הקרב הבא: מי יירש את קינן בחטיבה העסקית

אם לא יהיו הפתעות, בנק ישראל יאשר את מינויו של ציון קינן למנכ"ל בנק הפועלים בקרוב, ולא ישתמש במכסת 60 הימים שבהם הוא זכאי לקיים הליך בדיקה. בכך יסתיים העימות המתוקשר בין בנק הפועלים לבנק ישראל, שבעקבותיו עזב דני דנקנר את תפקיד היו"ר והוקמה ועדת איתור למנכ"ל.

צבי זיו צילום: עמית שעל

קינן, שבמקור מונה לתפקיד אי שם במרץ, מיד עם התפטרותו של המנכ"ל הקודם צבי זיו, לא יוכל לנוח על זרי הדפנה זמן רב. בפני המנכ"ל החדש קינן עומדים אתגרים רבים, חלקם מסובכים למדי, בהם עיצוב מחדש של ההנהלה הבכירה של הבנק, גיבוש תקציב 2010 והתוכנית האסטרטגית של הבנק ושיקום היחסים עם בנק ישראל.

הסוגיה הראשונה שתדרוש את טיפולו של קינן היא איוש התפקיד שהוא עצמו מפנה: מנהל החטיבה העסקית. תפקיד ראש החטיבה העסקית הוא מרכזי ויוקרתי ביותר, שכן החטיבה אחראית למתן האשראי לתאגידים - בהם גם הטייקונים המובילים במשק. גורמים במערכת הבנקאית מעריכים כי בעל הסיכויים הגבוהים ביותר להתמנות לתפקיד הוא יעקב אורבך. אורבך, מקורבו של קינן, הוא מנהל האגף העסקי בחטיבה העסקית. מועמד נוסף לתפקיד, ששמו הוזכר בעבר, הוא דורון קלאוזנר, ראש חטיבת משאבי אנוש בבנק.

האם פז יישאר?

אחד הבכירים שהישארותם בבנק נמצאת בסימן שאלה בעקבות המינוי הוא אורי פז, המכהן בתפקיד המרכזי של ראש החטיבה הקמעונאית. פז החל את דרכו בבנק בסוף שנות התשעים כעוזרו האישי של המנכ"ל המנוח עמירם סיוון. בהמשך הוא כיהן כמנהל אגף שיווק ותכנון אסטרטגי ולאחר מכן שימש כמנהל אזור השרון. בסוף 2007 מונה לראש החטיבה הקמעונאית. פז נחשב לאחד המנהלים המוערכים בבנק ולמומחה בקמעונאות, ואף מוביל את פתיחת סניפי "פועלים אקספרס" מתחילת השנה.

בעבר היו דיווחים על מתיחות מסוימת בין קינן לבין פז, שנחשב למקורבו של צבי זיו. גורם במערכת הבנקאית אמר ל"כלכליסט" כי סוגיית הישארותו של פז עשויה ללמד הרבה על הכיוון שאליו הולך הבנק. לדבריו, אם קינן והיו"ר יאיר סרוסי יצליחו להשאיר את פז בתפקידו למשך יותר משנה, ישמש הדבר מסר למשקיעים כי הבנק מלכד את שורותיו ויוצא לדרך חדשה "ללא מחנות פנימיים". עם זאת, אפשר להעריך כי אם יוצע לפז תפקיד יוקרתי מאוד מחוץ לבנק - הרי סיכוייו לעזוב אינם מבוטלים.

אורי פז צילום: אוראל כהן

צמיחה מדודה באשראי

את עיצוב פניה של ההנהלה הבכירה בבנק יעשה קינן במשותף עם יו"ר הדירקטוריון יאיר סרוסי. השניים לא מתכוונים לנקוט צעדים פרסונליים כלשהם עד קבלת האישור הרשמי מבנק ישראל למינוי קינן. לפי גורמים בבנק הפועלים, מערכת היחסים בין סרוסי לקינן טובה מאוד - להבדיל מהיחסים הצוננים ששררו בין היו"ר הקודם דני דנקנר למנכ"ל הקודם צבי זיו. גם סרוסי וגם קינן ידועים כבעלי יחסי אנוש טובים, וחלוקת העבודה בין השניים אמורה להיות ברורה: סרוסי ינווט את המדיניות וקינן יקבע איך היא תצא אל הפועל.

בימים אלה מקיימת הנהלת הבנק דיונים אסטרטגיים לקראת העבודה על תקציב הבנק ל־2010 והאסטרטגיה לטווח ארוך יותר. שם המשחק בבנקאות, בשנים הקרובות, יהיה הרצון לאזן בין ניהול סיכונים אחראי ושמרני יותר לבין השאיפה לצמיחה וחדשנות. קינן יצטרך להחליט, בין השאר, על אסטרטגיית הצמיחה באשראי ולקבוע את מידת מעורבותו בנושא ניהול הסיכונים וניהול פעילויות הנוסטרו.

לאחר גיוס ההון שביצע הבנק במאי, שבעקבותיו גדל יחס הלימות ההון של הפועלים אל מעבר לרף 12% שהציב בנק ישראל - הבנק צפוי להגדיל את האשראי לציבור, אך באופן מדוד ולא כחלק מ"אסטרטגיית צמיחה מהירה". ייתכן אף שהבנק יבצע גיוסי הון נוספים בעתיד, כדי ליצור עודפים שיתרמו ליציבות.

מצד שני, האם ניתן יהיה להסביר לאורך זמן לבעלי השליטה כי המערכת הבנקאית עברה לעולם שבו תשואות דו־ספרתיות נמוכות נחשבות הישג נאה? היכולת של קינן, בגיבוי סרוסי, להתמודד עם הלחץ להציג תשואות גבוהות להון היא המפתח להצלחתם בתפקיד.

התמודדות עם רגולטורים

אחרי העימות חסר התקדים עם בנק ישראל, מטרה מרכזית נוספת של בנק הפועלים היא שיקום היחסים עם הרגולטור. גם בבנק ישראל יש עניין לשמור על שקט תעשייתי בחזית זו בשלב זה. ל"כלכליסט" נודע כי סרוסי וקינן קיימו באחרונה פגישות חיוביות גם עם נגיד בנק ישראל סטנלי פישר ועם המפקח על הבנקים רוני חזקיהו.

יאיר סרוסי צילום: סיון פרג'

אתגר נוסף שיעמוד בפני קינן הוא חלוקת הדיבידנד: על פי הוראות בנק ישראל, בגלל ההפסד שהציג בנק הפועלים ב־2008 הוא אינו רשאי לחלק דיבידנד עד 2012. ואולם, אם ביצועי הבנק ב־2009 ואילך יהיו טובים, וקינן יוכל להציג למפקח על הבנקים שיפור בניהול הסיכונים ובממשל התאגידי בבנק - הרי ייתכן שיקבל אישור לחלק דיבידנד עוד לפני 2012. אם התסריט הזה יתממש, תהיה זו הצלחה כפולה לקינן: חותמת סופית שהיחסים עם הרגולטור שוקמו; ושביעות רצון מצד המשקיעים ובעלי השליטה, שיגזרו קופון.

מלבד העימות עם בנק ישראל, בנק הפועלים חווה בשבועות האחרונים התמודדות גם עם הרגולטור האמריקאי.

בעקבות ליקויים בממשל תאגידי ובהיענות לתקנות פדרליות הקשורות לטיפול בהלבנת הון שהתגלו בסניף במיאמי, חתמו הבנק המרכזי של ארה"ב (פד) ובנק הפועלים ב־8 ביולי על הסכם לשיפור התהליכים הפנימיים.

אורית לרר

בנק הפועלים מסר לאחר פרסום ההסכם כי חלק ניכר מהשיפורים שנדרשו במיאמי כבר הושלמו, אבל ברור כי קינן יצטרך לשים דגש בתוכניות האסטרטגיות שלו על נושאים כמו התמודדות עם סיכונים וממשל תאגידי, שמהווים את הבסיס לתקינה הבינלאומית באזל 2 בנושא ניהול סיכונים, שתיושם בבנקים החל בסוף השנה. בנק הפועלים ערוך היטב לנדבך השני של באזל 2, שכן יש לו מנהל סיכונים ראשי, דן קולר, שהוא חבר הנהלה ועבודתו אינה כוללת לקיחת סיכונים (הוא אינו risk taker) - בהתאם למתווה שהציג המפקח על הבנקים.

נושא אחר שידרוש את טיפולו של קינן הוא הייעוץ הפנסיוני. הרבה תקוות תלו בבנקים באפיק זה, שניתן להם כפיצוי בעקבות מכירת קופות הגמל וקרנות הנאמנות, בהתאם להמלצות ועדת בכר. ואולם, כעת לא ברור אם הנושא ייהפך למשמעותי בסל פעילויות הבנקים, בין השאר בעקבות הסדרתן לאחרונה של קופות גמל אישיות בישראל (IRA) שייפגעו במודל הייעוץ. קינן יצטרך לקבל החלטה, כמו ראשי בנקים אחרים, עד כמה הוא משקיע בתחום הזה.

נוסף על כך, אחרי פרשת פיטורי העובדים ב־2002–2003, לא נראה שבכוונת הפועלים לבצע צעד התייעלות חד־צדדי דומה. ואולם, קינן וראש חטיבת משאבי האנוש קלאוזנר חרשו בחודשים האחרונים את הארץ, ביקרו בסניפים ונפגשו עם אנשי ועד העובדים, ונראה שקינן מעוניין לקדם התייעלות כלשהי. סביר להניח שקינן מוביל מגמה שלפיה קיצוצים מסוימים הכרחיים, אך יש לבצע אותם בשיתוף הוועד.