טסלה רודסטר: חשמלית הספורט הראשונה
מ-0 ל-100 קמ"ש בפחות מארבע שניות, מהירות מקסימלית של 230 קמ"ש, ושקטה כמו רוח. כתב כלכליסט עשה סיבוב על הטסלה רודסטר, חשמלית הספורט הראשונה, התלהב כמו ילד, אבל אז גילה שהכביש מורגש יותר מדי טוב. משפחתית בדרך?
דנמרק. המחזה שנשקף מחלון אוניברסיטת קופנהגן נוגד את כל המוכר: מכונית ספורט קטנה מידרדרת לאחור בירידה. ההידרדרות מפסיקה, הנהג מזנק בעלייה והמכונית מתקדמת. האוזן מחפשת צליל עצבני של מנוע ספורטיבי, אבל אין. המכונית מתקדמת אל חניון האוניברסיטה, שם התקיימה ה־Climate Council
הטסלה אינה אורחת מקרית בחניון האוניברסיטה: אורח הכבוד של ועידת האקלים הוא שי אגסי, מייסד Better Place, שחתמה לאחרונה על הסכם פרישת מיזם המכונית החשמלית בדנמרק. ניקולה טסלה, שעל שמו נקראת המכונית, נחשב לחלוץ בתחום זרם החילופין החשמלי ולאחד מאבות הגנרטור המודרני.
חברת טסלה הוקמה לפני כחמש שנים בקליפורניה כסטארט־אפ שמתמחה בבניית מכוניות ספורט חשמליות. מנכ"ל החברה, שנכנס לתפקיד בסוף השנה שעברה, הוא זאב דרורי, יזם הייטק ישראלי. בניגוד ליצרנים רבים של רכב חשמלי, שאגב, אינם מייצרים מכוניות ספורט, טסלה כבר סיימה את תהליכי הפיתוח לרודסטר: המכונית הראשונה הוצגה ב־2006 בתערוכת המכוניות הבינלאומית של סן פרנסיסקו. בניית המכונית לוותה בשערורייה שהופיעה לאחרונה בכותרות העיתונות הבינלאומית: לטענת אנשי טסלה חלק מהסודות המקצועיים שליוו את בניית המכונית הודלפו על ידי סטודיו העיצוב פיסקר לטובת הקמת חברה מתחרה.
הרודסטר של טסלה תוכננה באמצעות חברת לוטוס הבריטית, שתרמה את שלדת מכונית הספורט אליז. בטסלה שיפרו את השלדה באמצעות שימוש בסיבי פחמן. מנועה של הרודסטר, שממוקם באמצע המרכב, מפיק 248 כוחות סוס שמאיצים אותה מ־0 ל־100 קמ"ש בפחות מארבע שניות. לשם השוואה, מכונית הספורט הקיצונית סובארו אימפרזה STI מאיצה ל־100 קמ"ש בכחמש שניות. המהירות הסופית הרשמית היא 230 קמ"ש וטווח הנסיעה בין טעינות הוא 360 ק"מ, כמעט כמו זה של מכונית ספורט בעלת מנוע בנזין. עד כה נמכרו כ־600 רודסטרים. הדגם הראשון יועד למייסד החברה, אלון מוסק, שנמנה עם מקימי Paypal. עם המשקיעים בחברת טסלה ניתן למנות גם את סרגיי ברין, ממקימי גוגל.
סמל לא מוכר בחזית
כתב "כלכליסט" מבצע מעשה חלוצי, דורש נסיעת מבחן להתרשמות ונענה בחיוב. חשמל או לא חשמל, הרודסטר יפהפיה. המראה החיצוני דומה מאוד לזה של הלוטוס אליז, אך הסמל מקדימה אינו מוכר. אפסן, נציגה הדני של טסלה, פותח את תא המטען לפני תחילת הנסיעה. אין הרבה מקום. רוב התא מלא בסוללות ליתיום איון ומערכת קירור אימתנית. מבפנים סביבת הנהג ספרטנית, כראוי למכונית ספורט קיצונית. משמאל להגה יש מסך שמציג את נתוני טעינת הסוללות. איכות החומרים בינונית והמושב קשה. אני ממשש את ידית ההילוכים. סליחה, ההילוך. לרודסטר יש הילוך בודד לנסיעה קדימה. בעבר הודיעה החברה שתפתח תיבה בעלת שני הילוכים ותתקין אותה רטרואקטיבית במכוניות של לקוחות, כך שבינתיים צריך להתאזר בסבלנות. ההילוך הבודד מגביל את המהירות הסופית ל־200 קמ"ש, עדיין מהירות שלילת רישיון בדנמרק. המנוע החשמלי מונע, אך אפשר לשמוע רק את טפטוף הגשם החלש. למנוע אין רעש בכלל.
תקלות טרום ייצור
הטסלה מחליקה בדממה ברחובות קופנהגן. השאלה הראשונה שעולה היא אם הותקנו בה מתלים. כל אריח וסדק קטנטן בכביש מועבר היישר אל הישבן. במסלול מירוצים סלול היטב מדובר ביתרון. בכביש ציבורי מדובר בסיבה טובה לבעיות גב. ההגה קליל וקטן. אך גולת הכותרת היא התאוצה: בעוד שמנוע בנזין או דיזל זקוק לכ־2,000 סל"ד כדי ליצור דחף מוחשי, מנוע חשמלי יוצר את שיא הדחף כבר ב־0 סיבובים לדקה.
התאוצה החזקה, שעושה שמות בתכולת הקיבה, מקבעת על הפנים חיוך עם כל לחיצה על הדוושה הימנית. גם המצפון שקט. זיהום האוויר הניכר שתאוצה כזו פולטת בכל מכונית ספורט ראויה, שלא לדבר על הרעש, פשוט לא קיים ברודסטר. אפסן הדני, שעד עתה שתק, מפסיק לחייך. בלוח המחוונים נדלקות שתי מנורות אזהרה. אחת מתריעה שכרית האוויר אינה פועלת והשנייה מתריעה על בעיות במערכת ניהול המנוע. האשמה מתחילה לחלחל, אני העיתונאי הישראלי הראשון שלוקח רודסטר וכבר הרסתי אותה. אפסן מרגיע. לדבריו, מדובר במכונית טרום ייצור. עכשיו אני רק צריך לחזור לחניון, בגשם, במכונית ספורט פתוחה שכל תאוצה שלה גורמת לסחרור של הגלגלים האחוריים - ובלי כרית אוויר.
הכסף יגיע מדגם אחר
טסלה רודסטר תימכר באירופה תמורת 100 אלף יורו. שיטת המיסוי הירוק שנהוגה בדנמרק עשויה להפחית את מחירה, אך ברור שמדובר במכונית שמיועדת לאלפיון העליון. אפסן מסביר שבשנה הבאה טסלה תחשוף מכונית משפחתית חשמלית שגודלה יהיה דומה לזה של ב.מ.וו סדרה 5. אפשר רק לקוות שקשריו הישראליים של דרורי, העומד בראש טסלה, יאפשרו יבוא של מכונית שכזו לארץ הקודש. כאן יוטלו עליה מסים נמוכים, בהתאם למדיניות המיסוי הירוק הנהוגה בישראל, שיאפשרו את מכירתה לקהל הרחב.
