שווה בדיקה: הישראלים חשופים בפייסבוק

קבוצת סטודנטים למשפטים בקנדה שמתמחה בהגנה על פרטיות, הגישה בשבוע שעבר תלונה לנציבות הפרטיות הקנדית. זאת בטענה שפייסבוק עוברת על לא פחות מ־22 סעיפים בחוק הקנדי להגנה על הפרטיות. בשיחה עם "כלכליסט" אמר הארלי פינקלשטיין, ממנהיגי הקבוצה, שדרישתם העיקרית היא שינוי מצב ברירת

 "יש כ־7 מיליון קנדים שחברים בפייסבוק, כלומר כ־21%-23% מהאוכלוסייה," הוא אומר, "רבים מהם קטינים, בני 18-15. הם לא מודעים לסכנות שבחשיפת פרטים ברשת". פינקלשטיין עצמו נוקט את כל אמצעי הזהירות, וחיפוש פשוט בפייסבוק לא מעלה את דף המשתמש שלו. "אבל אני מבין בטכנולוגיה, ואפילו לי היו בעיות. מה יעשה משתמש מן השורה?".

הבעיה המרכזית, לדבריו, היא אפליקציות. "אם אני, משתמש א', חבר שלך, משתמש ב', ושנינו משתמשים בהגדרת הפרטיות הבסיסית של פייסבוק, ואני מתקין אפליקציה כלשהי, נניח אפליקציית הורוסקופ - האפליקציה מקבלת מיד את כל הפרטים האישיים שלך, כחבר שלי. פייסבוק חושפת הרבה יותר מידע משנדרש: כל מה שהאפליקציה צריכה לקבל הוא שם המשתמש וכתובת האימייל שלך. אבל אם ציינת את מספר הטלפון, למשל, היא מקבלת גם אותו. ואנחנו לא יודעים מי כותב אפליקציות. כל אחד יכול לכתוב אותן".

אז מה הפתרון? "הדרישה שלנו", אומר פינקלשטיין, "היא שהפרטיות תהיה מקסימלית כברירת מחדל. מי שירצה לחשוף את עצמו - זה עניינו. ברירת המחדל צריכה להיות שהוא מוגן".

בנציבות הפרטיות לקחו את התלונה ברצינות, והודיעו על תחילת חקירה. מפייסבוק נמסר בתגובה שבקרוב תפיק החברה סרטון וידיאו, בשיתוף הנציבות, שיסביר איך לשנות את רמת הפרטיות. עם זאת, את ברירת המחדל הם ישאירו כפי שהיא.

בישראל יש כ־433 אלף משתמשי פייסבוק, ואף אחד מהם לא צייץ. אף סטודנט ישראלי לא עתר - וקשה להאשים אותם בכך - שכן בישראל אין נציבות פרטיות. אמנם ישנה המועצה לפרטיות של משרד המשפטים אך גולת הכותרת שלה, לדבריה, היא הכנת תיקון לחוק הפרטיות, שהתקבל ב־1996.

מה הישימות שלו לגבי פייסבוק? כנראה שאין. מסמך אחר של המועצה מודיע בעגמומיות שלרשויות בישראל לא אכפת מפרטיות במיוחד. כמו איכות הסביבה, גם השמירה על הפרטיות היא נושא לוהט במערב שנתקל בישראל בחוסר עניין. כמו הפגיעה באיכות הסביבה, גם זה עוד יתנקם בנו.