במת כלכליסט: "אמרנו לכם", גרסת שוק ההון

לא אחת אנו עדים לצפירות עולות ויורדות הנשמעות מבין דפי העיתונים הכלכליים, שנראה שמנהלים תחרות פנימית בראשו של מי תתנוסס כותרת מפחידה וכאוטית יותר. הדברים מקבלים משנה תוקף בתקופה כמו זו שעוברת עלינו לאחרונה, בה חוסר הוודאות חילחל אל השווקים ומדד ה-VIX (המכונה גם "מדד

נכון שמקומן של דרמות גדולות לא נפקד גם מתחומים אחרים בחיינו, מפוליטיקה דרך איכות הסביבה, ממחירי הדלק ועד הנסיקה במחירי המזון, אך נדמה כי כותרות העיתונים הכלכליים הן הפסימיות מכולן, למרות שהמציאות אפורה ומשעממת יותר. ככל שהירידות בשווקים נמשכו כך נשברו גם שיאים בהערכות הפסימיות, הן לגבי השווקים הפיננסיים והן לגבי הכלכלה הגלובלית בכללותה, ובעיקר נכונים הדברים לימי השיא של הירידות. היה ועדיין יש הגיון רב בהערכות הפסימיות ובכותרות האדומות שריצדו אל מול עינינו. אם ניקח בחשבון כי מטרתה של כל כותרת, מעבר לניסיון תמצות תוכן המאמר, היא למשוך את תשומת לבנו, ניתן להבינן בקונטקסט הנכון, מה גם שחלקן מצביעות על נתונים עובדתיים.

כמעט הכל נכון

וכך, במהלך הירידות שהחלו ביוני 2007 ובעיקר בגל הירידות מתחילת השנה, נשמעו מעבר לצלילים שבקעו מכותרות הזעם גם אותן מלים שאנו כל כך אוהבים להשמיע וכל כך סולדים מלשמוע: "אמרנו לכם".

העובדה שמשחקת לידיהם של כל אנשי ה"אמרנו לכם" המשמיעים הגיגיהם בשוק ההון היא שכמעט כל משפט היוצא מפיהם יכול היה ויהיה נכון לפרק זמן מסוים. משפט כמו "הדולר בדרכו למטה", כמו "הדולר בדרכו למעלה" - שניהם נכונים ושניהם מוטעים. הדבר תלוי, כמובן, בנקודת המבט, נקודת ההתייחסות ובתקופת המדידה. הדבר נכון גם למשפט כמו "ישנה סבירות לתיקון בקרוב" ול"ישנה סבירות לירידות נוספות בקרוב" וכיוצא באלה. כל אלה שמגרונם יצאו משפטים שכאלה צדקו או טעו, שהרי בכתבותיהם לא היה מקרא המסביר מהו טווח זמן קצר, בינוני או ארוך, והגדרת טווחי הזמן היתה סוביקטיבית לחלוטין.

אנשי ה"אמרנו לכם" תמיד יכולים לבחור בדיעבד את התאריכים שיתאימו להערכותיהם ה"מדויקות". באופן טבעי, הם לא עולים על בריקדות וצועקים בראש חוצות כי הם מכים על חטא שעה שהערכותיהם לא צולחות. כאשר הערכה פסימית מתפוגגת והשוק שוב "מפתיע" לטובה משקיעים נוטים ללקות בשכחה ולא לזכור אותה. רק לגבי הערכות אופטימיות שנכזבו זכרון המשקיעים מתחדד לדרגה של מחשב־על.

מרבית נבואות הזעם לא מתגשמות

מנקודת מבטו של המשקיע הפרטי, שלא מבלה את כל יומו בצמוד למסכי המחשב בחדרי המסחר והעסקאות, נראה כי יש הרבה כותרות מפחידות שנשמעות הגיוניות לחלוטין, אך ממעוף הציפור וללא לולינות פיננסית נראה כי אחוז הצלחת הערכותיהם הפסימיות של כל "נביאי הזעם" הוא סביב אחוזי השומן של הגבינות הלא שמנות.

על משקיע פרטי השוקל כיצד להשקיע את כספו לקחת בחשבון כי מרבית נבואות הזעם לא מתגשמות, ומי שהשקיע בשנים האחרונות בבורסה בתל אביב זכה לתשואה נאה ביותר, גם לאחר הירידות האחרונות. אם אותו משקיע מבקש לשים 30% מנכסיו בבורסה, טוב יעשה אם יישאר שם לאורך זמן ולא יימלט כל אימת שיישמעו נבואות זעם.

נראה שהאקסיומות המרחפות תמידית מעל שוק ההון, כמו הצורך בסבלנות והעובדה שיש לנסות ולנטרל את הלחץ היו נכונות בעבר, עדיין נכונות בהווה, ויישארו נכונות גם בעתיד.

הכותב הוא עו"ד ומנהל תיקים בדסק פלטינום של חברת פעילים ומרצה בנושאים שונים בשוק ההון