בלעדי: המשרד להגנת הסביבה קבע - מתקני חברת החשמל הם המזהמים הגדולים

חברת החשמל היא המזהמת העיקרית בין המפעלים בישראל. כך עולה מדירוג המפעלים המזהמים ביותר בישראל שערך המשרד להגנת הסביבה, שממצאיו נחשפים לראשונה ב"כלכליסט".

הדו"ח מעלה תמונה קשה בנוגע לחברת החשמל: שתי תחנות הכוח הגדולות של החברה בחדרה ובאשקלון תרמו יחדיו ב־2007 כ־65% מכלל הפליטות של תחמוצת הגופרית וכ־60% מכלל הפליטות של תחמוצת חנקן. חשיפה לרמות גבוהות של מזהמים אלו עלולה לגרום להחמרה של מחלות לב וכלי דם (בפליטות של תחמוצות גופרית) ולפגיעה בתפקוד ההמוגלובין ואף למוות (בחשיפה לתחמוצת חנקן).

זו הפעם השנייה שבה עורך המשרד את דירוג המפעלים המזהמים. גם בדו"ח של 2006 "כיכבה" חברת החשמל בהיקף הזיהום. מהדו"ח של 2007 עולה שהזיהום של מפעלי החברה החמיר: אם ב־2006 תחנת הכוח אורות רבין בחדרה גרמה ל־30% מהזיהום בתחמוצות הגופרית, הרי שב־2007 התמונה אף חמורה יותר - תחנת הכוח היתה כבר אחראית לכ־42% מזיהום זה.

הדו"ח מתייחס גם לקטגוריה נוספת, פליטות החלקיקים: שני מפעלים של חברת רותם אמפרט, בשליטת חברה לישראל של האחים עופר, גורמים ליותר מ־40% מפליטות החלקיקים, שעלולים להחמיר את מצבם של אנשים הסובלים ממחלות נשימתיות כרוניות כמו אסתמה.

הדו"ח של 2007 מתמקד ב־30 מפעלים שאחראים ליותר מ־90% מהפליטות של הגזים המזהמים. בין המפעלים המזהמים נמצאים גם בתי הזיקוק בחיפה, בתי הזיקוק באשדוד של חברת פז ותעשיות אבן וסיד.

הדו"ח הוכן לקראת כניסתו לתוקף ב־2011 של חוק אוויר נקי, שאמור להחמיר את הדרישות מהמפעלים המזהמים. לכל אחד ממפעלים אלו יינתן היתר פליטה שיקבע את רמת הפליטות המותרת לו, והוא יידרש להתקין את המערכות הטכנולוגיות הטובות ביותר להפחתת פליטות המזהמים.

כבר עתה, עוד לפני כניסתו לתוקף של חוק אוויר נקי, החלו במשרד להגנת הסביבה לדרוש ממפעלים הנמצאים ברמת חובב (לידם מתוכננת לקום עיר הבה"דים) ובמפרץ חיפה לשפר את רמת הפליטות. הדו"ח נערך באמצעות איסוף ממצאים מפליטות האוויר שהתקבלו מהמפעלים בבדיקות תקופתיות המחייבות אותם וכן בדיקות פתע שערך המשרד. את הדו"ח הכינה אביבה טרכטמן, הממונה על ניטור ודיגום איכות אוויר במשרד להגנת הסביבה.

במקביל, עבודה שהכין לאחרונה המשרד להגנת הסביבה העריכה את העלות הכספית של מחלה או מוות הנגרמים מזיהום אוויר. התעריף שנקבע הביא בחשבון את מספר האנשים הצפויים להיפגע מהזיהום וההוצאות הכרוכות בטיפולים הרפואיים. בעבודת המחקר ניתנו תגי המחיר לשלושת המזהמים: תחמוצת גופרית - 4,329 דולר לטונה, תחמוצת חנקן - 3,257 דולר לטונה, וחלקיקים מסוג pm25 - 4,329 דולר לטונה. תגי מחירים אלו נמוכים לעומת עלויות הזיהום במדינות אירופה.

1. חברת החשמל - לא רק תחנות הכוח: גם טורבינות הגז מזהמות

תחנות הכוח שתורמות את הפליטות הגבוהות ביותר הן תחנת הכוח אורות רבין בחדרה, אתר ייצור החשמל הגדול בישראל, ותחנת הכוח רוטנברג ליד אשקלון - אתר ייצור החשמל הגדול ביותר בדרום.

תחנת הכוח אורות רבין בחדרה מדורגת במקום הראשון בפליטות תחמוצות הגופרית ותחמוצות החנקן - בשתי הקטגוריות היא אחראית לכ־42% מכלל הפליטות. תחנת הכוח רוטנברג מדורגת במקום השני בכל שלושת סוגי המזהמים.

תחנת הכוח בחדרה צילום: אלעד גרשגורן

פליטות אלה נגרמות משריפת דלקים, שפולטת את החומרים המזהמים באמצעות הארובות. מכיוון שהארובות של תחנות הכוח הן גבוהות, רמת הזיהום שמגיעה לקרקע נמוכה יותר מזו שנמדדת ליד הארובה.

טורבינות המופעלות בגז נחשבות לפחות מזהמות מאשר כאלה הפועלות על פחם, אך גם כאלו נמצאות בעשירייה הראשונה של האתרים המזהמים (רמת חובב, גזר וחגית).

• חריגה מהתקנים: בספטמבר 2006 נמדדו 13 חריגות בפליטות חלקיקים מהארובות הנמוכות של תחנת הכוח אורות רבין. כתוצאה מכך נפלט פיח שכיסה כמה אזורים בחדרה. בימים אלה נדונות בוועדת הפנים והסביבה בכנסת תקנות למשק החשמל, שמטרתן היא לצמצם את הפליטות מהארובות.
  
• מה ניתן לעשות ומה נעשה: ניתן להפחית את הפליטות של תחמוצות הגופרית ותחמוצות החנקן באמצעות התקנת סולקנים (מתקנים המקטינים את הפליטות מהארובות). לפי חברת החשמל, בשתי תחנות הכוח המזהמות ביותר, בחדרה ובאשקלון, החל תהליך להתקנת מתקנים אלה. כמו כן הסבה לתחנות המופעלות בגז מפחיתה את רמת המזהמים. חלק מתחנות הכוח כבר פועלות כיום על גז (רדינג ואשדוד).
  

תגובת חברת החשמל: "יותר מ־95% מיחידות הייצור בתחנת הכוח אשכול פעלו בשנים 2007 ו־2008 בגז טבעי, ועל כן פליטת הגופרית הדו־חמצנית והחלקיקים היא כמעט אפסית. תחנות הכוח אורות רבין ורוטנברג נמצאות בתחילתו של תהליך להפחתת פליטות ניכרת על ידי התקנת סולקני גופרית דו־חמצנית וסולקני תחמוצות חנקן. מדובר בהשקעה של כ־7 מיליארד שקל בשנים הקרובות".

2. רותם אמפרט - זיהום בעיבוד פוספט

רותם אמפרט נגב היא החברה הגדולה בישראל להפקת פוספט. במפעל מייצרים חומצה גופרתית, חומצה זרחתית ודשנים. מתקן נחל צין, שבו מעובד הפוספט, גרם ל־36% מזיהום החלקיקים, והוא מדורג במקום הראשון. רותם היא חברה־בת של כימיקלים לישראל בשליטת חברה לישראל של האחים עופר.

מפעל רותם אמפרט במישור רותם צילום: חיים הורנשטיין

• חריגה מהתקנים: ב־2006 נמצאו בבדיקות פתע חריגות של 27% בפליטות חלקיקים, וחריגה של 128% בפליטות של מימן כלורי.
  
• מה ניתן לעשות ומה נעשה: התקנת מערכות לטיפול בחלקיקים. מערכת זו הותקנה, וכיום החברה עומדת בדרישות המשרד להגנת הסביבה.
  

תגובת מפעלי רותם אמפרט ומפעלי ים המלח: "הפעילויות שמבצעות החברות בתחום הגנת הסביבה הן בתיאום עם הרשויות. החברות ממשיכות להשקיע עשרות מיליוני דולרים בשנה בטיפול בפרויקטים בתחום האקולוגיה כדי לעמוד בתקנים ומעבר להם. כתוצאה מכך, רמות הפליטה במגמת הפחתה מתמשכת".

3. נשר - זיהום בייצור מלט בחום גבוה

חברת נשר היא יצרנית המלט היחידה בישראל, ובשלושת מפעליה מיוצרים יותר מ־130 מיליון טונות של מלט. החברה נמצאת בבעלות כלל תעשיות (75%) מקבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר. פליטות המזהמים לאוויר נגרמות כתוצאה מתהליך הייצור, שבו מוכנסים חומרי גלם לכבשן ומייצרים גבישים (קלינקרים) בחום של 2,000 מעלות. מפעל נשר ברמלה מדורג במקום השלישי בפליטות של תחמוצות חנקן - היה אחראי לכ־7% מהפליטות.

מפעל נשר ברמלה. היה אחראי לכ-7% מפליטות תחמוצות חנקן צילום: טל שחר

• חריגה מהתקנים: בבדיקות שערך המשרד להגנת הסביבה בסוף 2005 וביוני 2006 באזור רמלה עלה כי "קיימת באזור בעיה של זיהום אוויר שמקורה, ככל הנראה, בפליטות הלא מוקדיות (שמקורן אינו בארובות) של מפעל נשר".
  
• מה ניתן לעשות ומה נעשה: מעבר לייצור בשיטה יבשה - ככל שכמות המים בתהליך הייצור קטנה יותר, כך נחסכת יותר אנרגיה ופחות מזהמים נפלטים לאוויר. לפני שנה החלו במפעל בהליכים למעבר ייצור בשיטה זו. התהליך אמור להסתיים בתוך כמה חודשים.
  

תגובת נשר: "החברה עומדת בכל דרישות החוק המחמירות. החברה עוקבת אחר כל התקנים החדשים בעולם בנושא איכות הסביבה ולפיכך הקימה מערכת חדישה להפחתה משמעותית של פליטת תחמוצות חנקן".

4. מפעלי ים המלח - זיהום בתהליך ייצור ברום ואשלג

מפעלי ים המלח נמצאים בבעלות כימיקלים לישראל (כיל) של החברה לישראל (52%), שבבעלות משפחת עופר. החברה מייצרת שליש מהברום העולמי ו־9% מהאשלג העולמי. מפעלי ים המלח מדורגים במקום הרביעי בתחמוצות גופרית ואחראים לכ־4% מכלל הפליטות.

מפעלי ים המלח צילום: חיים הורנשטיין

• חריגה מהתקנים: כיום פועלים מפעלי ים המלח לפי דרישות המשרד להגנת הסביבה. הפליטות הבעייתיות כיום הן מתחנת הכוח הפועלת בשטח המפעל.
  
• מה ניתן לעשות ומה נעשה: ניתן לצמצם את רמת הפליטות באמצעות מעבר להפעלה בגז. בעוד כמה חודשים הדבר אמור להתבצע.