פרשנות: ספק אם בועז יונה יבלה שנים בכלא
עונשי מאסר ממושכים בעבירות צווארון לבן הם נדירים מאוד, ואפילו העונש שבו תומכים גורמים בפרקליטות -7–8 שנות מאסר וקנס - נחשב לעונש חמור יחסית בגין עבירות שכאלה. שנית, העובדה שסך העונשים על העבירות השונות מצטבר לשנים רבות אינה משמעותית בהכרח
כתב האישום שיוגש נגד בועז יונה, שיחזור לארץ ממחבואו באיטליה, צפוי להיות עמוס במיוחד. רשימת העבירות הארוכה תכלול ככל הנראה מגוון רחב של סעיפי עבירה, ובהם הלבנת הון (עונש של עד עשר שנות מאסר), גניבה בידי מנהל (עד שבע שנות מאסר) רישום כוזב במסמכי תאגיד ומרמה בנסיבות מחמירות
אבל לא כדאי להמר על כך שיונה יבלה עשרות שנים מאחורי הסורגים. ראשית, עונשי מאסר ממושכים בעבירות צווארון לבן הם נדירים מאוד, ואפילו העונש שבו תומכים גורמים בפרקליטות -7–8 שנות מאסר וקנס - נחשב לעונש חמור יחסית בגין עבירות שכאלה. שנית, העובדה שסך העונשים על העבירות השונות מצטבר לשנים רבות אינה משמעותית בהכרח. הסיבה היא שכדי לגזור על נאשם עונש מאסר מצטבר, על התביעה להוכיח (ועל בית המשפט להשתכנע) כי כל אחת מן העבירות היתה עבירה עצמאית ובוצעה בנפרד מן העבירות האחרות. על פניו, נראה שקשה יהיה להוכיח את קיומן של עבירות נפרדות במקרה של יונה וחפציבה.
עם זאת, יש לזכור כי מדובר בבעלים ומנהל של חברת בנייה גדולה שגרם לקריסתה, ובכך מנע קורת גג מאלפי משפחות שחסכו לשם כך את מיטב כספן. המספר הגדול של הקורבנות והערך הרב שמיוחס בישראל לבעלות על דירה יעמדו לחובתו של יונה. אם הצדדים יגיעו להסדר טיעון, אין לכאורה סיבה שבית המשפט לא יקבל אותו. בית המשפט בישראל נוטה באופן עקרוני ועקבי לתת אמון בשיקול דעתה של התביעה בכל נוגע להסדרי טיעון. בית משפט ידחה הסדר טיעון שהוסכם על הצדדים רק במקרה שבו שוכנע כי נפל פגם חמור בשיקול דעתה של התביעה וכי מדובר בהחלטה בלתי סבירה באופן קיצוני. בית המשפט עשוי לתת גם משקל לעובדה שהסדר טיעון עשוי לזרז את הפתרון שדרוש בתיק סבוך ומורכב כמו זה של חפציבה, שבו מאות משפחות עדיין לא הגיעו להסדר בדבר הדירה שלהם.