הסתיים הדיון בעליון נגד חוק "האח הגדול"; קבע: על המדינה לספק פרטים לגבי הפעלתו
האגודה לזכויות האזרח טענה כי החוק, המאפשר גישה למידע הפרטי של אזרחי המדינה, מהווה פגיעה בוטה בזכות לפרטיות. ביהמ"ש קבע כי על המדינה להעביר בתוך 30 יום את הנוהל המסווג, שעוסק בחיסיון עיתונאים, לגבי מידע שיתקבל בידי הרשויות מכוח החוק
הסתיים הדיון שנערך הבוקר (א') בהרכב מיוחד של שבעה שופטי בג"ץ, בעתירות נגד חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-נתוני תקשורת) תשס"ח-2007 (חוק נתוני תקשורת) המכונה "חוק האח הגדול", המאפשר גישה למידע הפרטי של אזרחי המדינה. העתירה הוגשה על ידי האגודה לזכויות האזרח, בטענה כי
שופטי בג"ץ קבעו, כי על המדינה להעביר בתוך 30 יום את הנוהל המסווג שכלול בחוק ועוסק בחיסיון עיתונאים, לגבי מידע שיתקבל בידי הרשויות מכוח החוק, וכן נתונים נוספים לגבי נקודות אחרות שעלו במהלך הדיון. בית המשפט קבע עוד, כי לאחר שתתקבל תשובת המדינה, יהיו לעותרים 15 יום להגיב לדברים וכי לאחר מכן - יינתן פס"ד בעתירה.
לשכת עורכי הדין, באמצעות עו"ד דן חי, טענה בדיון כי בדרכו להשיג את המטרה הנעלה, של סיכול עבירות ושמירה על שלום הציבור, חוקק המחוקק חוק שחלק מהוראותיו פוגעות בזכות החוקתית לפרטיות, כפי שהיא באה לידי ביטוי בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
לדעת לשכת עורכי הדין,הוראות החוק מפרות את האיזון הראוי, בין רצון רשויות האכיפה לקבל לידיהן את מירב המידע לצורך מילוי תפקידיהן, לבין הצורך להגן על זכויות היסוד של האזרח בכלל והזכות החוקתית לפרטיות בפרט.
מסתכלים עלינו
בין היתר, "חוק האח הגדול", אשר עבר בכנסת ביולי 2008, מאפשר למשטרה ולרשויות חקירה נוספות לקבל מחברות הסלולר ומספקיות האינטרנט מידע אישי על אזרחים, לרבות מידע על מיקומו הגיאוגרפי של אדם בזמן נתון, שמות הגורמים שאליהם התקשר מהטלפון הנייד, אתרי אינטרנט שגלש בהם, אנשים איתם התכתב באימייל, וכן מידע על כל מספרי הטלפון החסויים.
בעתירה, הזהיר יו"ר הנהלת האגודה לזכויות האזרח, עו"ד דורי ספיבק, כי החוק מאפשר חדירה בלתי מידתית לפרטיות, גם כאשר מדובר באנשים שכלל אינם חשודים. לטענת העותרים, די בכך שהמשטרה תגדיר את מטרת החדירה לפרטיות כ"צרכים מודיעיניים כלליים" בכדי לקבל מידע רב ומפורט.
בעתירתה, דורשת האגודה לזכויות האזרח לצמצם את תחולת החוק, כך שיבטיח כי החדירה לפרטיות תוכל להתבצע רק במקרה של חשדות קונקרטיים לעבירות חמורות, תוך הגנה על החיסיון המקצועי של רופאים, עיתונאים, עורכי דין ואחרים, ומבלי לאפשר למשטרה גישה חופשית למאגר מספרי הטלפון החסויים.
לפני מספר חודשים נחשף בדיון שהתקיים בכנסת כי משטרת ישראל כבר קיבלה מחברות הסלולר מידע פרטי על לקוחותיהן, בניגוד לחוק. בדיון בכנסת הודו נציגי המשטרה כי דרשו וקיבלו מהחברות מידע אישי בהיקף החורג מהמותר. בעקבות הגילויים הללו, סירבו חברי הכנסת לאשר תקנות שונות הנדרשות לצורך יישום החוק.
הבוקר, כאמור, דן לראשונה הרכב השופטים - בייניש, ריבלין, פרוקצ'יה, לוי, ארבל, חיות ומלצר - ביישומו של החוק השנוי במחלוקת.
