"אסור לפספס את ההזדמנויות שיש כיום"

כלכליסט השנה! בתחום הנדל"ן והתשתיות הוא עמיר בירם, מנכ"לה ואחד מבעליה של חברת בריטיש ישראל. למרות השנה הקשה בתחום הנדל"ן - לא רק בישראל אלא בעולם כולו - בריטיש ישראל, העוסקת בקניונים, הצליחה להשאיר את הראש מעל פני המים הסוערים ולהציג תוצאות מצוינות. בשלוש השנים האחרונות רכשה החברה כמעט כל קניון שהוצע למכירה, וביססה לעצמה תיק נכסים מרשים שבו 16 קניונים, שמרביתם נחשבים להצלחה.

 לעומת מתחרותיה שסבלו מנטל הוצאות המימון, בריטיש הציגה השנה רווחים נאים. במחצית הראשונה של 2008 רשמה החברה הכנסות של 513 מיליון שקל ורווח נקי של 117 מיליון שקל, שמותירים מאחור את אימפריות הנדל"ן הגדולות בארץ, ולאחרונה אף הודיעה על כוונתה להרחיב את שטחי הקניונים שבבעלותה בהשקעה של 540 מיליון שקל.

"בשנה הזו ביצענו את הפריצה לתודעה הציבורית. אנשים בענף ובשוק ההון למדו להכיר אותנו", אומר בירם. "אנחנו חברה שקמה ביום הראשון של 2003, וכיום יש לנו נכסים בהיקף גדול מאוד ואנחנו שחקן מוביל בתחום שבו אנו פועלים. למיטב ידיעתי, המתחרים והשוק מאוד מעריכים את ההישגים שלנו".

2003 לא היתה שנה שעודדה צמיחה. "זו היתה שנה של פיגועים", נזכר בירם בהחלטה לרכוש את חברת נכסי אזורים ב־360 מיליון שקל. "לומר לך שלא חששתי מאוד יהיה שקר. הייתי מופתע מאוד מליאו נואי, שישב באנגליה בזמן שפה הייתי קם כל בוקר, נוסע לחפש עסקאות ושומע ברדיו על עוד אוטובוס שהתפוצץ. מדי פעם הייתי מתקשר אליו מהרכב ושואל

אותו שוב ושוב אם הוא בטוח שהוא רוצה לבצע עסקאות בארץ. הוא תמיד היה נחוש, וזה תמיד הפתיע אותי. בסופו של דבר הוא קרא נכון את השוק. הרווחנו שנתיים שלמות שבהן היינו בעצם הגוף היחיד שביצע רכישות של מרכזי מסחר וקניונים גדולים, ללא תחרות אמיתית בשוק הישראלי. העובדה שעשינו את זה נכון העירה מרבצם את המתחרים, ואחרי שנתיים נכנסו לתחום בהדרגה גם אפריקה ישראל, גזית גלוב, נתן חץ ועזריאלי. כולם התחילו לחפש מרכזים לרכישה".

מהן התוכניות שלך לעתיד החברה?

"אני רוצה למזג לתוך החברה את אחד השחקנים הגדולים בשוק הנדל"ן המניב. זו תהיה הדרך שלנו להפוך לגוף שיהיה מסוגל לצאת מהארץ לעולם, והימים האלה הם הכי מתאימים לזה. ההזדמנויות שיש כיום באירופה ובאמריקה הן כאלה שאסור לפספס".

עמיר בירם צילום: עמית שעל

בירם החל את דרכו המקצועית אצל אחיו רוני בירם, מבעלי בית ההשקעות אקסלנס, ועבד אצלו תקופה ארוכה. "רוני הוא המודל שלי לחיקוי", הוא אומר, "חד־משמעית, יותר מכל אחד אחר. במידה רבה הוא גידל אותי. אבינו נהרג כשהייתי בן 4 בפיגוע חבלני במפעלי ים המלח, ואמי, שהיתה מורה, נאלצה להתמודד עם הגידול שלי ושל אחי ואחותי. רוני, המבוגר ממני בארבע שנים, היה אחראי בין השאר על הטיפול בי. שלושתנו גדלנו בצל המורשת של סבנו ד"ר ארתור בירם, שייסד את בית הספר הריאלי בחיפה, והגה את המוטו המפורסם שלו 'הצנע לכת'. זה משהו שרוני פועל לפיו, ואני משתדל לעשות כמוהו".

מהו הכישלון הכי גדול שלך השנה?

"אם יש משהו שהוכחנו בשוק שלנו, זה שהיתרון לגודל הוא קריטי בו. הקונסולידציה, הרכישות והמיזוגים רק יגברו בתחום שלנו. אני חושב שטעיתי כשלא ניצלתי את המצב שבו היה השוק לפני שנה כדי לבצע רכישה משמעותית של מתחרה שלנו. אני מתכוון לפעול הרבה יותר בעניין הזה בשנה הבאה".

בירם מודע לבעיות הקשות ולמצבו הרעוע של שוק הנדל"ן בשנה האחרונה. "חברות בענף הנדל"ן שפועלות בחו"ל הן הנפגעות הבולטות במשק הישראלי", הוא אומר, "המצב שלהן קשה בגלל קושי אדיר לגייס הון כרגע. הדברים האלה באים בסופו של דבר לביטוי בשוק ההון, במחירי האג"ח ובשאר השוק, וזה בהחלט מגיע לכיס של כל אחד מאיתנו".

איזה תפקיד אחר היית רוצה לעשות?

"קודם כל אני מוכרח לומר שאני מאוד מרוצה מתפקידי הנוכחי. בתשובה לשאלה הזו - הייתי עוסק בפעילות ציבורית בתחום החינוך, אבל בשום אופן לא בפוליטיקה. זה משהו שאני עוד אעשה באופן מסודר בעתיד. כיום אני מקדיש חלק מזמני לשתי פעילויות בתחום הזה. הראשונה היא עמותת 'החוט המשולש', שמטפלת בנערים ונערות חסרי בית בירושלים, עמותה שקמה תחילה כבית שבו ניתנו ארוחות חמות וחוגים והקימה בהמשך הוסטל ראשון לנערים, ולאור ההצלחה נקים בשנה הבאה הוסטל שני, שיטפל בנערות. הפעילות השנייה היא מועדון הכדורמים שהקמתי עם חברים לזכר חבר שלנו, שנהרג בתאונת דרכים. זו נחשבת להצלחה גדולה בתחום הספורט בירושלים, ואני מאוד גאה בכך".