דרושה רשת ביטחון - אבל גדולה ונועזת הרבה יותר

לכל מי שכבר משחיז את עטו נגד "ההפקרות המוצעת על חשבון משלם המיסים", אני מציע להיתלות באילן גבוה, פרופ' סטנלי פישר, שסבר שעל מנת להגן על המשק הישראלי ובפרט על הייצוא, יש לרכוש דולרים. לרכישה של דולרים בערך של 3.25-23.6 שקל לדולר, יש פוטנציאל עליות נמוך יותר מאשר רכישת מניות הנסחרות ב-50% מההון העצמי שלהם (ראה ממוצע הבנקים) או רכישתן של חברות בעלות ניהול מצויין ופיזור נכסים ושווקים איכותי.

רכישת אג"ח בתשואה ממוצעת של 30%, עם מח"מ של 3-4 שנים, תתן אף היא לממשלה רווחי הון גדולים ב-4 השנים הבאות.

מה זה ייתן לנו וכמה זה יעלה

אז נתחיל ביתרונות:

• בלימת נפילות השערים, שאינן משקפות כל משמעות כלכלית, על פי כל פרמטר ידוע, אלא רק פאניקה.
• פתרונות מלאכותיים של רשתות ביטחון ומנגנוני ההגנה, מבלי שיש התערבות בשוק עצמו, ידחו את הקץ, אך לא ישפרו את המצב. הזרמת ביקושים לשוק, לעומת זאת, תבלום בוודאות את הנפילות, מפני שהפאניקה מייצרת עודף היצע וכנגד זה - רק עודף ביקוש יכול להועיל.
•  סיוע זה יינתן למעשה לכולם, בין בקופות גמל או פנסיה, בין בקרנות השתלמות ובין אם בתיקים אישיים. אין סיבה להעדיף חוסכים כאלה על אחרים.
• המדינה בסופו של דבר לא תשלם אגורה, מפני שרמת השערים הנוכחית בבורסה אינה משקפת שיווי משקל של טווח ארוך. הצוות יבצע הערכות מקצועיות ואינו מחויב לתמוך בכל מנייה מכלל 150 המניות הראשיות, אלא רק באלה שהפער בין ההערכה הכלכלית ובין שווי השוק שלהם גדול - ומשקף פוטנציאל עליות.
• כך גם לגבי האג"ח הקונצרני. המדינה תקבל את מלוא השקעתה לאחר עליית שערי המניות ופדיון האג"ח הקונצרני. לגבי האג"ח, במקרה של אי פירעון חלקי, התשואות הנוכחית עדיין מבטיחות תמורה מלאה להשקעה ומעבר לכך, למדינה יהיה כוח לממש את המניות של החברות שלא שילמו את חובן במלואן ולבצע הליך, המזכיר את תוכנית ההלאמה וההבראה שעברו הבנקים במשבר 1983.
• רמת הביטחונות בתיקי החברות והעוסקים תעלה בחזרה. כיום, חלק ממשבר האשראי המשני הנגרם לעסקים, הוא בשל ירידת ערך בטחונות. לכך יש השלכות חמורות ביותר על תעסוקה, תמ"ג ונזקים בלתי הפיכים לעסקים, שיתמוטטו בגלל משבר זמני, היוצר אי-יכולת למחזר מימון.
  

והחסרונות?

לממשלה לא ייגרמו עלויות אלא דווקא היא תישא רווחים. הממשלה אינה עושה פעילות חריגה, אלא נוקטת במהלך השקעה בנכסים, בדומה לפעילות הממשל האמריקני בפרשת פאני מיי ופרדי מאק או ברכישת מניות בבנקים המסחריים, וכן בדומה למרבית ממשלות העולם, שתמכו בבנקים על ידי רכישת מניותיהם. בחלק מהמקרים, כמו בטייוואן, ברוסיה וביפן בתקופות שונות, בוצעו רכישות ישירות בבורסה. אין בכך שום חידוש וזו התערבות לגיטימית, שמטרתה למנוע כשל שוק חמור.

בהקשר זה ראוי לציין, כי רכישת המט"ח שמבצע בנק ישראל בחודשים האחרונים, אף היא תהליך דומה - והיקפה המשוער הוא בין 10 ל-20 מיליארד דולר. 

ההזרמה עצמה, לא תהפוך לגורם אינפלציוני, שכן כרגע יש צמצום אפקטיבי בכמות הכסף, גם אם הדבר עדיין לא פורסם על ידי בנק ישראל. ירידת ערך נכסים נזילים לכשעצמה, מהווה צמצום בכמות הכסף בהגדרותיו הרחבות, והיא גוררת ירידה בביטחונות וצמצום באשראי - ולכן גם ירידה בכל המדדים של כמות הכסף. תהיה זו איפוא פעולה מתקנת לירידת כמות הכסף, דהיינו פעולה אנטי-דיפלציונית ולא כזאת בעלת אופי אינפלציוני.

נותרים אלה ששואלים מה לגבי גביית מחיר מאלה שחוללו את הנזק. על כך במאמר הבא.

הכותב הוא מנכ"ל חברת "תבור כלכלה ופיננסים" www.tavor.biz לייעוץ כלכלי ופיננסי