מאיפה בא הדרייב?

איור: יונתן וקסמן

ירון גלאי הוא מקרה חמור במיוחד של יזם סדרתי. ב־7 בנובמבר 2007 הוא מכר ל־AOL את קוויגו, החברה שהקים עשר שנים קודם לכן, תמורת סכום חלומי של 363 מיליון דולר. כל בן אנוש אחר היה צועק צעקת עושר אדירה, רוקע ברגליו, ויוצא מיד לחופש מטורף.

גלאי העדיף להקים, עוד באותו יום, את החברה הבאה שלו, אאוטבריין. "כשאני חושב על זה עכשיו, זה ממש מצחיק אותי", הוא אומר. "על העסקה למכירת קוויגו חתמנו בערך בשעה שלוש לפנות בוקר. כמה שעות אחר כך, מוקדם בבוקר, סיפרנו לכל העובדים בחברה. בלילה כבר טסתי לניו יורק, לחתום על העסקה להשקעה באאוטבריין. אז כנראה שהטיסה היתה החופשה שלי".

הריצה המהירה מפתיעה עוד יותר אם זוכרים שקוויגו, שפועלת בתחום הפרסום ברשת ובהתאמת תוכן לגולשים, הגיעה לאקזיט רק לאחר מסע ארוך, שידע עליות ומורדות.

מה בעצם מניע אותך?

"אני חש שזה כמו משחק בשבילי, שאני מאוד רוצה לנצח בו. זה כמו פאזל ענק עם הרבה שחקנים וכלים, ואתה צריך לבנות אסטרטגיות".

כסף יש. על איזה צורך אאוטבריין עונה?

"הצורך להוכיח שההצלחה הראשונה לא נבעה ממזל, אלא באמת ממשהו שיש בתוכי".

הרצון לקחת סיכון נעלם

גלאי מתראיין בטלפון מביתו בניו יורק, שבה הוא חי מאז שרוב פעילות קוויגו עברה לארצות הברית. את אאוטבריין (outbrain), שמדרגת ומעריכה בלוגים וקטעי עיתונות, הוא כבר הקים שם.

מה השתנה מבחינתך בין הקמת קוויגו להקמת אאוטבריין?

"את קוויגו הקמתי בגיל 26, מתוך רצון לפתור בעיה ספציפית וללא מחשבה לטווח ארוך. באאוטבריין אני יודע לאן אני רוצה ללכת ויודע איך להגיע לשם. קוויגו היתה בעיקר סדרה של הזדמנויות ופתרונות קטנים, שהתהוו בסופו של דבר לחברה מצליחה. היא התפתחה בזיגזג, בהתאם לשינויים בשוק. באאוטבריין המחשבה שלי היא איך לעשות משהו מדהים חמש שנים קדימה. זאת מחשבה הרבה יותר מעמיקה, שמגדירה מראש לאן רוצים להגיע ואיך. המטרה הוגדרה מראש, וממנה נגזרת כל דרך העבודה שלנו".

איך זה מתבטא בעבודה היומיומית?

בעיקר בוויתור על הרבה הזדמנויות. אנחנו מוותרים על הרבה הזדמנויות בטווח הקצר, כי אנחנו מאמינים ביעד ארוך הטווח".

ההבדל נובע מכך שבקוויגו היית פחות מנוסה?

"בקוויגו לא הרשינו לעצמנו לוותר על אף הזדמנות כי רצינו לשלם משכורות ושכר דירה. היינו עושים כל דבר שלקוח היה רוצה, רק כדי לשרוד. חיינו כל יום ויום עם הרצון להצליח".

ובאופן אישי, יש משהו שהיית רוצה לקחת מירון של קוויגו ולהביא אותו לאאוטבריין?

"את היכולת לקחת סיכונים".

גלאי. "ניסיון הוא חרב פיפיות: מונע טעויות אבל עוצר מלנסות דברים שבעבר הייתי מנסה" צילום: רחל פפו

אין לכם היום יכולת לקחת סיכונים?

"היכולת קיימת, אבל לצערי הניסיון הרב הוא חרב פיפיות. הוא מונע ממך לעשות טעויות מיותרות, אבל מצד שני הוא לפעמים עוצר אותך מלנסות דברים שבעבר הייתי מנסה".

ואיזו יכולת היית שמח אילו היתה לך כשהקמת את קוויגו?

"היכולת לעשות דברים אחרת. שם עבדנו מאוד לפי הספר, ולפעמים ההצלחה נובעת דווקא מהיכולת לשנות את הספר".

אני משפר את העולם

ירון הוא בנו של פרופ' דן גלאי מהפקולטה למינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב, שהיה ממקימי חברת בנקאות ההשקעות וניהול התיקים סיגמא ומשקיע מנוסה בחברות סטארט־אפ. גלאי האב היה המשקיע הראשון בקוויגו. הקשר הפיננסי נמשך גם באאוטבריין, שכבר גייסה 6 מיליון דולר, גם מסיגמא.

הגיוס לאאוטבריין ודאי היה קל יותר 

"ברור. אנשים אוהבים להתחבר ליזמים שכבר עשו את זה. בקוויגו נאלצנו לנסות לגייס כסף בימי המשברים הגדולים בתעשייה ובימי האינתיפאדה. גם חוסר המיקוד בקוויגו לא הקל על המשקיעים. האמת, אילו אני הייתי משקיע, לא הייתי רץ להשקיע בקוויגו. לא היינו חברה שמתאימה להשקעה של הון סיכון".

והעובדה שעד כה גייסתם סכום יפה מאפשרת לך שקט שלא היה בקוויגו?

"זה לוקסוס שמאפשר לנו לעשות את הדברים הגדולים. אם בקוויגו רציתי לפתור בעיות קטנות, באאוטברייין אני מאמין שאני משפר עולם, גם אם מדובר בעולם וירטואלי".

באיזה אופן?

"אם אני חוסך לאדם מספר שעות שנדרשות ממנו כדי לחטט באתרים ולתמצת בעבורו את כל החדשות הראויות לאותו יום ולהפנות אותו אליהן, זה שיפור משמעותי. אאוטבריין היא המגדלור שמאיר מרחוק ואליו אני מכוון".

אחרי האקזיט באאוטבריין כבר תפרגן לעצמך חופש?

"באאוטבריין האקזיט לא עומד לקרות בקרוב, אבל כשהוא יקרה כבר אקח חופשה אמיתית. בקוויגו לא לקחתי חופש כלל, לכל אורך ארבע השנים הראשונות. עכשיו המצב שונה, יש לי שני ילדים ואני מקפיד להגיע הביתה בשעה סבירה וליהנות מחברתם. נכון שאחרי שכולם נרדמים אני קצת ממשיך את יום העבודה, אבל אין מה להשוות למצב בקוויגו. מבחינת השעות אשתי מאוד אוהבת את אאוטבריין".