$
בארץ

שנה אחרי המכירה לאייפקס: תנובה עוד מחכה לשינוי

מכירת תנובה אמורה היתה להיות נקודת המפנה בקונצרן החלב והמזון הגדול בישראל. בפועל, התמקדה החברה ב־2008 בעיקר בהחלפת ההנהלה, והשאר פעל מכוח האינרציה. המיתון במשק לא יקל על השינויים שתוכננו ל־2009

נעמה סיקולר וגלי ברגר 07:3911.01.09

בדיוק לפני שנה, בהרמת כוסית סגורה לתקשורת, חגגו הבעלים החדשים של תנובה והנהלת החברה את השלמת אחת העסקאות המורכבות של העשור האחרון - רכישת השליטה בקונצרן תנובה מידי הקיבוצים והמושבים. קרן אייפקס ומבטח שמיר רכשו אז את החברה לפי שווי של 1.025 מיליארד דולר. למהלך הדרמתי התלוו הציפיות שתנובה, שב־2007 הפסידה כ־230 מיליון שקל, תעבור שינוי אסטרטגי ותנצל את כוחה לעשיית רווחים.

 

רוב המעריכים חזו שאייפקס ומבטח שמיר יעמידו למכירה את החברות־בנות, יממשו את נכסי הנדל"ן האסטרטגיים של החברה, ויתמקדו בפיתוח המחלבות ובפריצה לחו"ל. היום אפשר לומר ש־2008 היתה שונה לחלוטין מהערכות הראשוניות: הבעלים לא יימשכו דיבידנדים בקרוב, על הנפקה אין מה לדבר, ובשנה הקרובה תצטרך החברה להתמודד גם עם שוק במגמת ירידה. ככל הנראה, גם ב־2008 לא עברה תנובה לרווח.

 

השנה החולפת היתה של ביסוס הנהלה חדשה והכנסת שיטות עבודה שמאפיינות ארגונים עסקיים גדולים. מבחינת רשתות השיווק זו היתה שנה שבה לא הורגש שום שינוי במקרה הטוב, וחלה הידרדרות במקרה הרע. מבחינת העובדים זו היתה שנה שהסתיימה בהכרזה על סכסוך עבודה, רגע לפני שהנהלה מרימה את חרב הפיטורים.

 

אם מישהו חשב שהמעבר לידיים שבאות מעולם העסקים יהפוך את החברה לשקופה יותר, הוא התבדה. תנובה היא גם היום אחד המבצרים השמורים שיש במשק הישראלי. מאיר שמיר, בעל השליטה במבטח שמיר, העדיף לוותר על תפקיד היו"ר ולהקטין את אחזקותיו, רק כדי לא לפרסם את דו"חות תנובה בבורסה, ואייפקס כקרן פרטית אינה מחויבת בפרסום דו"חות.

 

רומניה ואדום אדום: ממזערים דימומים

 

אין ספק שאייפקס ומבטח שמיר לקחו אתגר לא פשוט. הם נכנסו לארגון מורכב, שהתנהל במשך שנים על ידי קיבוצניקים, ושבראשו עמד אריק רייכמן, שאולי הוגדר לא פעם כגאון שיווקי, אך שנכנס להרפתקאות שאינן בהכרח רווחיות. המחלבה הגרנדיוזית ברומניה, שההשקעה בה עמדה על 80 מיליון יורו, פי שניים ממה שתוכנן, היא דוגמה בולטת לכך.

 

בשנה האחרונה נפרדו הבעלים החדשים מיורם ישראלי, שניהל את הפעילות, הציבו בראשה את שמוליק פורה ורכשו את חלקו של הבנק האירופי לפיתוח (EBRD) במחלבה, ובכך הגיעו לאחזקה של 90% בה. המחלבה ברומניה אמורה לשמש בסיס לפיתוח הפעילות במזרח אירופה, ובחברה מספרים שהפסדיה צומצמו. את הודו, שלפני כשנה הוגדרה אחד היעדים שתנובה תפתח בהם מחלבה, ישאירו כרגע לשחקנים אחרים.

 

עוד פצע מדמם הוא המפעל הגרנדיוזי אדום אדום, משחטת הבקר הטרי של תנובה. באדום אדום הכריזו ב־2008 על קיצוצים, החליפו את המנכ"ל ושאפו להשכיר את המשחטה לגורמי משנה - מה שככל הידוע לא קרה. בחברה טוענים שהפסדי אדום אדום צומצמו ב־2008, ויש הטוענים שהמפעל אף עבר לאיזון תפעולי. עם זאת, בכיר לשעבר בחברה טוען: "למרות המאמצים, תנובה לא עצרה את ההפסדים".

 

מפעל הבשר אדום אדום בבית שאן מפעל הבשר אדום אדום בבית שאן צילום: ערן יופי כהן

 

ב־2009 תצטרך תנובה לבחון אם פעולות ההצלה הללו יהפכו את מחלבת רומניה ומפעל אדום אדום לרווחיים. סביר להניח שהשנה גם תצלול ההנהלה לעומקן של החברות־בנות הרבות - הרדוף, אוליביה, סנפרוסט, טירת צבי, מאמא עוף ותנובה שף. אחזקות אלו אמנם הפכו את תנובה לספק הגדול ביותר בשוק המזון הישראלי, שמחזיק בכ־15% משוק המזון (לפי נתוני סטורנקסט), אך לא תמיד הניבו לחברה רווחים. גם אם יחליטו למכור כמה מהחברות, באייפקס ומבטח שמיר יצטרכו לחכות שהמומנטום בשוק ישתנה, שכן קשה לדמיין מי יהיה מוכן לפתוח את הארנק בשנת מיתון.

 

שוק החלב. מולר נגס בנתח שוק החלב. מולר נגס בנתח צילום: יריב כץ
שוק החלב: מולר נוגס בנתח

בסוף 2008 שוק החלב המקומי הוא עדיין השוק החזק ביותר של תנובה. תשלובת החלב של תנובה - שמעסיקה 3,300 עובדים ואחראית לשני שלישים מההכנסות (כ־4 מיליארד שקל) - היא הזרוע העיקרית שעליה החברה נשענת. בינואר הוצב ליעד כהן, שגדל בתשלובת החלב, בראש הפירמידה. בחברה טוענים שאת תשעת החודשים הראשונים של 2008 עברה תשלובת החלב בצמיחה, אך לדברי גורמים בשוק, הרבעון האחרון של השנה היכה גם בתנובה. על כך יש להוסיף את סכסוך העבודה, שמשפיע על ההנהלה, על האספקה ועל המיקוד הכללי של הארגון.

 

ברשתות השיווק מתקשים לפרגן לחברה, ובעיקר לתשלובת החלב: "בשנה האחרונה קצב החדרת המוצרים החדשים ירד ונראתה הרבה פחות חדשנות", אומר גורם בכיר באחת מרשתות השיווק הגדולות. גורם בכיר ברשת מזון גדולה עדין פחות בדבריו: "יש שם אוסף של אנשים לא מקצועיים, שעושים טעויות של טירונים. אפילו להחדרה של מולר (היוגורט של טרה - נ"ס וג"ב) הם לא נתנו מענה אמיתי".

 

בנוגע למכירות ולנתחי שוק, מספרים בתנובה שזו היתה אחת השנים הטובות בתשלובת החלב, אבל לא תמיד זה קרה בגלל פעילות החברה. בשוק הקוטג', לדוגמה, המגלגל, לפי נתוני נילסן, 500 מיליון שקל בשנה, עלה נתח השוק של תנובה מ־60% ל־66.3% (נובמבר 2007 עד אוקטובר 2008, לפי נילסן), אך הדבר קרה בעיקר בגלל תקלה בקו הייצור של שטראוס ובגלל היחלשות של טרה. בשוק היוגורטים ירד נתח השוק של תנובה מ־43.5% באוקטובר 2007 ל־37% באוקטובר 2008. שטראוס ירדה באותה תקופה מ־50.5% ל־46.7%, כך שתנובה נפגעה מהשקת מולר יותר משטראוס.

 

גם התחזית בדבר מימושי נדל"ן לא התממשה עד כה. השטח שנראה היה כמועמד הראשון למימוש הוא חלקה של תנובה בשוק הסיטונאי בתל אביב. הבעלים החדשים לא מיהרו למכור את השטח ובמחצית השנייה של השנה פרץ המשבר הכלכלי. שוויו של המתחם, שלפני שנה הוערך בחצי מיליארד דולר, נחתך בעשרות אחוזים. עם זאת, תנובה מכרה בשנה האחרונה כמה מתחמים שהיו ברשותה בפתח תקווה ובכפר סבא, וסיכמה עם חברת מנופים פיננסים של ג'קי בן־זקן ואברהם ננקשווילי על מכירת מתחם סינמה סיטי בגלילות תמורת כ־390 מיליון שקל. כרגע גורלה של העסקה נראה לוט בערפל.

 

ניהול: ג'יפ הוא לא רק ג'יפ

 

"בשנה האחרונה שונתה כל צורת הניהול השוטפת", מספר בכיר לשעבר בחברה. "רייכמן האמין בניהול צוותי: הוא הקים צוותי חשיבה, מאוד זרם עם העובדים. זהבית (זהבית כהן, מנכ"לית קרן אייפקס) מאוד ריכוזית. היא זו שמקבלת את ההחלטות, כשהיא נסמכת מאוד על חברת הייעוץ מקינזי". עובד אחר בחברה מתאר מציאות שונה במקצת. "זהבית מעורבת ברמה האסטרטגית, לא ברמת הניהול השוטף היומיומי", הוא אומר. "היא מגיעה לתנובה יום־יומיים בשבוע ומתפקדת כיו"רית פעילה לכל דבר ועניין, אבל את ההחלטות השוטפות מקבל ליעד כהן".

 

אחד הביטויים לקושי של העובדים לקבל עליהם את ההנהלה החדשה הוא "אשליית רכבי השטח". המנהלים החדשים של החברה התבקשו לקחת לעצמם כלי רכב, שלטענת החברה, היו זולים יותר מהמכוניות שבהן נסעו בעבר. אלא שהמנהלים החדשים לא בחרו ביונדאי או בסובארו אלא בג'יפים, דבר שעורר עליהם את זעם העובדים.

 

עובדים: רוחות של תסיסה

 

כששואלים עובדים ותיקים ובכירים בחברה בעבר ובהווה מהו לדעתם האירוע המכונן של השנה האחרונה בתנובה, הם מציינים באופן מפתיע דווקא פרישת סמנכ"ל משאבי האנוש שלה. עזיבתו של צביקה אברמוביץ' במאי האחרון, על רקע פרישת עשרה מנהלים בכירים אחרים, היתה, לטענת העובדים, "היום שבו נפלו השמים". העזיבה סימלה ככל הנראה את סופו של עידן בתנובה ולטענת גורמים בקרב העובדים, היא זו שהכשירה את הקרקע לסכסוך העבודה שהוכרז כמה חודשים לאחר מכן.

 

השיחות בין העובדים לבין הוועד הופסקו עם פרוץ הלחימה בדרום. גורמים בחברה מספרים שכולם התאגדו סביב הצורך לחלק את המוצרים, ולעזור למשפחות העובדים וילדיהן שגרות בדרום. מי יודע, אולי הלחימה תהיה ההזדמנות של הוועד וההנהלה להיפגש באמצע.

 

מנכ"ל תנובה ליעד כהן מסר בתגובה: "בשנת 2008 המשיכה תנובה להוביל את שוק המזון במדינת ישראל ואף הגדילה את נתח השוק שלה. העובדים והמנהלים בתנובה היו ויהיו הנכס הגדול ביותר שלה, ובזכותם תנובה מתמודדת עם האתגרים הרבים הניצבים בפניה. שנת 2008 יועדה לאיוש והשלמה של תפקידי מפתח בקבוצה ולהנחת תשתיות ניהול חדשות. במקביל עסקה הקבוצה בתכנון ובגיבוש תוכניות עבודה רב־שנתיות עבור חברות הקבוצה והקבוצה כולה, ושינוי התרבות העסקית באמצעות שימוש במיטב מקורות הידע וכלי הניהול הקיימים בתעשיית המזון העולמית. אני בטוח שפעולות אלה ואחרות רבות יאפשרו לחברה להמשיך ולהתמודד בהצלחה עם האתגרים הצפויים לנו, ושנוכל לספק לצרכנינו את המוצרים הטובים והאיכותיים ביותר".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x