הבנקים החלו לשלוח את פירוט העמלות, אבל החוק צפוי להידחות
הבנקים החלו לשלוח את פירוט העמלות, אבל החוק צפוי להידחות
יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן הודיע שאם הבנקים יצליחו ליישם באופן מלא את לשון החוק המחייב אותם לשלוח מסרונים ללקוחות עם פירוט העמלות שהם משלמים עד 7 בפברואר, הוועדה תאשר את דחיית החוק רטרואקטיבית. "אם לא תעמדו בחוק, בעוד חודש וחצי תקבלו קנסות משמעותיים על כל יום איחור", הוסיף ביטן. חלק מלקוחות הבנקים כבר החלו לקבל את המסרונים
אחרי שכבר ויתרו על ניסיון דחיית החוק שמחייב אותם לשלוח SMS חודשי, ובימים האחרונים חלק מלקוחות הבנקים החלו לקבל הודעות על העמלות שנגבו מהם בדצמבר, ועדת הכלכלה התכנסה הבוקר (ב') לדון בבקשת הבנקים לדחות את החוק בשלושה חודשים, עד ל-1 באפריל.
הדיון הסתיים ללא החלטה, אך דוד ביטן הודיע שאם הבנקים יצליחו ליישם באופן מלא את לשון החוק עד 7 בפברואר, הוועדה תאשר את דחיית החוק רטרואקטיבית, מה שיסיר מהבנקים סיכון לתביעות, זאת כיוון שהחוק נכנס לתוקף כבר ב-1 בינואר. מנגד, קבע ביטן, "אם לא תעמדו במשימה, אקדם חוק לפיו תיקנסו במיליון שקל ליום פיגור".
בחלקו הראשון של הדיון, שנמשך פחות מ-20 דקות, התכוון ביטן ללכת עוד יותר לכיוון הבנקים והציע שהחוק יידחה בחודש וחצי, ובתנאי שייקבעו בחוק עיצומים כספיים בסך 10 מיליון שקל לכל יום שבו הבנקים יפגרו ביישומו. לאחר מכן שלח ביטן את הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ואיגוד הבנקים להגיע להסכמות על הנוסח, אך כאמור עם התחדשות הדיון החליט ביטן שלא להחליט, והתנה כל חקיקה לדחייה רטרואקטיבית של החוק ביישום של הבנקים עד ל-7 בפברואר.
בתחילת הדיון, שאל ביטן האם ההודעות ששלחו הבנקים בימים האחרונים היו "הודעות חלקיות או לפי החוק?". טיבי רבינוביץ', נציג איגוד הבנקים, השיב: "למיטב ידיעתי, לפי החוק". לאחר מכן פנה ביטן לעודדה פרץ, סגנית המפקח על הבנקים ושאל האם בנק ישראל יודע אילו בנקים עומדים בחוק. פרץ השיבה: "לא, עדיין לא".
לאחר תשובתה החליט ביטן להודיע על עצירת הדיון עד שבנק ישראל ואיגוד הבנקים יידעו לומר אילו בנקים עמדו ביישום החוק עד כה, ואמר: "התחייבתי במליאה שנדחה רק בהסכמה. אני רוצה ללכת באופן חלקי לטובת הבנקים במובן שניתן ארכה של חודש וחצי במקום שלושה חודשים. הפעם, אם לא תעמדו בחוק, בעוד חודש וחצי תקבלו קנסות משמעותיים על כל יום איחור".
ח"כ ינון אזולאי, מיוזמי החוק המרכזיים, זעם על כך שבנק ישראל ואיגוד הבנקים מגיעים לדיון מבלי לדעת אלו בנקים החלו לשלוח הודעות. מנגד, בבנק ישראל השיבו שהם הופתעו שהדיון מתקיים על יישום החוק. ביטן עצמו לא שלט היטב בלוח הזמנים, כששאל "מתי החוק מתחיל? ב-1.1? אז למה אמרו לי ב-15.1?". בכך הדגישו הצדדים את הפארסה סביב יישום החוק, שאושר ביוני האחרון במסגרת חוק ההסדרים, ונכנס לתוקף כבר לפני שבועיים.
מטרת חוק הגילוי על עמלות וריביות היא להגביר את השקיפות ואת המודעות הצרכנית בשוק הבנקאות. החוק קובע כי החל מ-1 בינואר כל לקוח יקבל מסרון המציג את סך העמלות ששילם בחודש הקודם, והחל מ-2 ביוני 2024 כל לקוח יקבל מסרון נוסף המציג את סך הריביות ששילם בחודש הקודם.
בעקבות מלחמת חרבות ברזל, פנה איגוד הבנקים בתחילת נובמבר לבנק ישראל ולמשרד האוצר בבקשה לדחות את יישום החוק בשלושה חודשים, וטען כי הבנקים אינם ערוכים טכנולוגית, זאת עקב המחסור בכוח אדם והסטת המשאבים הבנקאיים בעקבות מצב החירום בארץ. בבנק ישראל ובאוצר קיבלו את בקשת הבנקים ובתחילת דצמבר הונחה הצעת חוק לדחיית מועד התחילה של החוק, אך היא אושרה בקריאה ראשונה רק ב-25 בדצמבר.
הדחייה מחייבת גם את אישור ועדת הכלכלה, שחלק מחבריה סירבו לאשר את הדחייה. בינתיים החוק נכנס לתוקף ואיגוד הבנקים החליט למשוך את בקשת הדחייה, והבנקים החלו ליישם באופן חלקי את החוק ולשלוח מסרונים - אך ללא מלוא העמלות (למשל דמי כרטיס אשראי), ובחלק מהבנקים, כגון דיסקונט ולאומי, ללא ציון סכום העמלות בגוף ההודעה. בסופו של דבר, החליטו כאמור באיגוד הבנקים לדרוש בכל זאת דחייה של שלושה חודשים.
