למרות התנגדות הדרג המקצועי באוצר: מסגרת התקציב תגדל ב- 3.2%
ראש הממשלה נתניהו החליט על הגדלת מסגרת התקציב מעבר ל-1.7% שאישרה הממשלה, בעקבות סירוב ההסתדרות להקפאה גורפת של השכר במגזר הציבורי, והקשיים במו"מ עם מערכת הביטחון
16:3011.05.09
בעקבות סירוב ההסתדרות להקפאה גורפת של השכר בשירות הציבורי והקשיים במשא ומתן עם מערכת הביטחון לביצוע קיצוץ עמוק בתקציבה, תוגדל מסגרת התקציב ב- 3.2%, ולא ב- 1.7% כפי שאישרה הממשלה
רק לפני שמונה ימים. על הגדלת צד ההוצאות בתקציב החליט ראש הממשלה, בנימין נתניהו, למרות התנגדות הדרג המקצועי הבכיר במשרד האוצר.
פרשנות
בעל הבית השתגע
כשהממשלה מבטלת החלטה שהיא עצמה קיבלה רק לפני שמונה ימים, יש לכך משמעות. בשפה פשוטה קוראים לזה חוסר אמינות
אמנון אטד ושאול אמסטרדמסקי
לכתבה המלאה 
ראשי האוצר הודיעו אומנם במהלך השבוע החולף על נכונותם להגדלת מסגרת התקציב,
והם אף הכניסו סעיף ברוח זו בהחלטת הממשלה האחרונה. אולם הכוונה הייתה לעשות זאת רק כנגד ויתורים משמעותיים מצד ההסתדרות, ולא כפי שזה מבוצע כעת ללא קיצוצים מהותיים בסיפי השכר והביטחון.
המשמעות המעשית של הגדלת התקציב מעבר לשיעור שעליו הוחלט קודם לכן היא תוספת לצד ההוצאות בהיקף של כ-3.7 מיליארד שקל. תוספת זו תאפשר לממשלה להקטין את הקיצוץ המתוכנן בסכום זהה, צעד שמשמעותו היא ביטול שורה ארוכה של גזירות מתוכננות.
אולם להגדלה הלא מתוכננת בצד ההוצאות בתקציב יש גם שתי תופעות לוואי מסוכנות: הגדלת הגירעון, או הגדלה מקבילה בצד ההכנסות. הגדלת הגירעון תחייב את הממשלה להגביר את קצב הנפקות אגרות החוב שלה - דבר שיגרום בהכרח להעלאת הריבית לטווח ארוך. המשמעות של הגדלת ההכנסות היא הטלת יותר מיסים, בעיקר מיסים עקיפים שיפגעו בראש ובראשונה בבעלי ההכנסות הנמוכות.
תופעה מסוכנת נוספת להגדלה החפוזה של מסגרת התקציב היא פגיעה אפשרית באמינותה של הממשלה בתחום הכלכלי, דבר שעלול לבוא לידי ביטוי ביחסם של המשקיעים הזרים ושל חברות דירוג האשראי לישראל.
