מנכ"ל קסטרו: "פועל סיני מרוויח 550 שקל בחודש. אי אפשר לנצח את זה"
גבי רוטר: כשהתחרות הגלובלית מגיעה גם לשוק המקומי, סין מאפשרת קיצוץ בהוצאות הייצור. נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש: מדובר באיום ממשי על הצמיחה הישראלית
"המעבר של קווי ייצור מישראל לסין הוא איום מוחשי על יכולת הצמיחה של ישראל" - כך אומר ל"כלכליסט" שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, לקראת דיון פגרה מיוחד בנושא, שתקיים היום ועדת הכספים של הכנסת. "הציונות היא נר לרגלי התעשיינים, אבל בחלק מהמקרים הימנעות מהוצאת הייצור מסכנת את הפעילות העסקית כולה".
קשה לספק נתונים מדויקים על ממדי התופעה, אבל היא ניכרת ביותר ויותר מפעלים ישראליים: דלתא, קסטרו, פוקס, קודאק, גוטקס, ML ומזגני תדיראן קרייר - כולם העתיקו חלק ניכר מהייצור שלהם לסין. הקושי לאמוד את ממדי התופעה נובע גם מכך שמפעלים רבים מעתיקים את פעילות הייצור בהדרגה.
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
המהלך הזה מונע משיקול כלכלי נקי: פועל סיני משתכר כ־1,000 יואן בחודש, שהם 550 שקל, כך שהעברת הייצור לסין מצמצמת במאות אחוזים את עלויות השכר, ההוצאה העיקרית של כל מפעל. נוסף על כך הודיעה ממשלת סין על הטבות מס גדולות ליצואנים בתחומי הטקסטיל והמתכת. כל אלה, בתוספת עלויות ההקמה הנמוכות והפוטנציאל של שוקי המזרח, הפכו את סין ליעד אטרקטיבי לתעשייה הישראלית.
"שכר המינימום של עובד בישראל הוא 1,000 דולר (לעומת 170–200 דולר בסין - נ"ס)", אומר גבי רוטר, מנכ"ל משותף בקסטרו, ש־90% מהייצור שלה נעשה מחוץ לישראל. "אי אפשר להתחרות איתם. היום אין בארץ תשתית של ייצור באופנה. התחרות שלנו, גם בשוק המקומי, היא גלובלית - ואיפה H&O וגאפ מייצרות? בבנגלדש ובסרי־לנקה".
"השנה העברנו את כל הייצור לסין", מזדהה מיכל צחורי, מנכ"לית פוקס סין. "פרט לעלות הייצור הנמוכה, בסין יש ידע עצום בטקסטיל, בייצור וגם בלוגיסטיקה ובשילוח. אנחנו משלמים מחיר נמוך מאוד עבור עבודה מעולה".
אתם מפקחים על תנאי ההעסקה?
"אנחנו עובדים רק עם מפעלים מבוססים שעובדים עם חברות בינלאומיות גדולות, כגון וול־מארט ודיסני. החברות האלה מפעילות פיקוח הדוק מאוד על הספקים שלהם. אני גם מבקרת בכל מפעל, גם לפני שאנחנו מתקשרים איתו וגם בביקורים שוטפים".
לייצור בסין יש חסרונות?
"החיסרון הגדול הוא זמן האספקה לישראל. חוץ מזה, לחברות ישראליות קל הרבה יותר להפעיל בקרת איכות בארץ. בסין זה מחייב את החברה לפתוח משרד מקומי ולהפגין נוכחות קבועה".
עלויות הייצור אינן השיקול היחיד: ישנו גם הפוטנציאל העצום של השוק המקומי. "סין היא אחד השווקים העיקריים של תדיראן העולמית, ומניבה 15% מכלל ההכנסות שלה", מספר ביל מיאו, מנהל מפעל תדיראן סין - אחד המפעלים הישראליים הראשונים בסין, שנפתח כבר ב־1993. "זה קורה מכיוון שבסין, ובעיקר במגזר הממשלתי, יש דרישה לקנות תוצרת מקומית".
"רוב הפעילות היצרנית בסין מתבצעת באזור שנז'ן, בירת הלואו־טק הסינית", מספר דני טל, הנספח המסחרי של משרד התמ"ת בדרום סין. "סביב שנז'ן יש מאות אלפי מפעלים לייצור טקסטיל, נעליים ושעונים, בהם גם מפעלים ישראליים רבים. בשנז'ן ישנו הנמל הרביעי בגודלו בעולם, כך שזה מקל על היצוא".
לדברי טל, התנועה הישראלית לסין אינה חד־כיוונית. "סינים וישראלים לומדים ליהנות אלה מיתרונותיו של אלה. הסינים מכירים ביכולות הפיתוח של ישראל, וחברות הייטק מקומיות שוקלות כיום לפתוח מרכזי פיתוח בישראל".
תמיכה מפתיעה במהפכה הסינית הזו מביע אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר: "פריחת המפעלים בסין אינה פוגעת בתעשייה הישראלית, אלא מחזקת את כושר התחרות שלנו. אם לא יאושרו מהלכים כאלה, המפעלים הישראליים לא יעמדו בתחרות העולמית".
