בדיקת כלכליסטהמסלול פאסיבי, דמי הניהול אקטיביים: כמה יעלה לכם לעקוב אחרי S&P 500
בדיקת כלכליסט
המסלול פאסיבי, דמי הניהול אקטיביים: כמה יעלה לכם לעקוב אחרי S&P 500
19% מהמסלולים בקופות הגמל להשקעה עוקבים אחר מדד S&P 500. על אף שמדובר בהשקעה פאסיבית, דמי הניהול הגבוהים במסלולים אלה הופכים את הטבת המס ללא רלוונטית. הפער לאורך זמן בתיק השקעות רגיל יכול להגיע למאות אלפי שקלים
קופות הגמל להשקעה הושקו ב-2016 במטרה לעודד את הציבור בישראל להגדיל את חסכונותיו הפנסיוניים. כל אדם יכול להפקיד לקופות, שמנוהלות בידי חברות הביטוח ובתי ההשקעות, עד 79 אלף שקל בשנה (נכון ל-2024). מי שימשוך את החיסכון כקצבה לאחר גיל 60 ייהנה מפטור מלא מתשלום מס רווח הון, שעומד כיום על 25% מהרווח הריאלי. מי שימשוך את החיסכון לפני גיל 60 או בפעימות חד פעמיות ולא כקצבה ישלם מס רווח הון מלא, כאילו היתה זו השקעה רגילה.
בשמונה השנים שהן פועלות, קופות הגמל להשקעה הפכו לפופולריות ונצברו בהן כ-51.5 מיליארד שקל. בדומה לקרנות הפנסיה, גם בקופות הגמל להשקעה קיימים מסלולים שונים, בהתאם לאופי ההשקעה ולרמת הסיכון שהחוסך מעדיף. רוב המסלולים מנוהלים באופן אקטיבי - כלומר מנהל השקעות בוחר את תמהיל ההשקעות ומשנה אותו באופן תדיר בניסיון למקסם את התשואה.
לצד זאת, בשנים האחרונות עלתה הפופולריות של מסלולי השקעות פאסיביים: מסלולים עוקבי מדד ה-S&P500, שבהם פעילות הבסיס שמנהל ההשקעות מבצע היא מעקב אחר המדד. הביצועים הגבוהים של המדד, שהניב תשואה דו ספרתית ב-4 מתוך 5 השנים האחרונות, ובסך הכל ב-5 השנים האחרונות הניב תשואה של 81%, משכו לקוחות רבים וכיום רוב מנהלי ההשקעות מציעים את האפשרות לבחור במסלולים אלו. ההפיכה המשטרית ולאחר מכן פרוץ המלחמה העלו עוד יותר את קרנו של המדד בעיני החוסכים הישראלים.
התוצאה היא שאחוז הולך וגדל מכספי החיסכון של הציבור מועבר למסלולים שעוקבים אחר המדד, בקופות הגמל להשקעה וכן בשאר אפיקי החיסכון: 8% מכספי הפנסיה מושקעים במסלולים אלו, 7.5% מקרנות ההשתלמות, ו-19% (כ-9.8 מיליארד שקל) מקופות הגמל להשקעה.
על פניו, ניתן היה לצפות שהנהירה אחר ה-S&P 500 תתורגם גם להוזלה משמעותית בדמי הניהול שמשלמים החוסכים, זאת בשל פשטות ההשקעה והחיסכון בשעות אנליזה, עריכת תחזיות וקיום דיונים, שמוקדשים למסלולים בניהול אקטיבי. אבל זהו לא המצב: מבדיקת כלכליסט עולה כי אין כמעט הבדל בין דמי הניהול במסלולים עוקבי S&P 500 לדמי הניהול במסלולים אחרים. נכון לסוף 2023, דמי הניהול הממוצעים מצבירה במסלולי מניות בקופות הגמל להשקעה עמדו על 0.66%. במסלולים עוקבי S&P 500, הם עמדו על 0.57% - פער זניח של 0.07%. בשאר אפיקי החיסכון, המצב דומה.
ברוב החברות, הפער אף קטן יותר. כלכליסט השווה את דמי הניהול הממוצעים מצבירה במסלולים עוקבי S&P בהשוואה למסלולי מניות בניהול אקטיבי. הפער במור, כלל והראל הוא 0.03%. במיטב הפער הוא 0.05%, במגדל ובאנליסט 0.06%, ובמנורה 0.09%. בהפניקס, שבה מנוהלים 30% מהכספים במסלולי S&P 500 בקופות הגמל להשקעה ולכן היא משפיעה מאוד על הממוצע, הפער הוא 0.1%.
את דמי הניהול הגבוהים ביותר על מסלול S&P 500 גובה מור - 0.72%, ואחריה כלל עם 0.62% ואנליסט עם 0.59%. את דמי הניהול הנמוכים ביותר גובה מנורה - 0.49%, ואחריה מיטב עם 0.47%. מכיוון שהמסלולים של אלטשולר שחם ואינפיניטי חדשים, טרם פורסמו נתוניהם.
מדוע פערי המחיר כל כך זניחים על אף שמדובר במסלולים שדורשים כל כך מעט מאמץ מצד מנהלי ההשקעות? ישנן שתי סיבות מרכזיות: הראשונה היא, במילים פשוטות - כי אפשר. הפופולריות של המדד, שמשמעותה ביקוש גבוה מאוד, מאפשרת למנהלי ההשקעות להפוך את ההשקעה ב-S&P 500 למוצר רווחי יותר עבורם.
הסיבה השנייה היא שחלק הארי בעלויות של מנהלי ההשקעות הוא לא ניהול ההשקעות כשלעצמו, אלא התשלום למתווך שבאמצע - לרוב סוכן הביטוח. מנהל ההשקעות משלם את אותה עמלה לסוכן הביטוח, שלרוב עומדת על לפחות 50% ממה שמשלם החוסך, ללא תלות במסלול עצמו. לכן, טוענים בענף, במבנה השוק הנוכחי מסלולים עוקבי S&P 500 לעולם לא יהיו זולים משמעותית משאר המסלולים.
בשל אפקט הריבית דריבית, לפער בעמלות יש השפעה דרמטית על החיסכון לאורך זמן. המחיר הגבוה שמנהלי ההשקעות גובים על מסלולים עוקבי S&P 500 בולט במיוחד לאור אלטרנטיבה זולה בהרבה: רכישת תעודת סל או קרן נאמנות של המדד בתיק השקעות עצמאי. בבתי ההשקעות דמי הניהול הממוצעים עומדים על 15 שקל בחודש, ומתקזזים כנגד עמלות קנייה ומכירה. אמנם בחברות אלו יש לרוב סכום מינימלי של כ-20 אלף שקל לפתיחת תיק, אך יש בשוק מתחרות נוספות שמציעות אפליקציות למסחר, כגון בלינק (שכרגע מאפשרת מסחר רק בארה"ב), שבה אין סכום מינימלי לפתיחת תיק השקעות, והיא אינה גובה דמי ניהול כלל.
מכיוון שהציבור בכל מקרה מחויב להפריש בכל חודש חלק ממשכורתו לקרן הפנסיה, ומכיוון שקרן השתלמות מציעה הטבת מס בה משמעותית במיוחד, יש היגיון כלכלי בהשקעה במסלולים אלו. לעומת זאת, הטבת המס בקופות גמל להשקעה נחותה יותר, ופער העלויות ביחס לאלטרנטיבה של תיק השקעות עצמאי הוא כל כך גדול עד שגם חוסך מיטיב לכת, שמושך את החיסכון כקצבה לאחר הגיעו לגיל 60 ונהנה מפטור מלא על מס רווח הון, חוסך פחות ביחס לתרחיש שבו היה עוקב אחר מדד ה-S&P500 דרך תיק השקעות עצמאי.
העלויות מאפסות את הטבת המס
לפי סימולטור שבנה המתכנן והבלוגר הפיננסי איתי גל, אדם שפותח קופת גמל להשקעה ומפקיד בה 500 שקל מדי חודש במשך 30 שנה, ומושך את הקופה באופן חד פעמי (ולכן משלם מס רווח הון), יחסוך בקופת גמל להשקעה כ-403 אלף שקל. מדובר בכ-93 אלף שקל פחות ביחס לחוסך בתיק השקעות עצמאי, שיחסוך 496 אלף שקל. אם אותו חוסך היה מושך את החיסכון כקצבה ונהנה מהטבת מס רווח הון, הקצבה החודשית היתה עומדת על 2,017 שקל - נמוכה ב-779 שקל בכל חודש מהאלטרנטיבה.
ככל שטווח החיסכון עולה כך הפער גדל. בהפקדה של 500 שקל לחודש במשך 60 שנה, הפער בין מסלול עוקב S&P500 בקופת גמל להשקעה לרכישת מדד שעוקב אחר ה-S&P500 בתיק השקעות עצמאי יכול להגיע ל-1.5 מיליון שקל. אם מושכים את הסכום כקצבה, כלומר לאחר הטבת המס בקופת הגמל להשקעה, הפער בקצבה יעמוד על כמעט 12 אלף שקל בחודש.
גם לתקופה קצרה יותר כמו 10 שנה, אדם שמושך את הקופה באופן חד פעמי יחסוך בתיק השקעה 4,300 שקל יותר. גם אם אותו אדם הגיע לגיל 60 וימשוך את החיסכון כקצבה ויהנה מפטור מלא על רווחי הון, הקצבה שלו תהיה מעט נמוכה יותר מזו שבתיק השקעות.
לפי גל, "קופת גמל להשקעה מאפשרת כניסה לעולם ההשקעות עבור מי שאינו מבין בתחום ואין לו את המוטיבציה ללמוד וכך גם להימנע מטעויות שהעלות שלהן עלולה להיות כואבת יותר מעלות דמי הניהול הגבוהים. למי שרוצים ללמוד ולהשקיע בצורה יעילה כדאי לפתוח חשבון מסחר ולחסוך את העמלות המיותרות".
גל מתייחס גם למצב שבו מושכים את החיסכון בתיק ההשקעות העצמאי כקצבה - כך שמשלמים בכל פעם מס רווח הון רק על הסכום שנמשך בעוד שאר החיסכון ממשיך להניב תשואה. "במצב זה לא מצאתי תרחיש שמשתלם למשוך קצבה ממוצר פטור ממס, כשדמי הניהול שלו יותר גבוהים. זה פשוט לא משתלם".
את הסימולטור גל בנה כדי לסייע לחוסכים שכבר יש להם קופת גמל להשקעה לחשב האם כדאי להם להעביר את כספם לתיק השקעות עצמאית, זאת על אף שיאלצו לשלם מס רווח הון על הרווחים שלהם עד כה. יודגש כי מדובר בסימולטור שנועד להמחיש פערי עלויות מוערכים ובהם הוגדרו ברירות מחדל למשתנים שונים - כגון דמי ניהול השקעות, מדיניות דיבידנדים ויעילות מזומנים. כלומר, הסימולטור לא מציג בהכרח תחזית מדויקת, אלא נועד לתת קריאת כיוון.
חשוב לסייג ולומר שקופת גמל להשקעה וחשבון השקעות פרטי אינם אותו מוצר. לקופת גמל להשקעה יש מספר יתרונות משמעותיים - החשוב שבהם, אולי, הוא היתרון הפסיכולוגי: כפי שגל עצמו ציין, השקעה בקופת גמל להשקעה אינה דורשת ידע מוקדם והיא דורשת מעט מאוד פעולות אקטיביות מצד החוסך. פרט לכך, יש בה יתרון מיסוי נוסף: ניתן לשנות מסלול השקעה מבלי שהדבר יהווה אירוע מס. זאת בשונה מתיק השקעות, שבו כל מכירה של מדד עוקב S&P500 תיחשב כאירוע מס.
"מה שחשוב זה שאנשים ישקיעו. עדיף שאדם ישקיע בקופת גמל להשקעה על פני זה שהוא לא ישקיע בכלל", אמר לכלכליסט אלעד בנבג'י, מייסד ומנכ"ל משותף בבלינק. לצד זאת, בנבג'י מוסיף כי "אנשים רבים בוחרים היום במסלול פסיבי אבל משלמים דה פקטו על ניהול אקטיבי, וחשוב שיהיו מודעים לכך. נוצר מצב שבו יש לך אלטרנטיבה לבצע חיסכון ארוך טווח בעלויות שהן דרמטיות יותר נמוכות. וככל שעובר הזמן העלויות מאפסות לחלוטין את הטבת המס".
