בנייה בלתי חוקית: מערך האכיפה אינו מתפקד

הבנייה הבלתי חוקית בישראל הוגדרה לא פעם כ"מכת מדינה" במיוחד לאור מספרן ההולך וגדל של עבירות הבנייה

שמוערך כעת ב-100 אלף מבנים לא חוקיים. בדיקת המבקר העלתה, כי למרות שהממשלה קיבלה שורה של החלטות והקימה כמה ועדות במטרה להגביר את הפיקוח והאכיפה, חלק גדול מהחלטות אלה לא

הדו"ח מוצא כי שורש הבעיה נעוץ במסדי הנתונים. גופי הפיקוח אינם מחזיקים במסדי נתונים מקיפים לעבירות הבנייה בישראל.

כ-60% מכלל עבירות הבנייה נעשו במגזר הבדואי בנגב. נכון לעכשיו מוקפא הביצוע של צווי הריסה על עבירות בנייה ישנות במחוז דרום בשל התנהלות שלקתה בחסר.

עוד עולה מהדו"ח, כי תוכניות העבודה לשנים 2007-2006 של היחידה לפיקוח ושל אגף הפיקוח במינהל מקרקעי ישראל לא פירטו נושאים וסוגי עברות שבהן התמקדו, לא הגדירו יעדים כמותיים ומדדים להשגתם, לא ברמה המחוזית ולא ברמה הארצית. רק בתכנית העבודה ל-2008 הוצבו יעדים כמותיים, אך לא פורטו בה הנושאים וסוגי העברות שבהם תתמקד היחידה.

המבקר מצא את המערך המשפטי המטפל בעבירות הבנייה כשהוא במצב עגום ועל סף קריסה. הלשכות המשפטיות המחוזיות לא טיפלו במאות תיקים שהועברו אליהן, לא שלחו מכתבי התראה ולא העבירו תיקים לתובע חיצוני וכן, לא הוגשו כתבי תביעה. כך לדוגמה, בלשכה המשפטית של מחוז חיפה 15 מתוך 149 תיקים לא הועברו לטיפול תובע חיצוני לצורך הגשת כתב תביעה.

החלטת הממשלה להעביר את בסיסי צה"ל השונים לנגב בתחילת שנות השמונים הובילה לפינוי של אלפי משפחות בדואים שהתגוררו בשטחים המיועדים, לאחר שמרביתם קיבלו פיצוי כספי או קרקע חליפית. אך בהעדר פיקוח מתאים השתלטו אלפי בדואים על קרקעות ועשויים לעכב את ביצוע התוכניות בהמשך.

לסיכום אומר המבקר, כי על הגורמים המעורבים בהליך אכיפת דיני מקרקעין להיערך ולפעול לשם גיבוש מדיניות אכיפה מערכתית, כוללת ומתואמת, באישור היועץ המשפטי לממשלה. יש לקבוע תהליכי עבודה ברורים בין כלל הגופים האמונים על נושא האכיפה ולהבטיח שהם יפעלו על פי תוכנית עבודה סדורה שתגובש על בסיס מיפוי התופעות העברייניות וסדרי העדיפויות. כמו כן, על משרד הפנים לשדרג את יכולותיה של היחידה ומפקחיה בתחומים של השכלה, הכשרה, מיומנויות יסוד.