נקודת מפנה באפיק הקונצרני

תוכנית אינה מושלמת ובכל זאת מסמנת נקודת מפנה משמעותית באפיק הקונצרני. החוזר חל על רכישות רק מיום פרסומו ומשקף ביקוש פוטנציאלי של 15 מיליארד שקל לאיגרות חוב קונצרניות. זה הרבה, אבל קשיים רבים ימשיכו להעיב על האפיק.

ידין ענתבי טרף אתמול את הקלפים בחוזר המשנה

בחודשים האחרונים הזהרנו מפני השקעה באפיק הקונצרני שוב ושוב. מדובר היה בשילוב של הקטנת סיכונים פיננסים גלובלית, פדיונות של הציבור מקופות גמל, מקרנות השתלמות, מתעודות סל המתמחות באפיק ומקרנות נאמנות.

הסיבות לקריסת האפיק לא היו רק פסיכולוגיות; הן נבעו גם ממכירות כמעט כפויות של משקיעים מוסדיים ובייחוד מחשש אמיתי שהמשבר בעולם וההאטה אצלנו יקשו על החברות להחזיר את חובן למשקיעים. אין מדובר בתיאוריה: בשנת 2009 חברות אלה אמורות לשלם לציבור בגין ריבית ופדיון קרן ההלוואה סכום עתק של כ־12 מיליארד שקל, מרביתו במהלך הרבעון הראשון של 2009. ב־2010 מדובר בפדיון שיא בסכום של כ־60 מיליארד שקל. עקב זהירות מופגנת של הבנקים במתן אשראי, ובשל סיכוי נמוך למחזר את החוב בהנפקות נוספות לציבור ולמשקיעים המוסדיים, זוהי בהחלט משקולת המעיבה על האפיק הקונצרני, למרות התשואות האטרקטיביות שלו לפדיון.

גם ההסדר הבעייתי למשקיעים - שבינתיים דלק הודיעה על משיכתו - שאליו ביקש יצחק תשובה להגיע עם בעלי האג"ח של דלק נדל"ן, ושלפיו ייוותרו בפועל על כשליש מחוב החברה למחזיקי האג"ח, עלול להיות סימן ראשון לרבים אחרים ולהפסדים כבדים מאוד לציבור המשקיעים.

הסיבות למפולת באג"ח הקונצרניות ברורות לחלוטין. אמנם החוזר של האוצר יצא באיחור רב, אולם הוא משקף הפנמה מצד הרגולטורים של עוצמת המשבר והפוטנציאל הגדול שלו להמשיך ולפגוע בציבור החוסכים והמשקיעים. לפיכך, לעצם פרסומה של התוכנית, אף שאינה מושלמת, יש חשיבות רבה. התוכנית התקבלה בבורסה באנחת רווחה, ויעידו על כך עליות השערים החדות במדדי תל בונד.

אחד היתרונות הגדולים בתוכנית הוא הגבלתה לאג"ח שירכשו המשקיעים המוסדיים מיום השקתה ואילך, והיא אינה חלה על "מלאי" קיים. כלומר האוצר יצר לגופים המוסדיים תמריץ חזק לרכוש בבורסה ובהיקפים גדולים איגרות חוב קונצרניות. על רקע גל המשיכות של הציבור והצורך של המוסדיים להתנזל ולמכור אג"ח קונצרניות - זה בפירוש חבל הצלה לשוק.

הנה המתמטיקה: שווי הנכסים המופקדים בקופות הגמל וההשתלמות, בקרנות הפנסיה החדשות, בקרנות הפנסיה הוותיקות (בנטרול איגרות חוב מיועדות) ובפוליסות המשתתפות ברווחים הוא 486 מיליארד שקל. התוכנית תחול על 3% מהנכסים, כלומר המשקיעים המוסדיים יוכלו לרכוש אג"ח קונצרניות בהיקף משמעותי של כ־15 מיליארד שקל - בהחלט סכום משמעותי וחיובי, שיכול יותר מרק לקזז את המשך גל הפדיונות מהציבור.

בצד החסרונות, אציין את העובדה שגם תוכנית זו לא תציל את המשקיעים ממקרים של חדלות פירעון (Default), וזהו בפירוש איום מוחשי מאוד ב־2009 וב־2010. נוסף על כך, משקיע מוסדי שיבחר להצטרף לתוכנית "יקריב" רווחי הון מיידיים באג"ח קונצרניות לטובת יציבות ועליית ערך הדרגתית במחיר האג"ח, שאותן התחייב להחזיק עד לפדיונן הסופי.