בחירות 2009: יש הבדלים, ויש להם השלכות כלכליות
בישראל ההיבט הביטחוני־אסטרטגי הוא שקובע את תוצאות הבחירות, אך להשקפה הכלכלית של המפלגות השפעה ישירה על החיים במדינה, ומבחינה זו קיים שוני משמעותי ביניהן
אם
העבודה, לעומת זאת, רוצה לאזן בין השוק החופשי ובין פעולות הממשלה. ההסתייגות המפורשת של העבודה מהשוק החופשי היא תופעה חדשה: היא מצהירה על עצמה כעל מפלגה סוציאל־דמוקרטית, שדורשת איזונים בשליטה על הנכסים וההון בין הקניין הממלכתי־ציבורי ובין הקניין הפרטי.
באמצע עומדת קדימה, שאינה מאמצת תווית אידיאולוגית אלא מובילה גישה מעשית של פעולות ממשלה שונות לשיפור התפקוד הכלכלי, עידוד היציאה לעבודה וכדומה. אבל במבחן נייר הלקמוס, שהוא היחס בין תקציב הממשלה והתוצר, קדימה נוטה לעקרונות של שוק חופשי: הקטנת התקציב תוך הפחתת מסים משמעותית.
אם כך, הפער בהשקפות העולם מתחדד בבחירות אלו. במשך שנים היו הוצאות הממשלה גבוהות בהשוואה בינלאומית. הן העבודה והן הליכוד פעלו להקטין את גודל הממשלה ולהפריט חלק מפעולותיה. קשה היה לראות את ההבדלים ביניהן. עכשיו, כשהגיע משקל הוצאות הממשלה בתוצר בישראל לממוצע של הארצות המפותחות, העבודה רוצה לעצור במצב הקיים והליכוד רוצה להמשיך ולהעביר פעולות מהממשלה לשוק החופשי.
הבוחר הישראלי כבר נוכח לראות שכדאי לשים לב להשקפת העולם, כי היא מתורגמת לצעדים מעשיים. הרי השקפת העולם בזכות שוק הון חופשי היא שגרמה לצמצום רשת הביטחון לקרנות הפנסיה ולמחיקת 10% ויותר מהחסכונות הפנסיוניים בשנה האחרונה (מעניין לציין בהקשר זה שמצע הליכוד כולל נסיגה מרפורמה זו. האם זהו שינוי השקפה? ימים יגידו). והרי אותה השקפה גרמה להמשך הזנחת החלשים והפריפריה בשנים האחרונות, למרות העלייה במשאבי המשק בעקבות הצמיחה המהירה.
הממשלה החדשה שתיבחר היום תיאלץ להתפנות מיד עם הקמתה לטפל במשבר הכלכלי. זאת משום שלממשלה היוצאת לא היה רוב בכנסת, ולכן היו ידיה הכלכליות כבולות. הבעיות יחייבו מתן פתרונות, אולם אלה יכולים להשתנות לפי ההשקפה הכלכלית. יהיו החלטות מחויבות מציאות בלי קשר למצע. קשה להאמין שאם יזכה הליכוד, הוא ינסה להוריד מסים. עוצמת המשבר הכלכלי הביאה לצניחה של כ־30 מיליארד שקל בתחזית גביית המסים ל־2009 - זאת לעומת התוכנית המקורית, שהיתה 203 מיליארד שקל. ירידה זו לכשעצמה מייצרת גירעון תקציבי של כ־4% מהתוצר, שעומד על 700 מיליארד שקל בערך. בתקציב 2009 כבר נכללים כמה מיליארדים עבור הוצאה על המלחמה, והמשבר יחייב בוודאי עוד הוצאות דחופות שיגדילו את הגירעון.
במצב זה אין בכלל אפשרות לחשוב על עוד הורדת מסים. רבים אף טוענים שההורדה של 3 מיליארד שקל במס ההכנסה, שנכנסה לתוקף ב־1 בינואר, היתה טעות גדולה. אבל גם החלטות מחויבות מציאות ניתנות לביצוע באופנים שונים. בארה"ב היו חייבים להגיש סיוע למוסדות פיננסיים. אולם בוש לא הטיל מגבלות על שכר המנהלים בחברות שקיבלו סיוע ממשלתי. אובמה מתכונן לשנות זאת, בגלל השקפתו השונה. האם מגבלות דומות יוטלו בישראל? תלוי מי יהיה בשלטון, ומה תהיה השקפת עולמו: אם יהיה בעד או נגד מגבלות על השוק החופשי ואם יהיה בעד או נגד לתת חופש לעסקים לעשות ככל העולה על רוחם.
הכותב הוא פרופ' לכלכלה באוניברסיטת בן־גוריון, עמית בכיר במכון ון ליר בירושלים ולשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל
