מנהל שיבא עסק ב-11 עבודות מחוץ לתפקיד ומנהל איכילוב ב-7 עבודות
מנהל שיבא פרופ' זאב רוטשטיין ומנהל איכילוב פרופ' גבי ברבש לא ביקשו היתר לכל העבודות הפרטיות
במסגרת הדו"ח על משרד הבריאות, בדק המבקר מיכה לינדנשטראוס, גם את נושא העבודה הפרטית של מנהלי בתי החולים הממשלתיים והעירוניים-ממשלתיים. המבקר מצא כי רוב מנהלי בתי החולים לא עסקו בעבודות פרטיות, אולם לפי הדו"ח מנהל שיבא, פרופ' זאב רוטשטיין עסק בשנים האחרונות בו זמנית ב-11
עבודות מחוץ לתפקיד ומנהל המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב) פרופ' גבי ברבש עסק בו זמנית ב-7 עבודות מחוץ לתפקיד.
התקשי"ר מאפשר לעובדי מדינה לעסוק בעבודות שמחוץ למסגרת תפקידם בכפוף לקבלת היתר לכך הקובע הגבלות וסייגים, בהם הגבלת מספר שעות העבודה והגבלת ההשתכרות ממנה. המבקר מציין בדוח כי בשנים 2003-2007 לא ביקש פרופ' רוטשטיין היתר לעבודה פרטית לגבי ארבעה מקומות עבודה בעוד לגבי פרופ' ברבש מצא המבקר כי גם הוא לא הגיש לעיריית תל אביב ולנציבות בקשה לעבודת הוראה באוניברסיטת תל אביב ובקשה לעבודה כיועץ בחברה מסויימת.
לגבי העמידה במכסת שעות העבודה הפרטית מציין המבקר כי פרופ' רוטשטיין קיבל על עצמו התחייבות לייחד לעבודותיו הפרטיות לפחות 33 שעות עבודה בשבוע – חריגה של 48% מהמכסה שנקבעה בתקשי"ר. המבקר מציין כי "פרופ' רוטשטיין דיווח בבקשותיו למשרד הבריאות ולנציבות על מספר קטן יותר של שעות". לגבי העמידה במכסת ההשתכרות, מצא המבקר כי "הכנסתויו של פרופ' רוטשטיין מכל עבודותיו הפרטיות בכל אחת מהשנים 2000-2006 חרגו חריגה מהותית של עשרות אחוזים מהמותר לפי הוראות התקשי"ר".
לגבי פרופ' ברבש מציין המבקר כי לא ידוע מה מספר השעות הכולל שהוא השקיע בפועל בעבודות הפרטיות.
עוד עולה מן הדו"ח, כי פרופ' רוטשטיין לא הביא לידיעת משרד הבריאות והנציבות את פעילותו להקמת חברה פרטית "מכון גרטנר לחקר מדיניות האפידמיולוגיה והבריאות בע"מ", חברה פרטית שמטרותיה הן לתועלת הציבור ואת כהונתו כדירקטור בה וכמחזיק מניותיה, ולא ביקש היתר לכך.
לגבי פרופ' ברבש קובע המבקר כי הוא קיבל את אישורן של העירייה ושל הנציבות לעבודה פרטית בארבע חברות, אולם "לא נמצאו מסמכים המעידים כי הוא דיווח לעירייה ולנציבות כי שתיים מבין חברות אלה מפתחות מכשירים וציוד רפואי מגוונים, הנמצאים בשימוש של מוסדות רפואיים". המבקר מציין כי העירייה והנציבות הסבירו כי התקבלו הסברים בנדון מפרופ' ברבש. אולם משרד מבקר המדינה מעיר כי העירייה וגם הנציבות לא המציאו למשרד מבקר המדינה מסמכים בנוגע להסברים שקיבלו מפרופ' ברבש לגבי מקומות העבודה הפרטיים האמורים או בנוגע לבדיקות שעשו לצורך שלילת האפשרות של ניגוד עניינים בין עבודתו של פרופ' ברבש כמנהל המרכז הרפואי תל-אביב ובין עבודותיו בחברות אלו.
בסיכום הפרק בנושא זה כותב המבקר כי "אין בממצאי בדיקה זו כדי להטיל דופי בכישוריהם של פרופ' ברבש ופרופ' רוטשטיין ובהצלחתם לנהל את המרכזים הרפואיים שבראשם הם עומדים. עם זאת, נוכח מורכבות תפקידו של מנהל מרכז רפואי, ונוכח הדרישה הנורמטיבית שעיקר זמנו ייוחד למילוי תפקידו כמנהל המרכז הרפואי, עולה השאלה אם ההיקף הניכר של עבודות פרטיות אכן מותיר די זמן למלא כהלכה את תפקיד מנהל בית החולים. זאת ועוד, יש לבחון את ההשלכות הציבוריות של ריבוי היתרי העבודה הפרטית ואת השפעת הדבר על תדמית השירות הציבורי".
בתגובה לדוח תוקף פרופ' רוטשטיין את המבקר וטוען כי הפרסום שלו "פוגע ולא מדויק" וכי "ההר הוליד עכבר". לדברי רוטשטיין, "מבקר המדינה מצטייר בבדיקה זאת כמי שסימן מטרה והוא אינו מרפה ממנה גם כאשר תוצאות החקירה מפריכות את כל הסברות המקדימות שהועלו על ידו. חמש מהעבודות הנוספות, כביכול, הן חברותי בתאגידים הקיימים בתוך המרכז הרפואי שיבא, הנדרשות ממני בתוקף תפקידי וכחלק מאחריות ניהול המרכז הרפואי. כמובן שחברותי באותם גופים היא ללא כל תשלום, כך שלא מדובר כלל בעבודה פרטית או עבודה נוספת וממילא לא היה כל צורך בהשגת אישורי עבודה פרטית. לשיא האבסורד הגיע מבקר המדינה בדרך טיפולו בעבודת הייעוץ וחוות הדעת המקצועיות שהכנתי באישור מלא של משרד הבריאות ונציבות שירות המדינה לקבוצת ביטוח אחת. באורח תמוה החליט המבקר להישען על מספרי חברות על-פי רישומן ברשם החברות, ובדרך זו לפצל מלאכותית עבודה אחת לארבע עבודות פרטיות. אשר לחריגה ממיכסת ההשתכרות המוכרת, קיימת מחלוקת חשבונאית אמיתית בין המבקר לבין רואי החשבון שלי, היוצרת פער של לא פחות מ-42 אחוזים בין עמדת המבקר לבין עמדתי. מקוממת העובדה שמבקר המדינה מתעלם לחלוטין מכך ששעות עבודתי במרכז הרפואי 'שיבא' הם הרבה-הרבה מעל 8 השעות היומיות שהתקשיר מחייב, ועל כן לא זו בלבד שאין אחוזי חריגה בשעות עבודותי הפרטיות, אלא שישנה כמות גדולה, לעתים ענקית, של שעות נוספות בבית החולים שעליהן אינני מקבל תיגמול כלשהו".
מאיכילוב נמסר בתגובה כי "כל העבודות הפרטיות של פרופ' ברבש אושרו ע"י עיריית ת"א-יפו, ובאופן חריג, למרות שלא נדרש לכך, אושרו העיסוקים הפרטיים של פרופ' ברבש, לבקשתו, גם ע"י נציבות שירות המדינה".
