קרן הביוטכנולוגיה הממשלתית: המכרז יפורסם בספטמבר
המדען הראשי, ובכירים באוצר ובתמ"ת חתמו על מסמך כוונות להקמת הקרן, שהיקפה יעמוד על 500 מיליון שקל -מחציתם מהממשלה ומחציתם מהסקטור הפרטי. מנהלי הקרן ייבחרו במכרז
המכרז להקמת קרן השקעות בענף הביוטכנולוגיה (ביוטק), שמתכננת הממשלה, יפורסם עד ספטמבר - כך נודע ל"כלכליסט". היקף הקרן החדשה, שתפעל בגיבוי ממשלתי, יעמוד על 500 מיליון שקל.
על מסמך כוונות להקמת הקרן חתמו המדען הראשי במשרד התמ"ת ד"ר אלי אופר, מנכ"ל האוצר ירום אריאב וסמנכ"ל משרד התמ"ת משה לוין.
הקרן תפעל בצורה של קרן הון סיכון, כאשר התחייבויותיה הכספיות ייעשו על ידי הממשלה, בשיתוף הסקטור הפרטי הישראלי והזר. הממשלה תתחייב להשקיע 250 מיליון שקל בקרן; תקציב זה יוקצה לקרן הביוטק לבדה, בנפרד מתקציבו של משרד המדען הראשי. על כל שקל שתשקיע הממשלה יושקע שקל על ידי המגזר הפרטי, כך ששיעור ההשקעה הכולל בקרן יעמוד על 500 מיליון שקל.
את הקרן ינהל צוות מקצועי שייבחר במכרז אשר יהיה פתוח לצוותים מקומיים שלהם ניסיון בניהול השקעות בביוטק. הממשלה התחייבה להשקיע חלק מרווחיה מההשקעות בחזרה בקרן, ולתת לשותפיה הפרטיים רשת ביטחון מסוימת מפני הפסדים. תנאי ההשקעה הסופיים בקרן, לרבות תנאי רשת הביטחון, יפורסמו עד אמצע ספטמבר.
לפי מסמך הכוונות, הממשלה מזהה פוטנציאל ניכר בענף הביוטק המקומי: ישראל ניצבת במקום השני בעולם (אחרי ארצות הברית) במספר הפטנטים לנפש, מהם 8.5% מתחום הביוטק - אחד השיעורים הגבוהים בעולם. בארץ פועלות כ־160 חברות למחקר ולפיתוח ביוטכנולוגי, ומשרד המדען הראשי מעניק מדי שנה כ־20% ממענקיו לתעשייה זו.
למרות זאת, טרם הגיע הענף למיצוי פוטנציאל, מפני שרוב החברות הישראליות עדיין נמצאות בשלבי המחקר והפיתוח (ולא בשלב המסחרי), ומפני שחוקרים רבים של התחום עוזבים את ישראל, בגלל מחסור באפשרויות תעסוקה. לפיכך סבורים בממשלה שכדאי לבנות תעשיית ביוטק מקומית שתמשוך השקעות זרות ותהיה מנוע צמיחה בענף, שמראה שיעורי צמיחה דו־ספרתיים בשנה.
מסמך הכוונות מוסיף ומסביר שמאחר שההשקעות בענף הן ארוכות טווח ובסיכון גבוה יחסית, נמנעו עד כה קרנות הון סיכון מקומיות ומשקיעים מוסדיים מהשקעות בהיקף הנדרש לתחום. הפער בין צורכי המימון הגבוהים של הענף לבין ההשקעות בו עיכב את צמיחתו, בעיקר בשלבים המתקדמים של תהליך הפיתוח. עתה מתכוונת הממשלה למלא את הפער הזה מתכוונת הממשלה באמצעות הקרן החדשה, שתשתף הון ציבורי והון פרטי.