בלעדי: עו"ד מולכו גוזר קופון על חשבון החוסכים

המנהל המיוחד של חפציבה, עו"ד יצחק מולכו, דרש ממחזיקי איגרות חוב של חברות שונות בקבוצה לממן הליכי חקירה שבכוונתו לנהל באשר לנסיבות הקריסה של החברה כתנאי לכך שיוכלו לקבל את כספם, המוחזק על ידי נאמן.

מבדיקה שערך "כלכליסט" עולה כי באחד המקרים נכנעו מחזיקי האג"ח של חברת חפציבה ג'רוזלם גולד לתכתיב של מולכו, והסכימו להעביר לו 7.5 מיליון שקל מתוך 86 מיליון שקל המוחזקים בידי הנאמן, כדי לא להיגרר לדיון משפטי ארוך. במסמך הפשרה בינו לבין מחזיקי האג"ח שהגיש לבית המשפט טען מולכו כי שליש מסכום זה, 2.5 מיליון שקל, מיועד למימון תוכנית חקירה שאותה הוא יוזם. היתרה תחולק לנושים.

על פי אותה תוכנית, מולכו יערוך חקירה כדי לבחון את הברחות הכספים שביצע בעז יונה מהחברה ויפעל לאיתורם. חקירה זו של מולכו תיערך במקביל לחקירה מקיפה שעורכת המשטרה בנושא, ושחלק גדול ממנה בא לידי ביטוי בכתב האישום החמור שהוגש השבוע נגד יונה.

עו"ד יצחק מולכו. "כל אדם הנוגע בדבר רשאי להגיש התנגדות" צילום: אלכס קולומויסקי

מימוש התוכנית כפוף לקבלת אישור מבית המשפט המחוזי בירושלים, אשר יצטרך להעניק למולכו היתר לערוך חקירה בעצמו, נוסף על החקירה המשטרתית. זאת מאחר שעריכת חקירה כזו כרוכה בעלויות נכבדות, הנופלות בדרך כלל על כתפי הנושים. ניסיון העבר מלמד כי פעמים רבות ניהול חקירות אולי מאפשר להתחקות אחר הברחות כספים, אך אין בו כל ערובה ליכולת הגבייה של הכסף. מסיבה זו בתי המשפט לא ממהרים לאשר ביצוע חקירות, גם כאשר ברור כי החברה קרסה עקב מעילות והברחות כספים.

עם זאת, העובדה שמולכו יפנה לבית המשפט בבקשה לאשר לו לנהל חקירה כשהוא מצויד מבעוד מועד במקור מימון, שישלם את שכרו ואת שכרם של בעלי מקצוע אחרים שיעסיק, מגבירה מאוד את הסיכוי שהתוכנית תאושר. במצב כזה, לא רק ששכר הטרחה של מולכו עבור החקירה יהיה מובטח, הוא לא יהיה צריך להמתין שכספים יצטברו בקופת החקירה (כתוצאה מהליכי גבייה שינהל) אלא יוכל לקבל את שכרו מיד, מתוך הכספים המוקדשים למטרה זו.

מולכו מסכים להוריד את הסכום

מחזיקי האג"ח של ג'רוזלם גולד, המיוצגים על ידי עו"ד זאב שרף, התנגדו תחילה בתוקף לדרישה שהציג מולכו, אך בסופו של דבר בין הצדדים נחתמה פשרה. לטענת אחד ממחזיקי האג"ח, מולכו אמר להם ש"זה מה שהוא דורש, ואם לא נראה לנו אז בבקשה, עכשיו חמש שנים נרדוף אחריו בבית משפט".

ל"כלכליסט" נודע כי מולכו דרש תחילה ממחזיקי האג"ח, ובהם קרנות נאמנות, קופות גמל וחברות ביטוח, להעביר אליו יותר מ-20 מיליון שקל, אך הפחית את הסכום נוכח התנגדותם. הסיכום בין הצדדים הוגש לאישורו של שופט בית המשפט המחוזי בירושלים יעקב צבן, אשר צפוי לקיים דיון בעניין בקרוב ולמסור לאחר מכן את החלטתו.

לפי המפורט בהסכם הפשרה, מולכו היה סבור כי הפשרה היא ראויה והוגנת, בהתחשב, בין השאר, בשיקולים הבאים: להערכתו סיכויי ההצלחה של התנגדות מחזיקי האג"ח לא היו גבוהים, ואישור הפשרה יחסוך התדיינות ארוכה ויקרה. כמו כן, בתמורה לקבלת 2.5 מיליון השקל נכתב בהסכם כי המנהל המיוחד יאפשר למחזיקי האג"ח למנות משקיף מטעמם שישב בישיבות דירקטוריון שיעסקו בתוכנית, ובלבד שתחול עליו חובות הסודיות. ההצעה הובאה בפני אסיפת מחזיקי האג"ח שהתקיימה ב-3 ביולי, ונכחו בה מחזיקי אג"ח בהיקף 81.64%. רובם ככולם (96%) הצביעו בעד אישור הפשרה.

800 אלף שקל ממחזיקי אג"ח של חפציבה חופים

מולכו פעל באופן דומה מול מחזיקי אג"ח של חברת חפציבה חופים, המיוצגים על ידי עו"ד יוסי בנקל. הצדדים ניהלו התדיינויות בבית המשפט בנושא, אך בימים האחרונים הושגה פשרה שלפיה מתוך 24 מיליון השקלים המוחזקים בידי הנאמן, אורורה פידליטי, יועברו 800 אלף שקל לידי מולכו. סכום זה ישמש לפי הנכתב בפשרה "אך ורק לצורך קידום ענייניה של החברה", אך לא מובהר אם יחולק לנושים כדיבידנד, או שישמש גם הוא לצורך תוכנית החקירה. הסכום שנמצא בפיקדון אצל הנאמן - 24 מיליון שקל - מתייחס רק לריבית על הקרן, ואת סכום הקרן עצמה יצטרכו מחזיקי האג"ח לגבות מתוך מימוש הביטחונות שנמצאים ברשותם.

במסגרת בקשה שהגישו מחזיקי האג"ח לבית המשפט העליון, הם ציינו כי עניינית ומשפטית אין מעמדם של מחזיקי אג"ח שונה ממעמדם של רוכשי הדירות אשר נותרו ללא ערבויות. הלכה למעשה, נטען בבקשה, "מחזיקי האג"ח הנם הנושה הבלתי מובטח הגדול ביותר של החברה. עסקינן בציבור בלתי מסוים, חוסכים 'קטנים' - להבדיל ממשקיעים בשוק ההון - אשר השקיעו כספם באג"ח ונותרו חסרי כל לנוכח קריסתה של החברה".

עוד נטען בבקשה כי הגופים המוסדיים אשר השקיעו בהנפקה זו עשו זאת עבור קרנות הפנסיה והגמל שבניהולם, "וגם כאן מדובר בפגיעה בעשרות אלפי חוסכים שהחיסכון שלהם לטווח ארוך עלול חלילה להינזק בנזק שלא תהיה לו תקנה, אם המגמה של התעלמות מזכויותיהם וממעמדם כנושים מובטחים ובלתי מובטחים לא תיבלם על ידי בית משפט נכבד זה".

קודם להשגת הפשרה בין מחזיקי האג"ח למולכו התנהל דיון בעניין בפני השופט יעקב צבן. עו"ד דן דורון, המייצג את הנאמן, טען בדיון כי כספי הפיקדון נמצאים אצל הנאמן מאז ההנפקה בפברואר 2006, זמן רב לפני קריסת החברה ביולי 2007. "לחברה אין שום יכולת לגעת בכספים האלה", אמר. דורון הגדיר את הטענות שהעלה מולכו באמצעות עו"ד יעקב (ג'קי) מלצר ממשרדו כ"מוזרות", והוסיף: "אני לא חושב שמישהו מקהל הנושים של חפציבה חשב שהפיקדון שהופקד בידי הנאמן ישמש כרית ביטחון לנושיה. לחברה אין בכלל שליטה עליו".

עו"ד מלצר טען מצדו כי "לכאורה יש דבר תמוה": לדבריו, הנאמן טוען מצד אחד לבעלות על הכספים, אך מצד שני הוא דאג לרשום שעבוד של הכספים. "לכאורה הדבר הוא סתירה פנימית", אמר, "אם אני אמרתי שהנאמנות שלי היא כזאת שהחברה יכולה ליצור שעבוד, משמעות הדבר היא שהנאמן זיקתו לכסף אינה זיקה של בעלות. זו מסקנה משפטית".

"יש אינטרס משותף לכל הצדדים לסיים את המחלוקת בפשרה"

המנהל המיוחד של חפציבה, עו"ד יצחק מולכו, מסר בתגובה: "על המנהל המיוחד לפעול למימוש נכסי החברות. חלק מנכסים אלה הינם זכויות תביעה או טענות לגבי נכסים שהבעלות בהם שנויה במחלוקת. בכל המקרים הנזכרים בכתבה מדובר בפשרות בתיקים שהיו תלויים ועומדים בבתי משפט. הסכמי הפשרה בעניין בעלי איגרות החוב של ג'רוזלם גולד ובעניין בעלי איגרות החוב של חופים תלויים ועומדים לאישור בית המשפט, וכל אדם הנוגע בדבר רשאי להגיש התנגדות. תוקפם של הסכמים אלה מותנה באישור בית המשפט, דהיינו בכך שבית המשפט ימצא שהם הוגנים וסבירים.

"בשני המקרים מדובר בכספים שמקורם בהנפקת אג"ח שהופקדו בחשבונות נאמנות, והשאלה שהתעוררה היא האם מדובר בנכס של החברה או של בעלי האג"ח. בשאלה זו הגיע המנהל המיוחד לפשרות, שלפיהן סכום מסוים יועבר לחברה והיתרה לבעלי האג"ח.

"לפשרות אלה קדם מו"מ עם נציגים של קבוצות מחזיקים של איגרות חוב ו/או עם הנאמנים על איגרות החוב; לדעת המנהל המיוחד, יש אינטרס משותף לכל הצדדים לסיים את המחלוקת במהירות ובפשרה. האמור בכתבה לגבי מגעי הפשרה אינו מדויק, אך לדעת המנהל המיוחד אין מקום ליתן לתוכנם המדויק של מגעים אלה פומבי מעבר להכחשה זו.

"אין קשר בין מימוש נכסים לעניינים של שכר טרחה, למעט הדברים הבאים שהם מובנים מאליהם וקיימים בכל תיקי חדלות הפירעון: שכר הטרחה ככלל משולם מתוך הכספים שבקופה, ומימוש נכסים הוא אחד המרכיבים בקביעת שכר הטרחה. בדומה, אין קשר בין מימוש נכסים (כולל זכויות תביעה) לנושא של ניהול חקירות, למעט העובדה המובנת מאליה שלשם ניהול חקירות דרושה עתודה שמתוכה ניתן יהא לשלם את ההוצאות הכרוכות בהן.

"במקרה של מחזיקי האג"ח של ג'רוזלם, הוסכם שסכום מסוים מתוך סכום הפשרה לא יחולק מיידית כדיבידנד לנושי ג'רוזלם, אלא ישמש כעתודה לביצוע תוכנית חקירות, ובעניין זה לא היו כלל חילוקי דעות. תוכנית זו טרם גובשה, וממילא בית המשפט לא מתבקש לאשר בשלב המיידי תוכנית לשימוש בעתודה זו. מטעמים מובנים, אין מקום לתת פומבי מראש לנושאים הקשורים בתוכנית חקירות מעבר לאמור לעיל".