בלעדיסאגת שטר ה-200 שקל: "ראינו רכישות מט"ח בהיקפים של פי 4-3 מאשר בשגרה"
בלעדי
סאגת שטר ה-200 שקל: "ראינו רכישות מט"ח בהיקפים של פי 4-3 מאשר בשגרה"
הדיווחים על הכוונה לבטל את שטר ה-200 שקל הביאו לפי הערכות לגל הפקדות והמרות מט"ח בהיקף של כ-100 מיליון שקל בשבוע שעבר, ושערי ההמרה בצ'יינג'ים הרקיעו שחקים. על אף שבנק ישראל הבהיר כי המהלך לא ייצא לפועל, הליך הפקדות השטרות הכחולים עדיין גבוה מהרגיל. "ההתבטאות של רה"מ תפסה את הבנקים לא מוכנים", אמר בכיר בענף
הדיווחים על הכוונה לבטל את שטר ה-200 שקל הביאו לפי הערכות לגל של הפקדות והמרות מט"ח בהיקף של כ-100 מיליון שקל - כך עולה מבדיקת כלכליסט.
ביום חמישי הבהיר בנק ישראל כי שטר ה-200 שקל לא יבוטל, לאחר שלא הוצג לנגיד צידוק מקצועי מבוסס דיו לביטול השטר, שנמצא תחת סמכותו הבלעדית. "שטר ה-200 שקל שבמחזור, בדומה ליתר השטרות והמטבעות, ממשיכים וימשיכו לשמש כסדרם", קבע נגיד בנק ישראל אמיר ירון. אולם גם לאחר אמירתו של הנגיד, בשטח הליך הפקדות השטרות הכחולים עדיין גבוה מהרגיל, ופעילות הצ'יינג'ים להחליף את שטרות ה-200 שקל לדולרים עדיין גבוהה לאור הביקוש.
סך המזומן שבידי הציבור עומד על 132 מיליארד שקל, כאשר רובו - 80% - הוא בשטרות של 200 שקל. 100 מיליון שקל ש"הולבנו" בתוך שבוע בלבד מעידים עד כמה שגורה הכלכלה השחורה בישראל והעבודה דרך מזומן. "היקף הפקדות המזומן של לקוחות הבנק הפתיע אותנו", מסר בכיר באחד הבנק הגדולים לכלכליסט. "לא האמנו שמסרים מעורפלים ולא אחידים מצד השלטון יהדהדו חזק כל כך בכל שכבות האוכלוסייה. גם אם לביטול שטר ה-200 שקל לא הייתה היתכנות, מאחר שמדובר בצעד מורכב שאמור היה לקחת שנים, עדיין מסתבר שבמקרה הספציפי הזה לא היה צריך יותר מדי כדי להניע לפעולה אנשים להיפטר מהמזומן".
"בשבוע האחרון גדלו הפקדות המזומן בבנק בהיקף של עשרות מיליוני שקלים", העיד בכיר אחד בענף. "ההערכה שלנו היא שבכלל המערכת הבנקאית הופקדו כ-50 מיליון שקל מעבר להפקדות הרגילות, וזה רק בגלל הרצון להיפטר משטרות של 200 שקלים. הציבור משוכנע שזה יקרה, גם אם טכנית עדיין לא התחיל התהליך. לכן, מנסים למהר ולהמיר לפני שיהיו מוגבלים בזמן. גם הציבור הכללי, וגם כאלו שמעדיפים להמיר כל יום סכום שלא חוצה את רף הדיווח. ההתבטאות של ראש הממשלה תפסה את הבנקים לא מוכנים, והריצה למט"ח הותירה את הבנקים ללא מט"ח זמין".
בנק הדואר, שהמרות מט"ח הן אחת מהפעילויות העיקריות שלו, מסר לכלכליסט בשבוע שעבר כי "מתחילת השבוע יש רכישות מט"ח בהיקפים של פי 4-3 מאשר בשגרה, בעיקר באמצעות שטרות של 200 שקל". הבנק הוסיף כי "הקצב ממשיך גם לאחר קריאות ההרגעה של בנק ישראל".
מחוץ לבנק הדואר, המרת המט"ח נעשית בעיקר בצ'יינג'ים, שבשבוע האחרון הקפיצו את העמלות עבור המרה בעקבות העלייה בביקוש. בעל צ'יינג'ים חשף בפני כלכליסט כי בעין הסערה הציעו ללקוחות הקצה מט"ח שרחוק ב-20 אגורות מהדולר היציג, לעומת ימים רגילים בהם המחירים נעים בין 5 ל-7 אגורות. כלומר, לאורך השבוע האחרון, בשל לחץ רוכשי המט"ח, צ'יינג'ים מכרו דולרים במחיר שקרוב ל-4 שקלים; את האירו מכרו במחיר שגבוה ב-10 אגורות מהמחיר היציג, קרי מחיר האירו בשטח עלה ליותר מ-4.2 שקלים.
"זה המחירים שהבנק נתן לנו", הסביר אלון בן יאיר, בעל דוכני צ'יינג' בראשון לציון ואשדוד. "אני רוכש את המט"ח שלי מספקים שיש להם הנחות והטבות מהבנק. ההנחות הללו בסוף מתגלגלות אל הלקוח. אבל לאורך השבוע האחרון אני מושך מט"ח ללא הנחות או הטבות, מחירים שביומיום היו מחוץ לסקאלה. בכלל לא הייתי חושב לקנות במספרים כאלו, אבל קניתי בלית ברירה". על פי בן יאיר, שעומד בראש איגוד הנש"פים (צ'יינג'ים), מיליוני שקלים מדי יום עברו בצ'יינג'ים בשבוע האחרון, "אבל אי אפשר לקבוע שכל המזומן מקורו בהון שחור".
