למרות ההסדר, לפחות ל־150 משפחות חפציבה אין פתרון
חלק מרוכשי הדירות נדרשים להוסיף 30% על מחיר הרכישה המקורי. לא כולם יכולים לעמוד בכך
שנה מאז קריסת חברת הבנייה חפציבה, וחודש לאחר אישור ההסדר האחרון לפיצוי רוכשי הדירות, כונסי הנכסים מודים כי מאות משפחות נפלו בין הכיסאות ונותרו בלא פתרון.
מספרן המדויק של המשפחות אינו ידוע, אך ל"כלכליסט" נודע כי ישנן לפחות 150 משפחות כאלה. לרוב מדובר במשפחות
סך הכל נפגעו מקריסת חפציבה 4,700 משפחות.
ההסדרים שאושרו בחודשים האחרונים מבוססים על מתווה שגובש בידי הכונס הרשמי שלמה שחר והמנהל המיוחד יצחק מולכו, שלפיו משלמים הבנקים 70% מהסכום הדרוש להמשך בניית הבתים, ואילו רוכשי הדירות משלמים 30% מהכספים ששילמו לחפציבה אך לא הופקדו בחשבונות הליווי של הבנק. סכומים אלה הועברו בדרך כלל על ידי הרוכשים במזומן או בצ'ק לפקודת בועז יונה עצמו, או הופקדו ישירות לקופת חפציבה ולא הגיעו לקופת הפרויקטים עצמם. חלק מהמשפחות שהסדר זה חל עליהן פשוט אינן יכולות לעמוד בתשלום הנוסף.
"בסיטואציה משברית יש נפגעים רבים, והרבה גורמים נפלו בין הכיסאות", מודה הכונס מטעם בנק הפועלים, עו"ד אילן שביט־שטריקס ממשרד צדוק. "יש דיירים שנפגעו, כמו שיש גם בנקים שנפגעו וספקים שנפגעו".
בין התנאים הנוספים במתווה מופיע התנאי כי במקרה שבו נרכשה דירה במחיר הנמוך משמעותית ממחיר השוק, העלויות שבהן יתבקשו הרוכשים לשאת יהיו גבוהות יותר וייתכן שתיערך התאמה של מחיר הדירה. זהו קושי משמעותי שכן רבים מהרוכשים קנו דירות מיונה בהנחה משמעותית, וההסדר קובע למעשה כי עליהם לוותר בדיעבד על ההנחה שניתנה להם. עוד נקבע בהסדרים כי הרוכשים ישלמו את יתרת התשלומים שטרם שילמו עבור הדירות שרכשו ויישאו בעלות נוספת של 1%-2% על מחיר הרכישה המקורי. בתמורה יוסרו השעבודים מהדירות ויוסדר רישום הזכויות.
לא אנשים עשירים
אחד מכונסי הנכסים מטעם הבנקים אמר ל"כלכליסט" כי רוב הרוכשים לא שילמו בסופו של דבר 30% מלאים אלא הגיעו להסדרים נוחים יותר עם הבנקים, אך הוסיף כי היו מקרים שבהם הרוכשים שילמו תוספת של 50 אלף דולר ויותר. "צריך לזכור כי לא מדובר באנשים עשירים", ציין.
מימי נחמיה, מרוכשי הדירות בפרויקט הר חומה של חפציבה, היא בין הרוכשים שאינם מצליחים להגיע להסדר. "בשבת ציינו שנה לקריסת חפציבה וליום הארור שבו איבדנו את כל רכושנו, ועדיין לא השתנה כלום", אמרה ל"כלכליסט". "רוב המשפחות בפרויקט - למעט משפחתי ומשפחה נוספת - חתמו באפריל על הסכם עם המנהל המיוחד מולכו, עם בנק דיסקונט ועם חברת אלקטרה, שלפיו ישלמו עוד 30% ובתמורה יסיימו את בניית בתיהם. למרות זאת, עדיין לא נבנה כלום".
נחמיה מספרת כי משפחתה לא חתמה על ההסדר משום שאין באפשרותה להוסיף 200 אלף שקל, כנדרש לפי המתווה. "אין לנו סכומים כאלה. אנחנו אנשים ממוצעים שעובדים שעות נוספות כדי לשלם על הדירה. גם ככה אנחנו משלמים משכנתה על דירה שעוד לא נבנתה".
הכונס שלמה שחר מסר בתגובה לפניית "כלכליסט", כי "המתווה שאושר על ידי בית המשפט המחוזי הנו פרי איזון של אילוצים והמיטב שניתן היה לעשות בנסיבות הקשות של קריסת קבוצות חפציבה כדי לסייע לאלפי משפחות, שרבות מהן נותרו ללא קורת גג, להשתכן בדירות שתמורתן שילמו ממיטב כספן. דייר שאינו מעוניין להיכלל במתווה אינו חייב לעשות כן, והוא יכול לתבוע מהאחראים את מלוא הזכויות המגיעות לו לדעתו. אולם, הוא לא יוכל ליהנות מפירות המתווה שנקבע בהסדר עם הבנקים".
"אשר למשפחות שמתקשות לעמוד בהסדר, הרי שמעבר לנדרש נעשה מאמץ על ידי הכונס הרשמי והמנהל המיוחד, שפנו לגורמים הממשלתיים המוסמכים בבקשה להעמיד קרן מיוחדת ותנאי החזר נוחים לטובת משפחות אלה. הבקשה טרם נענתה".
עו"ד יהודה רווה, כונס של כ־1,200 יחידות דיור מטעם חפציבה, אמר ל"כלכליסט" כי "כל הצדדים עשו מאמצים גדולים להגיע להסכמים כדי שהדיירים יקבלו את דירותיהם", והוסיף: "פרשת חפציבה מחייבת הגדרה מחדש של זכויות הנושים המובטחים".
