדהה בשמו, ודרש כי הנהלת החברה תאשר את כניסתו של הבעלים החדש.
סבן גם התייחס לטענות כאילו הוא מערב שיקולים רגשיים בחלק מעסקאותיו, דבר הגורם לו לעיתים להיכנס לעסקאות שאין בהם הגיון עסקי. בתגובה סיפר כי בעבר החליט לרכוש מניות בהיקף של כמאה מיליון דולר בחברת כבלים, שלדעת רבים היתה בדרכה לפשיטת רגל, אולם הוא האמין בפוטנציאל שלה ובשווי נכסיה. גם לאחר שנתן את ההוראה לרכוש את המניות, לא מילאו נציגיו אחר ההוראות בטענה כי הם מתקשים לבצע את העסקה. שבוע לאחר מכן פשטה החברה את הרגל. "עשיתי הרבה החלטות רעות בחיי, אבל כנראה שעשיתי יותר החלטות טובות מרעות", אמר.
הוא הדגיש כי האמוציות אינן באות לידי ביטוי בעסקים שאינם קשורים לישראל. "הן מתבטאות רק בעסקים שקשורים אלינו כעם ומדינה", הוא אמר, "את ההודעה על זכייתי במכרז לרכישת רשת תחנות הטלוויזיה הגדולות בגרמניה קיבלתי עם משפחתי במהלך סיור במחנה הריכוז בדכאו, ואין יותר סמלי מזה בכדי להדגים כיצד העם שלנו שרד את השואה והצליח. ברגעים כאלה אני חושב שמותר לי להיות אמוציונלי".
סבן נחשב גם כתורם משמעותי לאגודה למען החייל. לדבריו החיילים, ובעיקר הקרביים, הינם עמודי התווך של העם היהודי. "החיילים שנמצאים בבינת ג'בל מאפשרים לי להתהלך כמו טווס במאליבו", הוא אמר, "אני חש חובה לנסות ולתמוך בהם בכל דרך שאוכל".
סבן הסביר את פעילותו הנרחבת בפוליטיקה האמריקאית, ואמר כי מדובר בנסיון לסייע לישראל. לדבריו, יש שלוש דרכים לעשות זאת: האחת היא מתן תרומות למפלגות האמריקאיות, השנייה היא הקמת מכונים וצוותי חשיבה, והשלישית היא שליטה במדיה. "התמזל מזלי ולמשפחתי יש את היכולת לנקוט בשלוש השיטות הללו, לתועלתה של מדינת ישראל".
כשנשאל האם הוא מתייעץ עם רבנים, ענה: "עם כל הכבוד לרבנים, יש לי רק רבנית אחת בבית, אשתי שריל".