ביבי הבטיח אבל לא קיים
עוד במהלך מערכת הבחירות היה ברור שאין סיכוי להפחתת מסים השנה
אין כאן עניין של השקפת עולם ולא של קפיטליזם מול סוציאליזם, אלא היגיון בריא ומתמטיקה פשוטה.
הבעיה של נתניהו לא נמצאת במערכת המס, אלא במקומות אחרים לגמרי של התנהלותו הציבורית ושל אמינותו.
במסיבת עיתונאים שערך בסוף ינואר לרגל הצגת התוכנית הכלכלית של הליכוד, הוא אמר: "אם אכנס לתפקיד ראש הממשלה אפחית מסים כחלק מתוכנית כלכלית כוללת. נפחית את המס המקסימלי מ־46% ל־35% ואת מס החברות מ־24% ל־18%".
מה השתנה מאז אותה הבטחה ועד עכשיו? לא הרבה. המשבר אותו משבר והכלכלה אותה כלכלה, אבל נתניהו הוא לא אותו נתניהו. כשיושבים על כיסא ראש הממשלה אפשר להתנער מההכרזות ההן ולצאת בהצהרה שהיא לא יותר מלוליינות מילולית של אקרובט מומחה ולומר: "אתם תשמעו על רפורמה במסים עוד השנה. זה לא אומר שהמסים יירדו השנה".
אתם הבנתם את זה? נתניהו אולי יכריז בקרוב על רפורמה במסים, אבל לא על מועד לביצועה, או כמאמר המשפט הידוע, שמיוחס לשר האוצר המיתולוגי פנחס ספיר: "הבטחתי, אבל לא הבטחתי לקיים". מוטב היה לנתניהו לפחות להתנצל על הבטחת הסרק שפיזר או לנסות ולנמק מה השתנה מאז, אבל הוא בחר בדרך אחרת.
אם כך מתחילה הקדנציה השנייה של נתניהו כראש ממשלה, ואם זו האמינות שהוא רוצה לשדר לשווקים, למשקיעים ולאזרחי ישראל, מישהו כנראה פקשש. ככה לא בונים אמון.
