סגור
אמיר ירון על רקע בנק ישראל וידאו
אמיר ירון על רקע בנק ישראל (צילומים: אלכס קולומויסקי, רויטרס)

בעקבות הביקוש הגבוה: בנק ישראל יתחיל להנפיק מק"מ פעמיים בחודש

הביקוש למק"מ שקיים בעיקר בגופים פיננסיים עלה בשל העלייה בריבית. כך הבנק מגדיל את הנזילות מהשוק ואת ההשפעה גם על השוק המשני של המק"מ, שמהווה כלי משלים לקביעת הריבית

בנק ישראל הודיע כי בעקבות הביקושים הגבוהים לרכישות מק"מ (מלוה קצר מועד) במכרזי בנק ישראל, הוא ינפיק מק"מ פעמיים בחודש. המק"מ הפך להיות נייר ערך מבוקש מאוד מאז העלייה בריבית בנק ישראל, ומאז העליה בסיכון בנכסים פיננסיים אחרים. גם הנהירה ל'קרנות כספיות' משפיעה על הביקוש למק"מ.
המק"מ הינה אגרת חוב שמנופקת לתקופה שלא תעלה על שנה, ואינה נושאת ריבית נקובה, אלא מונפקת בניכיון (כך לדוגמה, מק"מ לשנה שהערך הנקוב עליו הוא 100 נסחר ב-97.5, ומגלם תשואה של 2.5% לשנה). מדובר באחד מהכלים שמאפשרים לבנק המרכזי לספוג נזילות מהשוק, ובכך להקטין את כמות הכסף במשק ולסייע למדיניות המוניטרית של הבנק. התשואות על המק"מ דומות למדי לריבית בנק ישראל, אך המק"מ הארוך (12 חודשים) משקף גם את הציפיות להעלאת הריבית, כך לדוגמה המק"מ שהונפק באוקטובר נסחר בתשואה ממוצעת של 3.5% למרות שריבית הבנק אז עמדה על 2.75%.
בסוף שנת 2021 היקף המק"מ עמד על כ-115 מיליארד שקל, וכעת הוא עומד על כ-170 מיליארד שקל. עלייה של כמעט 48%, כשעיקרה מתרכזת אחרי התחלת התהליך של העלאות הריבית מאפריל האחרון. הביקוש לנכס זה מתרכז בעיקר בקרב גופים פיננסיים בארץ ובחו"ל, שרוצים או מחויבים להחזיק בנכסים בטוחים בעלי פרעון לטווח קצר. נכון לאוגוסט האחרון, כ-25% מהמק"מ הוחזק בידי קרנות נאמנות, 19% בידי קרנות השתלמות, קופות גמל, וקרנות פנסיה. 15% בידי בנקים וחברות ביטוח, ו-44% בידי משקיעים זרים.
עצם העובדה שהבנק מגדיל את הכמות המוצעת של המק"מ היא תגובה כמעט טבעית לריבית העולה, ואכן היקף הנפקות המק"מ של בנק ישראל נמצא בעלייה מתמדת. אך הפעם הבנק החליט גם לשנות את תדירות ההנפקות, ובכך להגדיל את הנזילות ואת יכולת ההשפעה גם על השוק המשני של המק"מ.
המק"מ הוא 'כלי משלים' לקביעת הריבית במשק, הכלי העיקרי הוא דרך ה'פקדונות המוניטריים' ו'הלוואת המוניטריות' למערכת הבנקאית, לתקופות של יום או שבוע, או תקופות אחרות.