באיחור של ארבע שנים: קרן העושר צברה מיליארד שקל ותיפתח מחרתיים
באיחור של ארבע שנים: קרן העושר צברה מיליארד שקל ותיפתח מחרתיים
הכסף בקרן לאזרחי ישראל מגיע מהיטלים על רווחי גז שהמדינה גובה מחברות לפי חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע. ההכנסות שיצטברו בקרן יועדו למטרות חברתיות, כלכליות ועוד שתממן הריבית שלה בלבד
באיחור של 4 שנים מהמתוכנן, הקרן לאזרחי ישראל המכונה "קרן העושר" תצא לדרך ביום רביעי הקרוב וזאת לאחר שבמהלך החודש האחרון הצטבר הסכום המינימלי המאפשר את פתיחתה – כמיליארד שקל.
טיוטת הצו לפתיחת הקרן פורסמה הלילה (א') לאחר ששר האוצר אביגדור ליברמן אישר את תחילת פעילותה החל מה-1 ליוני. בטיוטת הצו נכתב כי במהלך מאי נכנסו לקופת המדינה מעל מיליארד שקל מהיטלים על רווחי גז שהיא גובה מחברות לפי חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע.
ההחלטה של ליברמן להוציא לדרך את קרן העושר התקבלה לאחר שבחודשים האחרונים הצטברו בה כספים חלוטים, כלומר כאלה שאין מחלוקת לגביהם. ההכנסות שיצטברו בקרן יועדו למטרות חברתיות, כלכליות ועוד שתממן הריבית שלה בלבד.
היא הוקמה ב-2014, תולדה של החשש מפני "המחלה ההולנדית" שתפקוד את ישראל בעקבות גילויי הגז הטבעי מול חופיה, וסכומי הכסף הגדולים שייכנסו לקופת המדינה מתמלוגים שישלמו השותפויות וכיל, על כריית משאבי טבע בים המלח ובדרום.
עם הקמת הקרן, בנק ישראל סיפק תחזיות שבהמשך התבררו יומרניות ומנותקות. כך, אחת מהן דיברה על כך שהקרן תתחיל לפעול כבר בשנת 2018 ועד שנת 2022 יהיו בה כ-4 מיליארד דולר ועד 2037 יצטברו לא פחות מ-72 מיליארד דולר.
בפועל, בתחילת השנה הצטברו בקרן רק כ 1.2 מיליארד שקל אך רק פחות מ 50% מהסכום, כ-450 מיליון שקל בלבד היו חלוטים. חלק מהערכותיה המוגזמות של המדינה בנושא התבססו על נתונים שהיא קיבלה מחברות הגז עצמן.
קרן העושר מבוססת על היטל ששינסקי, שעולה בהדרגה מ-20% מהרווח לפני מס עם תחילת התשלום לקרן, ועד לגובה מרבי של 46.8%. להיטל זה אין קשר למס החברות בגובה של 23% שכל חברה משלמת, או לתמלוגים של כיל, שהיא משלמת על מחצבים שהיא כורה בדרום.
כבר בקיץ 2021 רשות המסים העריכה כי הקרן תיפתח רק באמצע 2022 לאחר שגם היא שגתה בהערכות מוגזמות לגבי היקפה. הערכת החטיבה הכלכלית של הרשות דיברה על היקף הכנסות נומינלי מהיטל רווחי נפט וגז של 59 מיליארד דולר – סכום שאינו כולל מס על משאבי טבע אחרים. בהמשך החטיבה תיקנה את הערכותיה כלפי מטה, לסכומים שנעים בין 44 מיליארד דולר ל 53 מיליארד דולר.
אחת הסיבות המרכזיות לדלות ארוכת השנים בקרן העושר, ובניגוד מוחלט לתחזיות שדיברו על הרבה עושר, היא הימנעות מצד החברות החייבות לשלם לה בשל מחלוקות שהתגלעו בינן לבין רשות המסים. מדובר בוויכוחים שגרמו ל"משיכת זמן" שכן כל עוד המחלוקת נמצאת בהליכי בירור, הן פטורות מהחובה לשלם את הכסף.
על רקע ההימנעות של החברות מהעברת תשלומים בגין סוגיות השנויות במחלוקת, קידמו שר האוצר ליברמן ושרת החדשנות, אורית פרקש הכהן חקיקה שמחייבת אותן לשלם – ואם בית המשפט יקבע אחרת הן יקבלו את הכסף מהמדינה.
