פרשת פויכטונגר תעשיות מסתעפת: מי ישפוט בתביעת 100 מיליון השקלים?
במסגרת תיק הפירוק של חברת פויכטונגר תעשיות, המתנהל באולמה של ורדה אלשיך, הוגשה תביעת ענק נגד הדירקטורים לשעבר של קבוצת פלד־גבעוני. הנתבעים דורשים להפרידה מהליך הפירוק ולנהלה כתביעה רגילה - על ידי שופט אחר. אלשיך רמזה שהיא מסכימה איתם
באולמה של השופטת ורדה אלשיך בבית המשפט המחוזי בתל אביב מתנהלים בשבועות האחרונים ויכוחים לגבי סוג ההליך וזהות השופט שידון בתביעת 100 מיליון השקלים שהוגשה נגד הדירקטורים לשעבר בחברת פויכטונגר תעשיות, רפי פלד, אריה גבעוני, דוד הבי וטל יגרמן, ונגד חברת הביטוח שלהם כלל ביטוח.
מדובר בתביעה שהוגשה על ידי הנאמן רו"ח חן ברדיצ'ב בדצמבר 2007 בטענה לרשלנות והפרת חובת הזהירות של הדירקטורים. התביעה הוגשה במסגרת תיק הפירוק של פויכטונגר תעשיות, אולם בימים אלה נערכים דיונים מקדמיים בעקבות בקשת הנתבעים להוציאה ממסגרת תיק הפירוק ולהעבירה לפסים של תביעה רגילה. להחלטה בשאלה זו משמעות גדולה מבחינת סגנון ומהירות ניהול ההליך.
סעיף 374 בפקודת החברות מאפשר "מסלול מהיר" להטלת אחריות אישית על בעלי תפקידים בחברה שהגיעה לפירוק - מסלול שיכול להתקיים בתל אביב רק באולמה של שופטת הפירוקים אלשיך. ההבדל העיקרי בין תביעה שמתנהלת בהליך זה לבין תביעה רגילה הוא במהירות ההליך וביכולת המוגבלת להביא במסגרתו ראיות ועדויות ולהגיש בקשות לגילוי מסמכים. תביעה רגילה גם תועבר לשופט אחר, ולא תישמע על ידי אלשיך שיושבת בתיק מאז 2002.
תקווה לביטול מוחלט
אישים המקורבים לנתבעים מסבירים ששיקול נוסף עומד מאחורי בקשתם להעביר את התביעה לפסים של תביעה רגילה - והוא התקווה להביא לביטולה. בתביעה רגילה, הסבירו המקורבים, יידרשו התובעים לשלם אגרה על 100 מיליון שקל, ו"מי ישלם את האגרה הזאת?" אם התיק יישאר אצל אלשיך, הוסיפו, "אף אחד לא צריך לשלם אגרה".
אלשיך עצמה רמזה במהלך הדיון האחרון שהיא אינה מעוניינת שהתביעה תתנהל מולה. "אם נעשה אנלוגיה למקרה של הבנק למסחר, הם לא צריכים להיות פה. הם לא יכולים להיות פה", אמרה. אלשיך אף פנתה לנציגת כונס הנכסים הרשמי ושאלה אותה בפליאה: "אתם מסוגלים מבחינת כוח אדם לקבל את התיק הזה?!" עוד ציינה כי "אנשים שנתבעים לשלם כל כך הרבה כסף, מגיע להם יומם בבית המשפט לפני שיחייבו אותם".
עו"ד נדב ויסמן, שמייצג את הנאמן ברדיצ'ב, טען לעומתה בדיון, כי "מקומו של התיק הוא בבית המשפט לחדלות פירעון גם בגלל המומחיות בתחום וגם בגלל ההרתעה. זה לא תיק מסובך אף שכך מנסים לתאר אותו. מדובר בדירקטורים שלא עשו כלום וסמכו על טל יגרמן, אף שידעו שהוא עוסק בשוק האפור. מדוע להפנות את זה לבית משפט אחר?"
ההחלטה - ביולי
הצדדים אמורים להגיש את טענותיהם בעניין עד 1 ביולי. לאחר מכן תקבל אלשיך החלטה במהלך החודש, מבלי לקיים דיון נוסף.
פרשת פויכטונגר החלה לאחר שעזריאל פויכטונגר מכר באוגוסט 2001 את מניותיו בשתי החברות - פויכטונגר השקעות ופויכטונגר תעשיות - לקבוצת משקיעים בראשות פלד וגבעוני תמורת 771 מיליון שקל. שנה אחר כך קרס אשכול החברות הציבוריות והותיר אחריו חובות של כ־800 מיליון שקל. שתי החברות נכנסו למצב של הקפאת הליכים, כאשר עו"ד שלמה נס מונה לנאמן בהסדר של פויכטונגר השקעות, ואילו רו"ח ברדיצ'ב מונה לנאמן בפויכטונגר תעשיות. מניותיה של חברת השקעות הושעו ממסחר בבורסה ולאחר מכן נמחקו, ואילו חברת תעשיות נמכרה וכיום שמה הוא אפקון.
בשנת 2004 הגיש עו"ד נס תביעה בסכום של 250 מיליון שקל נגד הדירקטורים של חברת השקעות, ואילו בדצמבר 2007 הגיש כאמור ברדיצ'ב את התביעה בסכום של 100 מיליון שקל נגד פלד, גבעוני והבי. לטענת הנאמן, המשקיעים בפויכטונגר תעשיות סמכו "בעיניים עצומות" על יגרמן והתרשלו בתפקידם בכך שלא פיקחו על פעולותיו והיוו דירקטוריון "פסיבי" של אומרי הן בלבד.
לאחרונה נחשף ב"כלכליסט" כי ארבעה דירקטורים שכיהנו בחברת פויכטונגר השקעות ישלמו פיצוי של 8 מיליון דולר, ובתמורה יימחק כתב התביעה שהוגש נגדם. לשאלת "כלכליסט" איך ישפיע הסכם הפשרה הזה, אמרה עו"ד שלומית ארליך, המייצגת את פלד, כי "אין קשר. להפך, חברת הביטוח כלל עומדת על כך שמדובר במקרים שונים לחלוטין: שם הטענה היתה שהיו כמה עסקאות שאושרו בישיבה אחת, כאן יש המון עסקאות והמון פרטים". את גבעוני מייצג עו"ד רם דקל.