פאנל "כלכליסט": "אנשים ימשיכו לטוס. אי אפשר לשחות לחו'ל"

כמו טורנדו שזורע הרס ומשאיר רק בית אחד בשלמותו, כך צפוי להיראות נתב"ג ב־2009: מלא בישראלים שיוצאים לחו"ל, כאילו אין משבר פיננסי עולמי. לתחזית האופטימית הזאת אחראים בכירי חברות התיירות בארץ. הם נסמכים על השקל החזק, על היציבות הפיננסית המקומית ועל העובדה שהישראלים לא מוותרים בקלות על החופשה שלהם בחו"ל. האופטימיות הזו מתנפצת רק כאשר מתייחסים לתנועת התיירות הנכנסת הצפויה.

"כלכליסט" כינס חמישה מנכ"לים של חברות התיירות המובילות בישראל, בניסיון לחזות כיצד תיראה התקופה הקרובה בענף - שנכנס ל"עונה השקטה" שלו, החורף. מלבד ההתמודדות עם מיתון, ברקע נמצא גם ביטול עמלות הבסיס בגובה 7% שמשלמות כמה חברות תעופה אירופיות לסוכני הנסיעות, החל בינואר 2009 - דבר שעלול לפגוע בעיקר בהכנסות סוכני הנסיעות הקטנים.

החופשות בחו"ל יתקצרו

"מי שגרם למשבר כנראה בא מענף התיירות, ותיאם את העיתוי", אומר מנכ"ל גוליבר אורי אלון בחצי הלצה. "אם זה היה קורה חודשיים־שלושה קודם, לא היינו מחייכים פה. כשהמשבר התחיל לפני חודש, עם ישראל עוד היה בתחושת היי של חגים וחופשות, והביקושים היו יפים. תיירות היא כבר לא עניין של מותרות, אלא צורך קיומי.

לכן, בעתיד הקרוב ייתכן שאנשים יחפשו יעדים זולים יותר או חופשות קצרות, אבל המגמה לא תיפסק. ההאטה שאנחנו רואים בימים האחרונים נובעת מהחורף, ללא קשר למיתון".

"המשבר בא לענף בדיוק בתקופה של סיום העונה", מסכים בועז וקסמן, יו"ר אופיר טורס, ומסביר מדוע פיטורים המוניים לא יהיו נחלת ענף סוכני הנסיעות: "יש לנו עונה מאוד מוגדרת של יולי־אוגוסט־ספטמבר והחגים, שבה יש תוספת כוח אדם. בעצם כוח האדם במשרדי הנסיעות תמיד מווסת כך שבאופן טבעי בתקופת החורף אנחנו משתדלים להוציא אנשים ל'תרדמת חורף': חבר'ה צעירים שעובדים קשה בקיץ ומטיילים בעולם בחורף. מיתון יהיה בארץ, אלא שאנחנו אופטימיים ולכן רוצים לשמור על כוח האדם הבסיסי שלנו. אנחנו אפילו פותחים קורסי הכשרה חדשים".

"אנחנו מכירים את ההתכווצות וההתרחבות של חורף־קיץ", אומרת אתי גוילי, מנכ"ל איסתא. "אולי אם ננהל את השיחה הזאת בעוד חודשיים, נוכל להסתכל על הנתונים אחרת. אלא שגם בשנים של משברים עולמיים ומלחמות, היתה השפעה מתונה על שוק הנוסעים הישראלים לחו"ל. אפשר לנתח את זה מהאופי של הישראלים, מהחשיבות שהם נותנים לטיולים לחו"ל, מהצורך שלהם לצאת מהמסגרות הלחוצות שיש פה. התחושה היא שמי שנסע שלוש פעמים ייסע פעמיים - אבל לא יוותר על חו"ל".

"זה לא כמו התפוצצות הבועה ב־2000"

איציק פנסו, מנכ"ל דיזנהאוז יוניתורס, מבחין בתחזית שלו בין נוסעי הפנאי לבין הנוסעים העסקיים. "בפנאי אני מסכים שסיום העונה מורגש, אף על פי שכבר מזהים הזמנות גם לחורף, לסקי ולטיולי משפחות בחנוכה. כרגע אנחנו לא רואים עצירה כתוצאה מהאווירה הכללית בעולם, למעט בתחום העסקי, ששם אנחנו מתחילים לזהות מאמצי התייעלות של חברות. אלה בפירוש מדברות היום על איך להקטין את ההוצאה הזאת שנקראת נסיעה עסקית. איך עוברים למחלקות זולות יותר, או טסים טיסה לא ישירה. ברירה אחרת אין, הרי אי אפשר לשחות לחו"ל".

"היקפי הפיטורים בארץ הם לא גדולים, גם לא בחברות הייטק", אומרת עידית פדן, מנכ"ל אופקים. "זה לא משבר התפוצצות הבועה בשנת 2000. אם אמדוקס אומרת שהיא מפטרת 200 איש, בואו נזכור שבשנת 2000 היא פיטרה 2,000 איש. אנחנו ממש לא נמצאים היום במקום הזה. נכון שחברות יתחילו להתייעל, ואני באופן אישי תמיד בעד התייעלות, אבל אני עדיין חושבת שב־2009 היקף הנסיעות היוצאות, גם הפרטיות וגם העסקיות, יהיה סביר".

צפויות הורדות מחירים?

פדן: "יורידו מחירים בגלל החורף. אולי לא בשבוע שלפני חג המולד, אבל בהחלט מעתה ועד חודש מרץ. הדולר, היורו והליש"ט נחלשים, ואפילו בקפריסין עברו מהלירה הקפריסאית, אחד המטבעות החזקים בעולם, ליורו. מכיוון שמחירי הטיסות הם במטבעות זרים, לא כל כך יקר בחו"ל לישראלים היום, אפילו לא בלונדון".

גוילי: "אני רוצה להוסיף שמאחר שהאמריקאים לא עוזבים את ארצות הברית, זה יוזיל לדעתי את מחירי בתי המלון באירופה, את השכרות הרכב ואפילו את הטיסות".

וקסמן: "האמריקאים הם שוק אדיר באירופה, אלא שכרגע הם מרותקים לבית, גם אם רק פסיכולוגית. חשוב להם לשמור על מקום העבודה שלהם. אם ב־HP מפטרים 26 אלף עובדים, הם לא ייסעו לפריז בחג המולד. אצל האמריקאים האווירה מאוד משפיעה. הם ממושמעים. אם אומרים להם לא לקנות, הם לא קונים. ולכן אירופה הוזלה לישראלים".

פדן: "בחורף ממילא לא עושים טיולים ארוכים. זה בעיקר טיולי ערים, סופי שבוע".

פנסו: "הדילים היום במחירים שווים לכל נפש. איך אומרים: יותר יקר לי להישאר בבית".

מה בנוגע לטורקיה ולצפי לירידה בתיירות הרוסית לשם, זה יועיל לישראלים?

גוילי: "בכל מקרה טורקיה מנוטרלת בחורף".

אלון: "ביולי־אוגוסט היה באמת לחץ של הקהל הרוסי, והם תפסו הרבה מאוד מלונות שם. זה דחק את הישראלים עד למצב של ביטולי הרגע האחרון והחלפת מלונות. אני מעריך שבשנה הבאה המצב יהיה הרבה יותר טוב, והקהל הישראלי ייהנה מרמות מחירים ושירות טובות יותר".

וקסמן: "ישראל נמצאת במקום ה־11 בטורקיה מבחינת מספר התיירים, עם עד 600 אלף נוסעים ישראלים לטורקיה בשיא. בסך הכל באים לטורקיה 25 מיליון תיירים בשנה. אם המספר הזה יירד ב־8% כתוצאה מהמשבר ברוסיה וממשברים אחרים, נתון ששווה ל־2 מיליון תיירים פחות בקלאבים, בהחלט יתפנה מקום לישראלים".

צניחת המטבעות פגעה בתיירות הנכנסת

מה בנוגע לתיירות הפנים לישראל?

וקסמן: "השנה נגיע ל־2.8 מיליון תיירים, נגרד את ה־3 מיליון. מתוך זה יש קרוב ל־400 אלף ביקורים שנקראים כניסות יום".

פדן: "אנחנו לא מתלהבים מזה".

וקסמן: "נכון. לא המלונאים ולא הכלכלה. כניסות היום הן יציאה מטאבה וממצרים, מעבר עם אוטובוס כדי לראות את הפלא השביעי בפטרה. מי שמרוויח מזה זה רק מעבר הגבול. מדינת ישראל עושה מזה שמונה דולרים. זאת לא תיירות".

גוילי: "האמריקאים כבר באו פחות לישראל השנה, ויבואו עוד פחות בשנה הבאה. גם התיירות מאנגליה פחתה כי הליש"ט הצונח ייקר להם את החופשה בישראל. גם לתיירות מצרפת היתה שנה קשה, ואני לא רואה איך זה משתפר".

וקסמן: "כבר בחג הסוכות האחרון היתה נפילה בכמה מוקדים בתיירות הנכנסת. אחרי החג הראשון המלונאים התעוררו וניסו לקבל את העבודה מהשוק הישראלי, כי התיירים לא באו והיו מלונות ריקים. בנובמבר, למשל, יש כינוס גדול מאוד של הארגונים היהודים, ה־GA. היו אמורים להגיע 2,500 איש, ואנחנו כרגע עומדים על סדר גודל של 1,600 איש.

בספרים אנחנו מאוד אופטימיים, כי רואים הרבה הזמנות ואין ביטולים, אבל הביטולים באים בשלב מאוחר יותר. את כרטיס האשראי חייבים להעביר 60–90 יום לפני הנסיעה, ואז יש דמי ביטול של בערך 100 דולר. באותו יום המזמין אומר לעצמו: '100 דולר אני אפסיד, אבל אני חייב להישאר בבית כי גם גולדמן זאקס יפטר את העובדים שלו'".

מה אתם מצפים מהמדינה לעשות כדי לעודד תיירות נכנסת?

פדן: "מדינת ישראל תמיד צריכה לטפל בהסברה, ואין טוב מזה עכשיו, כשיש הרבה אלמנטים חיוביים בארץ יחסית למקומות אחרים בעולם. היום קראתי בעיתון שמישהו אמר: 'בשביל מה לעשות עכשיו קמפיין הסברה כשיש בעיה עולמית? בואו נבטל את זה, חבל על הכסף'. נהפוך הוא: בדיוק בשנות ואקום זה הזמן הנכון לעשות הסברה. המצב הביטחוני פה לגמרי בסדר, והמצב הכלכלי פה הוא בין הטובים שיש כרגע".

"חברות התעופה תלויות בסוכנים"

לופטהנזה, סוויס, בריטיש איירווייס, אייר פראנס, ק.ל.מ ואליטליה עתידות לבטל את עמלות הבסיס שהן משלמות לסוכני הנסיעות מינואר 2009. דבר זה ייאלץ את הסוכנים לגבות עמלה עבור השירות.

אתם מוכנים למודל העסקי החדש?

וקסמן: "חברות תעופה עשו זאת כבר לפני 10–15 שנה, ולארץ זה מגיע באיחור. הן מקבלות הוראה מה'הד אופיס', ויודעות שהן מאבדות באיזשהו מקום את השליטה על מחיר הכרטיסים. יש חברות בעולם שבכלל חושבות לחזור לשיטה הקיימת בישראל. סוכן הנסיעות הוא אמצעי השיווק הכי זול לחברות התעופה".

פדן: "בואו נזכור שכמעט בכל העולם נושא ביטול העמלות הוא כבר עובדה מוגמרת זה זמן רב. מתברר, לפחות ממה שאנחנו שמענו, שחלק גדול מסוכני הנסיעות הצליחו לייצר מזה הזדמנות עסקית טובה. ברמת השירות והמקצועיות זאת הזדמנות, כי אתה בא ובעצם מתחרה על טיב המוצר שלך ומתמחר את מה שאתה מסוגל לתת. עובדה שזה הצליח לא רע בכל העולם. הצרכן הישראלי יצטרך להתרגל לזה שהוא משלם עבור שירות".

אלון: "לא כל כך מהר מסכימים לשלם פה על שירות, בייחוד בתחום שהבידול בו הוא מאוד קטן".

פנסו: "זה יהיה תהליך נלמד, אין ספק. נצטרך להתחרות על מוצרים ושירותים נוספים שניתן לנוסע. לדעתי בהחלט נראה פה התמקצעות של הענף".

וקסמן: "אני מכיר סוכני נסיעות בכל העולם. הרמה של הסוכן הישראלי היא לפחות בשתי דרגות יותר מהסוכן האמריקאי, ובדרגה אחת יותר מהסוכן האירופי. זה בעקבות מגוון הביקושים בארץ, האגרסיביות של הלקוח לקבל את הדיל הכי טוב והסקרנות של סוכן הנסיעות הישראלי".

גוילי: "אני חושבת שהסוכנים הקטנים ייעלמו. זאת המציאות הכלכלית. יש סוכנים שכבר 20–30 שנה חיים ממספר מסוים של לקוחות, ואין להם היכולת הטכנולוגית להתמודד עם שינויים. לכן הם יתמזגו עם הגדולים, או ייעלמו מהשוק".

פדן: "המעבר למודל העסקי החדש יכול להיות קצת בעייתי, ולו בגלל שחלק מחברות התעופה עוברות לעמלות אפס וחלק לא. העובדה שאל על, כחברה שמחזיקה נתח נאה בשוק, כרגע לא עברה לעמלת אפס, אף שאנחנו מעריכים שזה יקרה, בהחלט יכולה ליצור בעייתיות. מהבחינה הזאת אני צופה קושי של התארגנות. החוכמה תהיה לדעת להסביר ללקוח בצורה שקופה וישרה למה זה מחיר כזה ולמה פה אתה משלם עבור שירות. אגב, לא נסתיר את ראשנו בחו"ל, יש תחרות עם האינטרנט, ורובנו מחזיקים אתרי אינטרנט".

גוילי: "האם חברת תעופה כמו אל על, שיש לה 40% נתח שוק, יכולה להקים מרכז הזמנות של 5,000 סוכנים - מספר הסוכנים שיש בארץ? האם זה יעלה לה פחות מה־7% שהיא משלמת כרגע? לעולם לא. לכן, חברות התעופה, בצורה כזו או אחרת, תלויות לגמרי בסוכנים".