מכתבים לנשיא
נשיאי ארצות הברית לדורותיהם כותבים לאובמה: איפה הוא טעה, מה לעשות עם המשבר וממה הכי חשוב להיזהר
כשברק אובמה נכנס לבית הלבן, ב-20 בינואר, חיכה לו שם מכתב מקודמו בתפקיד, הנשיא היוצא ג'ורג' בוש. זו מסורת שהחל בה רונלד רייגן.
בעבור רייגן זו לא הייתה משימה מורכבת מדי; הוא בסך הכל השאיר פתק קטן לסגן הנשיא ויורשו הישיר בתפקיד - גורג' בוש האב.
בוש. סליחה על הבלגן צילום: בלומברג עשרים שנה אחר כך עזב הבן של אותו בוש את הבית הלבן כשמעליו מרחפת עננה שחורה. אחד הנשיאים הכי פחות אהודים בהיסטוריה נאלץ לכתוב כמה מילים למחליפו המגה-פופולרי אובמה. אם ניקח בחשבון את ההומור העצמי של בוש ואת חוסר חיבתו לטקסטים ארוכים, אפשר לדמיין שהשאיר לאובמה מכתב בן ארבע מילים: "סליחה שהשארתי כזה בלגן".
מה היו אומרים לאובמה נשיאים אחרים? מה היו כותבים כמה ממנהיגי האומה (הדגולים והדגולים פחות) לאיש שכבר חודשיים מנסה לסדר את הבלגן? מה היו מייעצים שורה של נשיאים לבנים לנשיא השחור הראשון? שמונה מכתבים אפשריים משרטטים מפה לשדה המוקשים של הנשיאות האמריקאית.
* * * * *
להיות ראשון זה מחייב.
בהערכה, ג'ורג' וושינגטון
מי כמוני יודע, מר אובמה, כי אלו הם ימים קשים. אין לי תשובות עבורך, הלוואי שהיו לי.
ראיתי שהשבועון "ניו יורקר" צייר אותך בדמותי: יושב במכונית משנות השלושים, מעשן סיגריה, נראה כאילו אין לך דבר לפחד ממנו מלבד הפחד עצמו. מבקריך מימין טוענים שאתה דומה לי מדי: מנסה לנצל את המשבר להתערבות בוטה של הממשל בחיי האזרחים. מבקריך משמאל טוענים שאתה לא דומה לי מספיק: משקיע בבנקים במקום להשקיע בתשתיות. אני מצטער על השימוש בדמותי כדי לנגח אותך - בין אם האגרוף מגיע מימין או משמאל.
האם יקל עליך לדעת שרוב הזמן הרגשתי שאני נכשל?
לא היתה לי שום דרך לדעת מראש אם התוכניות היפות על הנייר יעבדו במציאות. כמה מהרעיונות הטובים ביותר התגלו כאסונות, המציאות הלכה והידרדרה במהירות.
לא הייתי מנוסה ממך, לא הייתי משכנע או מרגיע יותר, אבל היה לי משהו שלך אין - זמן. בתקופתי לציבור היתה יותר סבלנות. לא היו חדשות מסביב לשעון, לא היו עיתונאים ומבקרים שדרשו תוצאות ומיד.
כל מה שאני יכול להמליץ לך לעשות הוא להמשיך לעשות. עליך לנסות הכל: תוכניות ממשלתיות, יוזמות מקומיות, הזרמת כספים, חקיקה נרחבת. הייה אמיץ, קשוב, והתגמש בהתאם למציאות. היזהר ממנהלים חמדנים, אבל אל תצא למלחמות חורמה במערכות שאתה צריך לצדך. דבר אל הציבור, אבל אל תתמכר לפופוליזם.
ומעל לכל: אל תיתן לפחד מכישלון לשתק אותך. בסופו של דבר, משהו מכל מאמציך חייב להצליח.
מאחל להצלחתך, פרנקלין דלאנו רוזוולט
שחור ופתור: אובמה
לכבוד ברק חוסיין אובמה,
קראתי שאתה מכנה את עצמך "ילד רזה עם שם משונה". ואני שואל - מה איתי? אני הייתי הנשיא עם השם המשונה ביותר עד שאתה הגעת! זו המורשת שלי ואני דבק בה. נא מצא לעצמך דבר אחר להתגאות בו.
מילארד פילמור
* * * * *
הי ברק,
בובי ומרטין מוסרים ד"ש. הם לא מאמינים שהמאבק לשוויון זכויות הצליח! כשהתערבו לאחרונה מתי יהיה לאמריקה נשיא שחור, מרטין - אופטימיסט חסר תקנה - אמר "עוד חמישים שנה לפחות". בובי אמר "לעולם לא". עכשיו לא יודעים מה לעשות עם הכסף.
בינתיים אנחנו כל הזמן רואים אותך בטלוויזיה. אומרים שיש לך כריזמה כמו שלי. נו, לא הייתי מגזים, אבל בסך הכל אתה נותן הופעות טובות. כמה הייתי נהנה להיות שם במקומך - להתבדח עם ג'יי לנו, לכבוש את "60 דקות", להתנצח עם כתבים במסיבת עיתונאים... בתקופתי, מה כבר יכולתי לעשות עם הכלי המופלא הזה, הטלוויזיה? לנצח את ניקסון? באמת אתגר גדול.
האמת, רציתי לכתוב לך מכתב ארוך, עמוס בעצות, אבל אני שומע שקמרון דיאז שוב פנויה... לכן אחסוך במילים: אל תסתבך עם טילים, או עם רוסיה, או עם קובה. היא קטנה אבל ממזרית. המשך לשמש השראה לכולם - זה מה שהם באמת צריכים. ומה שלא תעשה - אל תיסע במכונית פתוחה.
שמור על עצמך, ג'ון פ. קנדי
נ.ב. - בובי שואל אם מאוחר מדי למכור את המניות של AIG
* * * * *
אתה ואני - אנחנו דומים, אתה יודע. שנינו אאוטסיידרים. לא שייכים לממסד. לאליטה של וושינגטון. באנו מבחוץ. טיפסנו למעלה בעשר אצבעות, ועבדנו קשה. והם - הם אף פעם לא ראו בנו שותפים אמיתיים. תמיד התייחסו אלינו כאל נחותים מהם. אף על פי שהיינו טובים יותר, חכמים יותר, והתאמצנו פי כמה יותר. הפוליטיקאים. התקשורת. בני זונות.
ריצ'רד ניקסון
* * * * *
ראשית, הרשה לי לברך אותך. לא רק על התפקיד החדש, אלא גם על סיסמת הקמפיין. אני מודה ש"שינוי" הוא סלוגן טוב בהרבה מהמשפט שהריץ אותי לנשיאות: "לא רק בוטנים".
עם זאת, אדוני הנשיא, אני מודאג ממה שיקרה בעוד ארבע שנים, כשתצטרך לרוץ לכהונה שנייה. אני נפלתי שם. לכן עצתי הטובה ביותר לך היא - אל תאמר את האמת. אני עוקב אחריך ומבחין שאתה חוטא בכך לעתים קרובות. אני מזהיר אותך: התוצאות עלולות להיות הרסניות!
תראה אותי, למשל: בעיצומו של משבר כלכלי אמרתי שלא בטוח שנצא ממנו. כשנקלעתי למשבר חטופים התעקשתי לעדכן את האומה בסיכויים הנמוכים לחלץ את בני הערובה. כל זה עלה לי בבחירות. אנשים, מר אובמה, לא אוהבים את האמת. היא מזיקה למצב הרוח הלאומי.
הייה שלום,ג'ימי קרטר
נ.ב. - אל תתקרב למזרח התיכון. כנופיה של כפויי טובה
* * * * *
שלום לך, מר אובמה,
מספרים לי שקראת את כל נאומיי לפני שכתבת את שלך. לכבוד הוא לי. אני בעצמי שמעתי כמה מנאומיך, ואתה מיטיב לשאת דברים. במיוחד נגע ללבי הנאום שנשאת על בעיית הגזע באמריקה.
איני אדם רגשן, אבל אני מרשה לעצמי להתרגש. אני מתבונן באמריקה שקיבלת לידיך, ובאיחור של 140 שנה מבין שהצלחתי. שהמלחמה האיומה שנאלצתי לצאת אליה לא היתה לשווא. שכל אותם חיילים צעירים מתו למען העיקרון החשוב ביותר - שאמריקה תהיה מאוחדת, יישות אחת. אנא ממך, שמור על האחדות הזאת, מר אובמה. בכל מחיר.
עם זאת, היה גם נושא שטעיתי בו טעות מרה. אני יודע שאתה מעריך היסטוריה, ולכן אתה ודאי מודע לכך שאני, אייברהם לינקולן, משחרר העבדים, לא תמכתי בשוויון זכויות מלא לשחורים. אמנם תיעבתי את העבדות, רציתי להיפטר מהנגע הסרטני שפשט באומה שלנו, אבל הכרזתי שהאיש השחור נחות לעומת האדם הלבן. אמרתי גם ששחורים אינם צריכים להצביע או להיות שופטים או פקידים בכירים. שאל להם להינשא ללבנים. אלה מסוג האמיתות הנוגעות לי שבני דורך נוטים להסתיר, כדי לא ללכלך את המיתוס.
כעת, בהזדמנות חגיגית זאת, אני מבקש ממך סליחה, הנשיא ברק אובמה. טעיתי.
יהא האל עמך בכל אשר תלך.
ברגשי כבוד, אייברהם לינקולן
* * * * *
הייה נאמן לעצמך. לא זוכר איפה קראתי את זה.
רונלד רייגן
יונית לוי היא עיתונאית, מגישת המהדורה המרכזית של חדשות ערוץ 2 ומאסטרנטית להיסטוריה אמריקאית
