האגדה על ממלכת וול סטריט

היה היתה פעם ממלכה בשם וול סטריט, תושביה חיו בבתים משובצים אבני חן, שלווים ובטוחים בידיעה שחומות הזהב של הממלכה מגנות עליהם מפני הדובים האורבים ביערות שמסביב. אמנם אחת לדור התנפלו הדובים על הממלכהוזרעו הרס רב - אך מעולם לא הצליחו לסלק אותה מהיער. 80 שנים חלפו מאז מתקפת הענק הקודמת, והממלכה שיקמה את עצמה ופרחה. תושביה הזחוחים והשאננים ניקרו את עיני חיות היער בעושרם, שמים את מבטחם בבועת ההגנה הוורודה שניפחו סביב עירם, שתגן עליהם מכל רע. וככל שהתנפחה הבועה, כך גברה תחושת הביטחון שלהם...  

צילום: עמית שעל

1. המכשפה נוריאלה רוביני עמדה בוקר אחד בכיכר העיר, נשאה עיניה לשמים והביטה בבועה הוורודה הגדולה. באור השמש העז היא הבחינה כי הקרום הפלאי השומר על הממלכה נהפך לדק במיוחד. בהלה אחזה בה. "אנחנו חשופים!", זעקה. "סכנה! נוסו על נפשותיכם!".

ליד שולחן סמוך, בחצר בית המרזח, ישב המלך בוש השני, שהיה לא רק עיוור אלא גם די חירש ומעט טיפש. "מה הרעש?", שאל, מבושם. "זאת המשוגעת הרגילה", נחרו בבוז הגבאי פולסון והשוטר ברננקי, "אין מה לדאוג"...

צילום: עמית שעל

צילום: עמית שעל

7. בינתיים נתקף הגנרל מוטורס חרדה גדולה. שלוות נפשו של הגנרל היתה מעורערת ממילא עקב שנים של מלחמות עם אויבו המר אישימוטו, ומתקפת הדובים טלטלה לגמרי את עולמו. בלית ברירה נצמד הגנרל לגבאי

ולמלך וביקש עזרה. עזבו אתכם ממגרש הגרוטאות, אמר, הוא אבוד. אבל בלי בית המלאכה שלי גם שכונת מיין סטריט תקרוס, ואיתה הממלכה כולה. המלך נעתר, הגבאי נשבר, והגנרל קיבל דמי רפואה...

8. ואז הופיע מאדוף בעל העוקץ עם בשורות רעות במיוחד, דווקא כשנדמה היה שהסדר שב על כנו. הרוכל האהוב מכולם ביריד המרכזי של העיר נתפס, שומו שמים, כשהוא מנסה לברוח מהממלכה. לתדהמת התושבים, כולם לקוחות ותיקים, התברר כי במשך שנים נהג כבוגד במחשכים: בשקט בשקט גנב את כלי הכסף של הזקנות העשירות ואת יצירות האמנות משיכון הבורגנות. בחסות מהומת הדובים ניסה להימלט על נפשו, אך נתפס והושם בבור האסורים. תושבי הממלכה, קורבנותיו, החלו לחפש אחר תיבת האוצר האבודה שלו...

9. התושבים הבינו שהמלך העיוור, החירש והטיפש לא יציל אותם מהמתקפה האיומה. הם האשימו אותו כי במקום לבצר את הממלכה רק ניפח עוד ועוד את הבועה הוורודה, ובזבז את הונה בניסיון לכבוש ממלכות רחוקות. התושבים התגברו על אימת הדובים ויצאו לכיכר העיר, לחפש אחר אביר על סוס שחור. בתזמון מושלם, דהר אל תוך הממלכה האביר רובין אובמה, שנהג לספר איך ביום מן הימים יוציא את הזהב מארמון המלוכה ויחלק אותו בין תושבי הממלכה. התושבים נמלאו תקווה חדשה, משחו אותו למלך ונשאו אותו על כפיים אל הארמון. מאז, כפי שהבטיח, הוא מחלק את כספי הממלכה, ותושביה נושאים אליו עיניים...

והם חיים במתח ובציפייה עד עצם היום הזה.