רשות התחרות: יש לבחון איסור על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי
רשות התחרות: יש לבחון איסור על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי
מנהל מחלקת שווקים ברשות התחרות, אוריאל סיטוראן, אמר שיש לחשוב על התלות של חברות כרטיסי האשראי בבנקים, שהכרטיסים שלהם אחראים ליותר מ־70% מהמחזור. ברשות מתכננים בימים אלה אילו צעדים יטילו על הבנקים בתחום הפיקדונות
האם במקביל לטיפול בנושא הפיקדונות רשות התחרות תוביל מהלך שיאסור על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי? "התלות של חברות כרטיסי האשראי בבנקים זה משהו שצריך לחשוב עליו. עבר הרבה זמן מאז הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, וכדאי להתחיל לחשוב האם זה נכון שהבנקים ינפיקו כרטיסי אשראי. המצב הזה יוצר תלות, ומקשה על חברות אשראי להתחרות בבנקים מבחינת התמריץ שלהן לכך", כך אמר אוריאל סיטוראן, מנהל מחלקת שווקים ברשות התחרות, בדיון בנושא יצירת תחרות אפקטיבית במערכת הבנקאית של פורום שווי הוגן של אוניברסיטת רייכמן, שנערך לאחרונה.
במסגרת רפורמת שטרום שבה הופרדו חברות כרטיסי האשראי מהבנקים עלתה האפשרות לאסור על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי, אולם בסופו של דבר לאחר לחץ שהפעילו הבנקים, בין היתר בנימוק שמגבלה כזו על בנקים לא קיימת בעולם, הוחלט שלא להטיל אותה. התוצאה היא שחברות כרטיסי האשראי ממשיכות להנפיק במשותף עם הבנקים כרטיסי אשראי ללקוחותיהם (מדובר בכרטיסים האחראים ליותר מ־70% מהמחזורים בכרטיסי אשראי), ולחלוק עם הבנקים בהכנסות מהפעילות. המשמעות היא שחברות כרטיסי האשראי הן גם מתחרות של הבנקים (בכרטיסים החוץ־בנקאיים ובפעילות ההלוואות), אך גם שותפות עסקיות שלהם בכרטיסים הבנקאיים, מה שגלום בו פוטנציאל לניגוד עניינים ביכולת ובתמריץ שלהן להתחרות בבנקים.
בימים אלה רשות התחרות, בראשות מיכל כהן, מובילה מהלך של הכרזה על הבנקים כקבוצת ריכוז. הבנקים נמצאים כעת בהליך של שימוע שלאחריו תתקבל ההחלטה, וברשות כבר מתכננים אילו צעדים יטילו על הבנקים בתחום הפיקדונות לאחר שיוכרז עליהם קבוצת ריכוז.
סיטוראן הסביר את הרקע לתוכנית הרשות לפעול להתערבות בתחום הפיקדונות: "יש המון לקוחות שחשוב להם ללכת דווקא לבנקים כדי לקבל את השירותים הבנקאיים ולא לגופים חוץ־בנקאיים. כל עוד זה המצב, יש בעצם שיווי משקל מתואם בין הבנקים".
מי שלא נלהב מההתערבות המתוכננת של רשות התחרות בתחום הפיקדונות הוא בנק ישראל, האחראי על הפיקוח על הבנקים. בדיון נכח גם המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי, שהתייחס לנושא התחרות, והציג את אחת התוכניות המרכזיות של הפיקוח בימים אלה — קביעת תנאים מקלים לקבלת רישיון בנקאי, על מנת שגופים חוץ־בנקאיים, ובראשם חברות כרטיסי האשראי, יוכלו להציע פיקדונות.
חחיאשוילי אמר כי לאחר הקול הקורא שפרסם בנק ישראל בנושא, התקבלו מעל ל־20 ניירות עמדה. הוא ציין שאחת הסוגיות שעלו בתגובות היא ההפרדה הקיימת בין חברות ביטוח ובנקים, שחחיאשוילי שוקל אם להוביל מהלך לשינויה: "בשנת 2005 ועדת בכר קבעה שחברת החזקות לא יכולה להחזיק במקביל גם גוף מוסדי וגם בבנק בשל פוטנציאל לניגוד עניינים. אנחנו בודקים האם נכון לעשות איזון שהוא קצת אחר מזה שנקבע לפני 20 שנה. מצד אחד ישנה האבולוציה הטבעית של ההתפתחות של הגופים האלו, ומצד שני יש ניגודי עניינים. אם בוחנים רק את ניגודי העניינים, אז לא הייתי מאשר לחברות החזקה של גופים מוסדיים בכלל להחזיק גופים פיננסיים. אבל בישראל, בשוק הקטן שלנו, אתה לא יכול ללכת לקיצוניות כזאת, כי אז אולי מאוד יהיה קשה לגופים האלה להתפתח ולהתקיים. לכן צריך לראות איך אנחנו בונים משהו שישקף איזון שוק קצת אחר".
רו"ח שלומי שוב שעומד בראש פורום שווי הוגן התייחס לנושא הרישיונות המקלים לבנקים ואמר: "ממה שאני מבין אין בשוק התלהבות יתרה בלשון המעטה. כניסה לרגולציה של הפיקוח על הבנקים לא בדיוק מלהיב את הגופים החוץ־בנקאיים גם אם הדבר יאפשר להם לגייס מימון זול בדמות פיקדונות מהציבור. נקודה נוספת היא שככל שחברות כרטיסי האשראי יהפכו להיות בנקים 'לייט', הן יכולות לדרוס את הבנקים הקטנים כמו בנק ירושלים ובנק וואן זירו שכפופים לרגולציה המחמירה יותר".
"האוצר לא קיים"
רבים מבקרים את הפיקוח על הבנקים שדואג ליציבות הבנקים ולא מוביל צעדים דרמטיים לשיפור התחרות ומצב הלקוח. מי שדווקא תמך במהלכי הפיקוח בנושא התחרות הוא יו"ר הבנק הדיגיטלי וואן זירו שוקי אורן, לשעבר החשכ"ל, שגם ביקר את התנהלות משרד האוצר בנושא: "לצערי, היחיד שנותר במשחק זה בנק ישראל. משרד האוצר לא מלווה בכלל את נושא התחרות. הוא פשוט לא קיים, זה לא נמצא באג'נדה של אף אחד. יש להמשיך ולקדם את הרפורמות האלה ויש כאן הרבה מה לקדם, אבל זה לא רק בידיים של בנק ישראל, יש הרבה נושאים שקשורים לחקיקה. משרד האוצר חייב לקחת מעורבות יותר ולא רק לעסוק בלריב עם בנק ישראל, אלא לעבוד איתו".
