מסילת רכבת לאילת - צו השעה
נמל אילת הוא השער העיקרי לסחורות המגיעות לישראל מאסיה. הנחת מסילת רכבת לעיר הדרומית תתרום למשק הישראלי כולו
הלחימה האחרונה בעזה ובעיקר כניסתו של נמל אשדוד לטווח הגראדים, מגבירות את הצורך לשוב אל השאלה האם יש צורך במסילת רכבת לנמל אילת. שוב מתברר כי המדינה זקוקה לנמל בטוח שבו יעברו מטענים וסחורות חיוניות, הן בחירום והן בשגרה.
בעקבות מלחמת לבנון השנייה הקים משרד התחבורה
הבידוד הגיאופוליטי של ישראל גורם לתלות מוחלטת שלה בסחר הימי. יותר מ-99% מסך המטענים לישראל וממנה מוסעים בים. למעשה, נמלי הים הם השער האסטרטגי הבלבדי לשינוע סחורות אל ישראל וממנה. התלות הכמעט מוחלטת של ישראל בנמלי הים שלה עוד מחריפה והולכת. אם בעבר איימו טילי החיזבאללה על נמל חיפה, כיום מאיימות רקטות החמאס על נמל אשדוד. המסחר הישראלי נתון, כמעט כולו, לחסדיהם של המחבלים בלבנון ובעזה.
במצב זה הופך נמל אילת לחיוני מאין כמוהו. זהו השער העיקרי לסחורות המגיעות לישראל מאסיה וממדינות המזרח הקרוב והרחוק. אומנם, חלק מאוניות הסוחר המגיעות מהמזרח עוברות בתעלת סואץ בדרכן לפרוק את מטענן בחיפה או באשדוד, אבל נתיב זה פועל בצל התחזקות גורמים איסלאמיים קיצוניים, בעיקר במצרים ובסיני ועולה החשש לפגיעה עתידית, בתנועת אוניות ישראליות בתעלה. הנה אפוא, החיוניות של נמל אילת רק הולכת וגדלה. רק הנמל הדרומי יכול להבטיח כי שינוע הסחורות יימשך ולא יהיה תלוי בחסדיהם של אחרים.
בעבר, כאשר כיהן בנימין נתניהו כשר האוצר, הוא החל לפעול כדי לזרז את הנחת קו הרכבת לאילת. עם פרישתו מן התפקיד נגנז הנושא לפרק זמן ממושך. כאשר כיהן מאיר שטרית כשר התחבורה שב הנושא לסדר היום והחלה בדיקה של הפרויקט. כלכלני המשרד בדקו, כצפוי, רק את ההיבטים הכלכליים של הנחת הקו לאילת ומצאו כי התשואה הצפויה היא 5% בלבד. תשואה כזאת, קבעו כלכלני האוצר, נמוכה מדי ואינה מצדיקה את הפרויקט.
אין חולק, דומני, על הממצאים הכלכליים, אולם, האם אלה המדדים היחידים שעל פיהם יש לבחון את כדאיות הפרוייקט? האם לשיקולים האסטרטגיים והמדיניים אין שום משקל? בזמנו, היתה גם התנגדות, משיקולים כלכליים, לסלילת נתיבי איילון, האם מישהו מעלה בדעתו, כיום, איך היתה מתנהלת התחבורה בכרך הגדול ללא הנתיבים הללו?
קו מסילת רכבת מן המרכז לאילת הוא חיוני וכדאי מאין כמוהו. קו רכבת מודרני ומהיר יהיה גשר יבשתי בין אסיה לאירופה ויחליף, בשעת הצורך, את תעלת סואץ. מסילת הברזל תשמש את המשק הישראלי ובה בעת גם את השווקים באירופה ובאסיה הסוחרים ביניהם.
וכדאי להזכיר, הנחת קו הרכבת לאילת יכולה להתבצע על ידי גורמים פרטיים, כפי שנסלל כביש 6, בלי להכביד על אוצר המדינה. הניסיון העולמי מלמד כי פרוייקטים תחבורתיים המקשרים מספר מדינות מהווים, בסופו של דבר, מנוע צמיחה חשוב מאוד לכלכלותיהן של המדינות המשתמשות. התועלת איננה מצטמצמת לתחום התחבורה אלא ניכרת בכל המשק.
ועוד הבט אחד, לא פחות חשוב - מערכת תחבורה מהירה ונוחה היא כלי יעיל לפיזור של האוכלוסיה על פני המדינה ומעודדת מעבר אוכלוסין להתגורר באיזורים מרוחקים. ממשלות ישראל שבות ומצהירות על מחוייבותן לפיתוח הנגב. כדי להפגין את חשיבות הנושא אף הוקם מיניסטריון מיוחד לצורך הזה. אך לפני שלוש שנים, הכריז שר האוצר דאז, אהוד אולמרט, על הקצבה מיוחדת של 17 מיליארד שקלים לפיתוח הנגב. הרבה נאמר - מעט מאוד, אם בכלל, נעשה.
הדרך הבטוחה והיעילה ביותר לפיתוח הנגב עוברת על גבי מסילת הרכבת לאילת. רק מסילה כזאת תפתח את עיר הנמל הדרומית, תזרז הקמת יישובים ומרכזי מסחר ותיירות לאורכה, תסייע לתיירותן ותניע את גלגלי המשק כולו. וכל זאת, בלי לפגוע בסביבה ובלי להכביד על קופת המדינה. לפני ממשלת ישראל החדשה עומדים אתגרים רבים. פיתוח הגשר היבשתי מנמל אילת למרכז הארץ, הוא אחד החשובים בהם.
הכותב הוא יו"ר דירקטוריון חברת נמל אילת.