חוק ההסדרים 2010-2009: פחות סיגריות בדיוטי, מס חדש על אלכוהול

מימון התוכנית הכלכלית שהוצגה בסוף השבוע שעבר מביא את משרד האוצר להציע בחוק ההסדרים שורה ארוכה של תיקוני מיסוי, ביטולי פטורים ועוד אמצעים שכל תכליתם להגדיל את הכנסות הקופה הציבורית המדולדלת. במסגרת זו מוצע לבטל פטורי מס בהיקף כולל של כ־5 מיליארד שקל. מטיוטת חוק ההסדרים עולה עוד כי מסגרת התקציב תישאר השנה ללא שינוי ובשנה הבאה היא תגדל רק ב־1.7% (כ־4 מיליארד שקל). יעד הגירעון יסתכם השנה בכ־45 מיליארד שקל.

ואלה עיקרי ההצעות שמציע האוצר בתחום התקציב: מסגרת התקציב לשנת 2009 תהיה זהה בגודלה לזו שאושרה בממשלה בקיץ האחרון, בהיקף של כ־243 מיליארד שקל. תקציב 2010 יגדל בשיעור של 1.7% בלבד, כמתחייב מהגידול הטבעי באוכלוסייה. יעד הגירעון הממשלתי יסתכם השנה ב־6% מהתוצר (כ־45 מיליארד שקל). בשנת 2010 יקטן יעד הגירעון ויסתכם ב־5.5% מהתוצר. בשנת 2011 יחזור יעד הגירעון לרמתו ערב המשבר ויעמוד על 3%, ובשנת 2012 הוא יקטן ל־2% בלבד.

לסעיפים השונים:

חינוך: ההורים יבחרו את בית הספר לילדיהם

ביטחון: נפגעי פעילות מבצעית יקבלו עדיפות בתקציבי אגף השיקום

ענתבי יאפשר קופת גמל אחת לכל מסלול

שמעון מזרחי על הגידול במס על שחקנים זרים: "אפשר לסגור את הספורט בישראל" 

נתב"ג ייפתח להמראות גם בלילה - החל ב-1 ביולי

קרקע הדיור הציבורי תעבור לבעלות הדיירים

הגנה על הסביבה

רם בלינקוב צילום: גיא אסיאג

בלניקוב מזהיר

לפי המכתב של ראש אגף התקציבים באוצר, רם בלינקוב, המצורף לטיוטת חוק ההסדרים שהפיץ המשרד ליועץ המשפטי לממשלה ולמשרדי הממשלה השונים, המשבר הכלכלי מחייב את האוצר להנהיג הפעם מדיניות תקציב חדשה. מדברי בלינקוב עולה כי בניגוד לשנים קודמות, השנה תוגשו לממשלה חבילה מורחבת, שתכלול את הצעת התקציב לשנים 2009–2010, וכן חוק מיוחד שיכלול שורה של הצעות לרפורמות מבניות המתחייבות עקב המשבר. עם אלה נמנים הצעדים בתחום המיסוי (שנועדו להקטין את הגירעון), הרפורמה במשק החשמל ועוד. הממשלה והכנסת יהיו מחויבות לאשר את החבילה כולה עד אמצע חודש יולי, אחרת תפוזר הכנסת. בנוסף, בניגוד לשנים קודמות, הפעם התקציב נגזר מן הצרכים הכלכליים של המשק ושל הרפורמות שהציע נתניהו, ולא להיפך.

במקביל, תוגש לממשלה ולכנסת חבילה נוספת של רפורמות ושינויים מבניים, שאינם קשורים באופן מיידי להתמודדות עם המשבר, שדורשים תיקוני חקיקה, כמו הרפורמה בתחום התקשורת. חבילה זו תשמש למעשה כגרסה ב' של חוק ההסדרים שיוגש לממשלה בחבילה הראשונה. הכנסת תוכל לדון בחבילה זו ללא מגבלת זמן, אף שבלינקוב מדגיש בדבריו כי יש צורך בקידום מהיר גם של רפורמות אלו.

אחד הפרקים העיקריים בחוק עוסק ברפורמה החדשה במס שמציע האוצר. לפי הטיוטה, הרפורמה תחל בשנת 2011 ותימשך עד שנת 2016. היקפה יהיה מצומצם יותר מזה של הרפורמה שהחלה בשנת 2003 ותסתיים בשנה הבאה, ועלותה הכוללת לקופת המדינה (על פני שש שנים) תסתכם רק בכ־8.8 מיליארד שקל. בשנת 2011 ישונו רק מדרגות המס השלישית והרביעית, ואילו מדרגת המס העליונה תישאר ללא שינוי, ברמה של 44%. החל בשנת 2012 ועד שנת 2016 תפחת גם מדרגת המס העליונה, בנוסף להפחתות במדרגות השלישית והרביעית, בקצב של 1% לשנה, עד לרמה של 39%.

פחות פטורים ממס שבח

ואלה עיקרי הגזירות בתחום המסים: יבוטל הפטור הקיים ממע"מ על פירות וירקות. יוקם צוות שיגבש דרכים לצמצום הפטור הקיים כיום ממס שבח במכירת דירות מגורים. מס הקנייה על סיגריות יועלה כך שסכום המס המינימלי לחפיסה יועלה מ־6.8 שקל ל־8 שקלים. הנוסעים לחו"ל, לעומת זאת, יורשו להכניס לארץ ללא מסים רק חבילה אחת ("פקט") של סיגריות במקום שתיים כיום. שווי השימוש בטלפון נייד שמקבלים עובדים ממקום עבודתם לצורך מס יועלה מ־95 שקל בחודש ל־150 שקל בחודש. עיתונאי חוץ וספורטאי חוץ ישלמו מס הכנסה לפי המס השולי שלהם, ולא שיעור מס מופחת של 25% כנהוג כיום. במקביל ישונו הטבות המס ליישובים בפריפריה וייקבעו קריטריונים אחידים ושוויוניים.

פחות לעוורים ולנכים

סטודנטים. יספגו פגיעה בכיס צילום: מאיר אזולאי

הסטודנטים ייאלצו לספוג פגיעה בכיסם כאשר בוגרי תואר ראשון יקבלו רק חצי נקודת זיכוי במקום נקודת זיכוי אחת כיום. גם הנכים והעוורים אינם פטורים מאימת הגזרות, כאשר תקרת ההכנסה הפטורה ממס שלהם תוקטן מ־560 אלף שקל בשנה ל־280 אלף שקל בשנה. הפטור ממס הכנסה על הימורים והגרלות יחול רק על פרסים של עד 5,000 של בשנה, במקום 50 אלף שקל בשנה כיום. במקביל יועלה מס הקנייה על משקאות משכרים: על ליטר כהל יוטל מס אחיד של 37 שקל, כאשר מס הקנייה על בירה יועלה ב־40 אגורות לליטר. כפי שפורסם, המס הקצוב על הבנזין יועלה ב־30 אגורות לליטר ויבוטל הפטור ממע"מ על הכנסות מתיירות נכנסת.

בתחום המסים יש גם כמה גזרים שמתכנן האוצר. כך, למשל, ההגדרה של עוסק פטור (עוסק קטן שמחזור עסקאותיו פטור מתשלום מע"מ וכרוך בבירוקרטיה פחותה) תורחב, וכעוסק פטור יוגדר כל מי שהמחזור השנתי של עסקאותיו אינו עולה על 100 אלף שקל, במקום 67 אלף שקל כיום.

מהפכה אחרת שמתוכננת בחוק ההסדרים וצפויה לעורר פולמוס ציבורי היא זו של קיצוץ השירות הצבאי לגברים באופן הדרגתי. על פי ההצעה, במקום 36 חודשים כיום ישרתו הגברים 28 חודשים בלבד החל משנת 2014. יצוין כי הצעה זו כבר עלתה בעבר, אולם ירדה מסדר היום לנוכח התגברות האיומים על ישראל והירידה במספר המתגייסים. 

תגובת הסטודנטים להורדת נקודות הזכות: "לא מבינים את הרציונאל הכלכלי" 

יו"ר אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב, גיל גולדנברג, נדהם לשמוע על המהלך המתוכנן להפחתת חצי מנקודת הזיכוי לבוגרי תואר ראשון. "לא נופתע גם אם יקצצו את תקציב ההשכלה הגבוהה וינסו להעלות את שכר הלימוד. לא היתה שום הידברות עם ארגוני הסטודנטים בנושא הזה ואני שומע על כך לראשונה. ברגע שנקבל את ההודעה על הגזירה הזו באופן רשמי, לא ניתן לזה לעבור בלי מאבק ותגובה הולמת מצידנו - ואנו יודעים להגיב כמו שצריך".

"זו בשורה מאוד קשה לסטודנטים", אמר גולדנברג, "כי נקודות הזכות האלה שקיבלו הסטודנטים לפני מספר שנים היו אחת הטענות המרכזיות של המערכת, מדוע לא להמשיך ולהוריד את שכר הלימוד. ההישג הזה של נקודות הזכות לסטודנטים היה נקודת האור עבור צעירים, שיוצאים מהלימודים ומנסים להתחיל את החיים שלהם, וכאשר מורידים את זה בחצי, זה פוגע בהם קשות".

"כל מה שמרויחים אותם צעירים הולך לצריכה פרטית וחזור לשוק, אם זה לתשלום שכר דירה, לתשלום שכר לימוד לתואר שני, אוכל וכו' – ולכן אני לא מבין את הרציונאל הכלכלי של המהלך. הרי כל הזמן הם מדברים בממשלה על הגברת הצמיחה ועל כך שנטל המס ילך ויפחת, וכאן הם עושים הפוך מההצהרות".

יו"ר התאחדות הסטודנטים, בועז טופורבוסקי, זעם גם הוא על הגזירה הצפויה: "אנו שומעים על כך לראשונה. כמובן שנפעל בכל האמצעים, בשביל לוודא שזכויות לא יילקחו מהסטודנטים. גם ככה להיות סטודנט ולהתחיל חיי משפחה במדינת ישראל אינו דבר כל כך פשוט. לכן, מן הראוי, שהמדינה תעזור לאקדמאים צעירים ותעודד אנשים ללמוד במערכת ההשכלה הגבוהה ולא תחשוב רק כל הזמן כיצד לקחת מהם עוד ועוד, ואחר כך עוד תתפלא איך המוחות הטובים של המדינה עוזבים למדינות אחרות".

מהפכה אחרת שמתוכננת בחוק ההסדרים וצפויה לעורר פולמוס ציבורי היא זו של קיצוץ השירות הצבאי לגברים באופן הדרגתי. על פי ההצעה, במקום 36 חודשים כיום ישרתו הגברים 28 חודשים בלבד החל משנת 2014. יצוין כי הצעה זו כבר עלתה בעבר, אולם ירדה מסדר היום לנוכח התגברות האיומים על ישראל והירידה במספר המתגייסים.

בהכנת הכתבה השתתפו: שאול אמסטרדמסקי, אמנון אטד הדר קנה ועמיר קורץ