המחיר הירוק והיקר: חברות ב־OECD תעלה מיליונים לתעשייה

הבוקר תנחת בישראל משלחת של ארגון ה־OECD (ארגון המדינות המפותחות), שמטרתה לבחון את מידת התאמתה של ישראל לסטנדרטים של הארגון בתחום איכות הסביבה. המשלחת, שתשהה בישראל במשך שלושה ימים, תסייר במוקדים שונים בארץ ותיפגש עם גורמים ממשלתיים ועם גורמים בתעשייה המקומית.

ביקורה של משלחת איכות הסביבה מצטרף לביקורים הרבים של משלחות מטעם ה־OECD, שעוסקות בתחומים שונים ובאו לישראל בשנתיים האחרונות כחלק מתהליך ההצטרפות של ישראל לארגון. תהליך זה החל ביולי 2007, והוא כולל עבודת מטה של חלק גדול ממשרדי הממשלה, שאותה מרכז משרד האוצר, מול צוותי עבודה מקצועיים של הארגון. במקביל מקדמים גם בנק ישראל ומשרד החוץ את התהליך.

אלא שלעומת תחומים כלכליים אחרים, תחום איכות הסביבה נחשב לאחד התחומים העיקריים שבהם ישראל מפגרת אחרי אמות המידה שקבע הארגון. כדי להצטרף אליו תידרש ישראל להקים שלושה מנגנונים מרכזיים בתחום איכות הסביבה שאינם קיימים בארץ - פיקוח על כימיקלים, פיקוח על פליטת מזהמים ופיקוח על מפגעים סביבתיים שיוצרים מפעלים.

תחומים נוספים בהם דורש הארגון כי ישראל תבצע שיפורים הוא תחום שקיפות ונגישות המידע לציבור בכל הנוגע לפליטות הפסולת של חברות, והפחתת זיהום האויר באמצעות עידוד נסיעה בתחבורה ציבורית. לביקור הנוכחי חשיבות רבה לאור העובדה שישראל שואפת לסיים את תהליך ההצטרפות לארגון עד סוף 2009.

ההצטרפות ל־OECD כזרז לרפורמות

"מדינת ישראל לא מצטרפת ל־OECD כדי להגיע לשיפורים סביבתיים, אלא זהו תוצר לוואי של התהליך", אמרה ל"כלכליסט" מי שהיתה עד לאחרונה סמנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, ולרי ברכיה, שריכזה מטעם המשרד את העבודה מול הארגון.

לדברי ברכיה, "התהליך נתן לישראל תמריץ לנקוט צעדים לשיפור המערכת הסביבתית, ודחף לשינויים מהירים יותר במדיניות הסביבתית ממה שהיה קורה לולא היינו צריכים להצטרף לארגון".

שפכים ממפעל אשר מוזרמים לים (ארכיון) צילום: עזר פישלר

על חלק מדרישות ארגון ה־OECD בתחום איכות הסביבה תענה ישראל רק בשנת 2012 ואף מאוחר יותר. אולם לדברי ברכיה, "כשהארגון קורא לישראל להצטרף אליו, הוא מאמין שאנחנו אכן נבצע את מה שהתחייבנו. עם זאת, שנתיים לאחר אישור ההצטרפות תגיע לישראל משלחת שתבחן כיצד ואם עמדנו במחויבויות שלנו. אם יתגלה כי לא עמדנו באחת הדרישות, המשלחת תציג זאת בפני המדינות החברות בארגון, והדבר עלול להביא פרסום שלילי לישראל".

הכבדת הנטל הכלכלי דווקא בתקופת משבר

הקמת המנגנונים החדשים והגברת הפיקוח עשויות להקשות באופן מהותי על התעשייה הישראלית, דווקא בתקופת המשבר. התעשייה, שתורמת 37% מפליטות גזי החממה בישראל, תצטרך לנקוט פעולות כדי לצמצם את רמת הפליטות, בין היתר על ידי התייעלות אנרגטית שדורשת השקעה כוללת של כ־100 מיליון דולר.

התעשיינים אינם יוצאים נגד תהליך ההצטרפות באופן גלוי, אלא מציגים את היתרונות שבו: "למרות העלות הכלכלית הגבוהה, ההצטרפות לארגון ה־OECD נותנת פתרון לטווח ארוך", אומר יו"ר איגוד הכימיה בהתאחדות התעשיינים, אשר גרינבאום. לדבריו, "התעשייה זקוקה לסביבה של ודאות לצורך קביעת תוכניות ארוכות טווח, אפילו של 15 שנה קדימה. כיום, כאשר החקיקה משתנה אחת לכמה שנים, קשה לתעשייה להתמודד, ויצירת הוודאות בתחום החקיקה חשובה מאוד עבורנו".

אולם למרות היתרונות, כבר עתה דורשים התעשיינים סיוע תקציבי מן הממשלה על מנת לערוך את ההתאמות הנדרשות כדי לעמוד בסטנדרטים החדשים. "מדובר בהוצאות כבדות לתעשייה", אומר גרינבאום. "המדינה צריכה למצוא דרך לסייע למפעלים, הן באמצעות מענקים על ידי חוק עידוד השקעות, והן באמצעות פטורים ממס, שיעודדו את התעשייה לבצע את אותן השקעות", הוא מוסיף.

עלות הדרישות הסביבתיות הביאה גם את משרד האוצר להקצות תקציבים מוגדלים לטובת העניין. בתקציב המשרד להגנת הסביבה ל־2009–2010 נוספו יותר מ־80 מיליון שקל לטובת ביצוע ההתאמות הסביבתיות שדורש ה־OECD. בנוסף ביקשו במשרד להגנת הסביבה לאחרונה תוספת של 20 תקנים, אשר מיועדים לצורך הקמת מנגנון הניהול למניעת מפגעים סביבתיים ממפעלי התעשיה.

אז מה צריך לעשות?

פיקוח על ניהול כימיקלים

דרישות ה־OECD: להקים מנגנון ממשלתי לניהול כימיקלים, כך שעבור כל כימיקל יהיה רישום המגדיר את תנאי השימוש בו. מנגנון זה יקל על חברות ומפעלים, שיוכלו לדעת מראש אילו תנאים נדרשים מהם על מנת להשתמש בכל אחד מהכימיקלים.

המצב בפועל: המנגנון אינו קיים בישראל. כיום כל חברה המשתמשת בכימיקל מסוים מקבלת עליה את תנאי השימוש במסגרת רישוי עסקים והיתר רעלים.

חברות שיפסידו מהמהלך: כימיקלים לישראל ומכתשים אגן.

לוח זמנים להקמת המנגנון: עד 2013.

פיקוח על פליטת מזהמים

דרישות ה־OECD: להקים מנגנון ממשלתי לרישום פליטות של פסולת ומזהמים (זיהום אוויר וסוגי שפכים), שיהיה פתוח לציבור.

המצב בפועל: המשרד להגנת הסביבה שכר יועצים מקצועיים שהחלו בהליך לבניית המנגנון.

חברות שיפסידו מהמהלך: חברת החשמל, תרכובות ברום ומפעלי ים המלח.

לוח זמנים להקמת המנגנון: עד 2012.

מניעת מפגעים סביבתיים ממפעלי תעשייה

דרישות ה-OECD: מאה וחמישים העסקים הגדולים בישראל יידרשו לקבל היתרים למניעת מפגעים סביבתיים, שיותאמו עבור כל מפעל בנפרד. התנאים לקבלת ההיתרים יכללו הפחתה מיידית של זיהומים, ופעולות ארוכות טווח ליישום הטכניקה המיטבית להפחתה ולצמצום של זיהום אוויר.

המצב בפועל: ישראל החלה בהליך זה בשני מוקדים מרכזיים: רמת חובב ומפרץ חיפה.

חברות שיפסידו מהמהלך: 150 חברות, בהן בזן, כימיקלים לישראל, נשר, מכתשים אגן, מפעלי ים המלח, תרכובות ברום.

לוח זמנים להקמת המנגנון: עד 2018.