ביטוח לאומי לא מעביר מיליארדי שקלים לזכאים
ביטוח לאומי גובה מ־1992 מיליארדי שקלים ממעסיקים על תוספות שניתנו לעובדים. עם זאת, הוא לא טורח להודיע לעובדים על זכאותם לקיצבה מוגדלת אם יפוטרו או יחלו
ביטוח לאומי גובה מיליארדי שקלים ממעסיקים כדמי ביטוח בגין תוספות שניתנו לעובדים, אך הוא אינו מודיע לעובדים על זכאותם לקצבה מוגדלת בעתיד במקרה שיפוטרו, יחלו וכיו"ב. הסכומים שנגבים עוברים, במקום זאת, לקופה הכללית של ביטוח לאומי. התנהלות זו באה למרות דו"חות חוזרים ונשנים
מאז 1992 החל ביטוח לאומי לבצע ביקורות בקרב מעסיקים במטרה לבדוק אם הניכויים שבוצעו משכר העובדים תואמים את החוק. במקרים רבים חייב הביטוח הלאומי את המעסיקים בדמי ביטוח על תוספות ששולמו, כגון שווי שימוש ברכב, שווי ארוחות והטבות אחרות. מדובר בתשלום נפרד מהתשלום החודשי, שיורד משכר העובד.
דמי ביטוח נוספים אלה אמורים לשמש להגדלת הקיצבה של העובד ביום שיזדקק לדמי אבטלה, דמי מילואים ודמי לידה. עם זאת, תכלית זו אינה מתקיימת, שכן ביטוח לאומי אינו מייחס את התשלום הנוסף של המעסיק לכל אחד מעובדיו, ואינו מודיע להם על זכאותם לקיצבה מוגדלת בעתיד. כיום מחושבות הקיצבאות השונות לפי ממוצע השכר בשלושת החודשים הקודמים.
לדברי עו"ד יפית מנגל, המתמחה בבדיקת עלויות שכר, "גם המעסיקים אינם מייחסים את הסכום לכל אחד מהעובדים, שכן הם אינם יודעים את הנוסחה לחלוקת הסכום הגלובאלי ששילמו". גם בביטוח לאומי מתקשים לחשב זאת, משום שמערכות המידע בביטוח לא יודעות לבצע פעולה זו.
כדי להסיר חלק מהביקורת כלפיו, פרסם באחרונה ביטוח לאומי, שבניהולה של המנכ"לית אסתר דומיניסיני, הנחייה למעסיקים, שלפיה הם מחוייבים לדווח לעובדים על כל ביקורת, ולשלם מיוזמתם את דמי הביטוח הנגזרים מגביית המס הנוסף.
מביטוח לאומי נמסר: "המוסד ער לזכותו של העובד לקבל הפרשי גמלה בעת שחל שינוי בשכרו".
מבקרי הניכויים מונחים ליידע את המעסיק בדבר זכותו של העובד להגיש תביעה לתשלום הפרש גמלה אם קיימים חיובי פריסת שכר נוסף. לפיכך ניתן לדעת למי מהעובדים הוגדל הבסיס לתשלום דמי ביטוח".
