בלעדי: משרד האוצר מאיים להקפיא 15% מתקציב אוניברסיטת בר־אילן

משרד האוצר יוצא למאבק בתנאי השכר באוניברסיטאות עם אולטימטום תקדימי נגד אוניברסיטת בר־אילן. במכתב שנשלח לנשיא האוניברסיטה, פרופ' משה קווה, הודיע לו האוצר שאם האוניברסיטה לא תעביר בתוך 14 יום לממונה על השכר באוצר אילן לוין מידע על תנאי העסקתם של חברי הסגל המינהלי באוניברסיטה, כפי שהתבקשה, יקפיא האוצר 15% מתקציב האוניברסיטה מדי חודש. תקציב אוניברסיטת בר־אילן ל־2010–2009 מסתכם ב־600 מיליון שקל בשנה, כך שהיקף הקפאת השכר צפוי לעמוד על 7.5 מיליון שקל בחודש.

פרופ' משה קווה צילום: שלום בר טל

מפרת החוק הגדולה ביותר

היקף התקציב השנתי של האוניברסיטאות בישראל עומד על כ־6.5 מיליארד שקל; הסכום שמועבר להן על ידי משרד האוצר הוא מקור ההכנסה העיקרי שלהן. רוב ההוצאות של המוסדות להשכלה גבוהה מיועדות לתשלומי שכר ופנסיה. באוצר טוענים כי על פי חוק יסודות התקציב האוניברסיטאות חייבות להקפיד על תנאי שכר כמקובל בשירות המדינה ולדווח לממונה על השכר על פי דרישה. זאת כדי שיוכל לבצע את עבודות הפיקוח הנדרשות ממנו. אולם האוניברסיטאות, בניגוד לכללי מינהל תקינים, נמנעות מלעשות כן.

מדובר בצעד דרמטי ותקדימי מבחינת משרד האוצר, שמתכוון לנהל מלחמה עיקשת בתנאי השכר המופלגים באוניברסיטאות. אוניברסיטת בר־אילן היא הראשונה שקיבלה אולטימטום של ממש, אולם במשרד האוצר מתכוונים להרחיב את הסנקציות נגד כל האוניברסיטאות שאינן עומדות בחובות הדיווח כלפיהם. מכתבים ברוח זו נשלחו גם לוועד ראשי האוניברסיטאות. בתחילת אפריל פנה האוצר גם לאוניברסיטת תל אביב בדרישה כי זו תתקן לאלתר את חריגות השכר בקרב אנשי הסגל בהתאם לאמות מידה שהוכתבו לה - ולא, תהיה אף היא נתונה לסנקציות.

אוניברסיטת בר־אילן נבחרה להוביל את מאבקו של האוצר בתנאי השכר החריגים כיוון שלדברי בכירים באוצר היא נחשבת "מפרת החוק" הגדולה ביותר מבין האוניברסיטאות. לטענת האוצר, האוניברסיטה מעניקה לבכירים בסגל המינהלי שלה תוספות שכר בשיעור של 54% ביחס לשכר הממוצע. זאת בשעה שתוספות מהסוג האמור (תוספת שכר הנהוגה בשירות הציבורי והקרויה תוספת "בלתי ייחודיים") מוענקות בשיעור ממוצע של 22% בלבד במקומות עבודה אחרים במגזר הציבורי.

באוצר טוענים גם כי האוניברסיטה אישרה תוספת שכר גבוהה מהרגיל למנכ"ל האוניברסיטה וכי בחרה לתמרץ בעשרות אלפי שקלים עובדים שהצליחו להשיג תרומות לאוניברסיטה. זאת אף שהתמריצים האמורים כלל לא מגיעים להם על פי חוק.

גם דו"ח מבקר המדינה ממרץ האחרון, שעסק במערכת ההשכלה הגבוהה, קבע כי קיימות חריגות שכר חריפות באוניברסיטאות. מבקר המדינה תקף את הפיקוח על תנאי השכר וקבע כי על הגופים המפקחים, ובהם משרד האוצר, להגביר את הפיקוח על האוניברסיטאות בעניין זה. באוצר טוענים כי באוניברסיטאות בכלל ובבר־אילן בפרט מעכבים העברת מידע כדי לטרפד פיקוח אפקטיבי על השכר. ללא נתונים, אומרים שם, לא מתבצעת עבודת הבקרה, לא מתקיימים שימועים וממילא האוצר לא יכול לפקח על תנאי השכר. ולכן, הסנקציה היחידה שנותרה בידי האוצר היא הקפאת התקציבים. על פי דו"ח מבקר המדינה, הגירעון המצטבר של כלל האוניברסיטאות, שנגזר בין היתר מתנאי השכר המפליגים, עומד על כ־18 מיליארד שקל.

"מסכלות כל ניסיון לפיקוח"

מבקר המדינה התייחס באותו הדו"ח לניסיונות האוניברסיטאות למנוע מידע ממשרד האוצר בחסות החופש האקדמי שלהן, וכתב: "הן עושות מאמצים רבים תוך שימוש גורף בעקרון החופש האקדמי כדי לסכל כל ניסיון של הממונה להחיל עליהן פיקוח אמיתי ויעיל".

מאוניברסיטת בר־אילן נמסר בתגובה: "נושא הסכמי השכר מצוי בהידברות בין האוניברסיטה לבין משרד האוצר. אוניברסיטת בר־אילן התבקשה להעביר פרטי מידע אישיים בנוגע לעובדים, מידע שלפי הבנת האוניברסיטה מוגבל מתוקף חוק הגנת הפרטיות. אנו בודקים כיצד להיענות לבקשה וראשי האוניברסיטאות ביקשו משר האוצר לזמן פגישה דחופה בעניין". מהות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב שפועלת במסגרת המועצה להשכלה גבוהה ואחראית על תקציב המוסדות) נמסר: "קיבלנו העתק של המכתב האמור אך עד כה לא התקבלה שום הנחיה בנוגע לתקציב אוניברסיטת בר־אילן".