בלעדי - הקרב על הדולר: בירושלים בוחנים הטלת מס על הספקולנטים

גורמים בממשלה בוחנים בימים האחרונים את האפשרות להטיל מס על תנועות הון לטווח קצר, כך נודע ל"כלכליסט". מטרת המהלך - שאם אכן ייצא אל הפועל צפוי לחולל מהומה רבתי בשוק המקומי - היא להילחם בספקולנטים בשוק מטבע החוץ, שעל פי כמה הערכות אחראים במידה רבה לתנודות החדות שנרשמות לאחרונה במסחר. על פי בדיקות שערך מכון היצוא בשבועיים האחרונים, נרשמה תנועה ערה של משקיעים זרים בשוק המט"ח הישראלי. לדברי יו"ר מכון היצוא דוד ארצי, "60% ממחזור המסחר היומי בדולר הוא של ספקולנטים".

ואיך מתמודדות מדינות העולם? מקטרים על הדולר, סומכים על האמריקאים בבנק המרכזי של האיחוד הבינו כי יורו חזק מדי אינו משתלם מאחר שמדינות הגוש מאבדות את התחרותיות שלהן בשוקי העולם והכנסותיהן יורדות בהתמדה אולגה ויניאר לכתבה המלאה 

בינתיים נרשם אתמול בשוק המט"ח יום דרמטי נוסף, לאחר שבנק ישראל המשיך לרכוש דולרים בהיקף נרחב. מנהלי חדרי עסקאות בבנקים העריכו כי הבנק קנה אתמול מאות מיליוני דולרים - לאחר ששלשום הודיע שיפעל בשוק המט"ח במקרה של תנודות חריגות בשער החליפין. כתוצאה מכך התחזק הדולר ב־3.3% ושערו היציג נקבע על 3.866 שקלים. ההערכה היא שאם לא יירשמו אירועים יוצאי דופן, יקטין בנק ישראל בימים הקרובים במידה משמעותית את התערבותו במסחר. זאת לנוכח העובדה שהבנק אינו מעוניין בהתחזקות רבה מדי של שער הדולר, שתגרום ללחצים אינפלציוניים.

נגיד הבנק, סטנלי פישר צילום: עמית שעל

נמנעים מלחצים פוליטיים

נוסף על כך, הבנק אינו מעוניין להגדיל את יתרות המט"ח של ישראל באופן ניכר, מחשש לחשיפה לסיכונים גדולים במקרה של שינוי שער החליפין כלפי מטה. יתרות המט"ח של ישראל מסתכמות כיום בכ־52 מיליארד דולר - לאחר שהבנק רכש בחודש יולי 1.9 מיליארד דולר נוספים. גורמים כלכליים בירושלים העריכו אתמול כי הבנק מעוניין לשמור על שער חליפין סביב רמה של 3.8 שקלים לדולר. נגיד בנק ישראל לא דיווח מראש לראש הממשלה בנימין נתניהו על כוונתו לשנות את אופן התערבותו בשוק המט"ח: בתחום זה נוהג בנק ישראל ליידע את ראש הממשלה רק לאחר מעשה, כדי להימנע מלחצים פוליטיים. עם זאת, מהלך של הטלת מס על תנועות ספקולטיביות יחייב את ברכתו של נתניהו.

כיום מוטל מס על סחר באופציות על הדולר ועל ניירות ערך הצמודים למטבע חוץ, ולא על סחר במטבע עצמו. הרקע לבחינת האפשרות להטיל מס על תנועות הון לטווח קצר הוא העובדה שזרמי ההון המתחייבים מכלל יבוא ויצוא הסחורות והשירותים של ישראל אינם מסבירים את התנודות החדות בשני הכיוונים שנרשמות לאחרונה בשער הדולר. ההערכה היא שלזרמי הון אלה חברו כמה גופים גדולים, חלקם זרים, הסוחרים במטבע חוץ בסכומים גדולים במיוחד. במסגרת האפשרות להטיל את המס יוצא הדופן נבחנים בין היתר הצדדים המשפטיים של מהלך כזה - ואם הוא אינו מנוגד לאמנות ולהסכמים בינלאומיים שעליהם חתומה ישראל.

הבוקר אמורה להתכנס ישיבה מיוחדת של ועדת הכספים שזומנה על רקע האירועים בשוק המט"ח. בישיבה צפוי להופיע נגיד בנק ישראל סטנלי פישר שיפרט את השיקולים שעמדו ברקע החלטותיו.

ניסיון להדוף את השמועות

ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של הראל, מעריך כי המטרה המרכזית של הודעת בנק ישראל היתה לעצור את השמועות כי בכוונתו להפסיק את רכישות המט"ח: "רצו לגרום לשחקנים בשוק להאמין שהבנק ימשיך להתערב בזמן הקרוב בשוק המט"ח ובכך יעצור את מגמת הייסוף של השקל".

צילום: חיים צח

עם זאת, שראל, שתמך בעבר במדיניות הרכישה, אינו משוכנע כי הצעד הכרחי גם היום. "לפני שנה, כשהדולר נסחר סביב 3.20 שקלים ובנק ישראל הודיע על תחילת ההתערבות בשוק המט"ח, היו כמה גורמים תומכים למדיניות הזאת: יתרות מט"ח נמוכות, חשש שייסוף השקל יגביר את הסכנה לדפלציה, תחזית יצוא גרועה ביותר, ובאופן כללי מחשבה שהשקל חזק מדי. היום יתרות המט"ח כבר גדולות והסכנה הדפלציונית חלפה. אני גם סבור ששער החליפין שבו נסחר הדולר לפני הודעת בנק ישראל שלשום, 3.75 שקלים, משקף את ההערכה שהבנק עומד בפני הפסקת התערבותו בשוק המט"ח. מה שמאכזב הוא שבנק ישראל אינו טורח להסביר למה הוא פועל בנחישות ובאגרסיביות בשוק המט"ח - במיוחד כאשר לאנשים מחוץ לבנק המרכזי לא ברורה הסיבה".

אך לא כולם מסכימים עם שראל. רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות, אומר כי הצעד של בנק ישראל הוא ראוי. לדבריו, "המהלך ננקט בצומת דרכים נכון מבחינת המדיניות המוניטרית של בנק ישראל עצמו. הבנק הודיע כי הוא מטפל במצב שבו שער החליפין מתנהג באופן חריג, ולא במגמה של שער החליפין. אי אפשר לומר שיש לו איזו יומרה להילחם בכוחות השוק או במגמה של הדולר בעולם. יש לזכור כי סקרי הציפיות של בנק ישראל מצביעים על כך שהתעשיינים צופים התאוששות בפעילות הכלכלית ברבעון השלישי של השנה. אני מעריך שבנק ישראל לא היה מעוניין שניצנים אלה ייפגעו מייסוף".

העלאת ריבית? לא בטוח

ההתחזקות של השקל ביחס לדולר פוגעת ישירות ביצואנים, שמקבלים פחות כסף בשקלים בעבור סחורה שהם מייצרים בעלות שקלית. התחזקות השקל פוגעת גם בייצור המקומי, שכן כדאיות היבוא עולה. הפגיעה ביצרנים - לשוקי היצוא ולשוק המקומי - עלולה להוביל לגלי פיטורים שיחריפו את בעיית האבטלה, שגם כך נמצאת במגמת עלייה. מנגד, היחלשות הדולר מובילה גם לירידת מחירי מוצרי יבוא (במונחים שקליים) ובכך מיטיבה עם הצרכנים.

חוק בנק ישראל מגדיר כי אחת המטרות המרכזיות של הבנק היא לשמור על יציבות המחירים. מדדי המחירים לצרכן הגבוהים יחסית בחודשים האחרונים הביאו להערכה שהבנק ישתמש בכלי המדיניות המרכזי שלו - העלאת הריבית - כדי להתמודד עם עליית המחירים. מנחם סבור כי אין חשש מאינפלציה של ביקושים כרגע. "אני גם לא משוכנע שבנק ישראל יצטרך להעלות ריבית בקרוב. אם הוא יעשה כן, הרי שזה יהווה איתות לכך שהוא זיהה שינוי במצב הכלכלי ולא מדובר בהעלאה חד־פעמית".

"בהתערבות האגרסיבית הבנק המרכזי מאותת שהוא רציני ולא רוצה לראות את הדולר נחלש בעוצמה ובמהירות", אומר דרור זק"ש, מנהל חדר המסחר בבנק הבינלאומי הראשון. "האם המדיניות הזאת בת־קיימא? אני מעריך שכל עוד הבנק אינו חושש מאינפלציה, הוא יכול להמשיך להדפיס כסף. אם מסתכלים לתקופה של חודש קדימה, אני מאמין שהבנק ינסה להחזיק את הדולר מעל שער של 3.75 ולהביא אותו לאזור של 3.90–3.95".

"מעתה, השוק לא יכול לחזות מה בנק ישראל מתכוון לעשות", אומר איתי בן זאב, מנהל חדר העסקאות במט"ח בבנק לאומי. "אחד הגורמים שהובילו לחולשה של הדולר מול השקל היה מגמת ההיחלשות שלו בעולם. מה שקרה שלשום הוא שהשוק הישראלי התנתק מהמגמה העולמית בגלל הפעולות של בנק ישראל".