בלעדיעל הכוונת של האוצר: הבנקים ישלמו לציבור ריבית על העו"ש
בלעדי
על הכוונת של האוצר: הבנקים ישלמו לציבור ריבית על העו"ש
שר האוצר מעוניין לחייב את הבנקים לשלם על יתרות העו"ש כחלק ממהלך כולל לעידוד התחרות בתחום הבנקאות. ריבית של 0.5% משמעותה שהבנקים ישלמו ללקוחות 2.5 מיליארד שקל בשנה. הצעות קודמות בנושא נתקעו בכנסת
משרד האוצר בוחן קידום חקיקה שתחייב את הבנקים לשלם ללקוחותיהם ריבית על היתרות בחשבון העו"ש, כך נודע ל"כלכליסט". מהלך זה נבדק על רקע רצון האוצר להתניע מהלך רחב לשיפור התחרות במערכת הבנקאית.
ההערכות הן ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' תומך ביוזמת הריבית על העו"ש, ואף היה רוצה להכניסה לחוק ההסדרים. אלא שלא בטוח שהדבר אפשרי בשל מגבלת לוחות הזמנים: עד ל־23 בפברואר יש להגיש לממשלה הצעת המחליטים לחוק ההסדרים, כך שסביר יותר, שהחוק יקודם במסלול רגיל ולא דרך חוק ההסדרים. ספק אם בנק ישראל יתמוך במהלך לחייב את הבנקים לשלם ריבית על יתרות העו"ש, שכן בעבר התבטאו בכיריו נגד התערבות רגולטורית במחיר הכסף, כלומר, בריביות שקובעים הבנקים.
היקף הסכומים בחשבונות העו"ש עומד כיום על כ־500 מיליארד שקל, המשמעות היא שכל תשלום ריבית של 0.1%, הוא 500 מיליון שקל שישלמו הבנקים ללקוחותיהם. כיום הריבית הממוצעת בפיקדונות לתקופה של עד 3 חודשים עומדת על 1.55%, כך שאם בהערכה שמרנית יחויבו הבנקים לשלם על יתרות העו"ש ריבית שנתית של 0.5%, הסכום המצטבר יגיע ל־2.5 מיליארד שקל בשנה.
מדובר אמנם בסכומים לא מבוטלים, אך ניסיון העבר מלמד שהבנקים לא נפגעים כל כך בקלות ממהלכים שאמורים לנגוס להם בהכנסות. סיכוי טוב שהבנקים יצליחו לפצות עצמם על התשלום הזה בין אם באמצעות שחיקת הריבית שהם מעניקים בשאר הפיקדונות או בהעלאת הריבית בהלוואות.
המהלך ששוקל האוצר מתבסס על הצעת חוק שהגיש בחודש שעבר ח"כ ינון אזולאי מש"ס, לפיה בנק יחויב לשלם ללקוחותיו ריבית על היתרות בחשבון העו"ש, כאשר הנגיד יקבע את רף המינימום לשיעור הריבית, אותו יצטרך לאשר שר האוצר.
"הצורך בהסדרה זועק על רקע הריבית העולה המאפשרת לבנקים לגרוף רווחי אשראי בהיקף של מיליארדי שקלים על חשבון הציבור, ללא סיכון, תוך ניצול תנאי שוק לא תחרותיים המותירים את לקוחותיהם במצב של 'שבי'. הימנעותם של הבנקים מתשלום ריבית על יתרות הזכות של הציבור המופקדים בחשבונות העו"ש המנוהלים בבנקים עולה כדי התנהלות בנקאית שאינה תקינה ואינה ראויה", כתב אזולאי בדברי ההסבר להצעת החוק.
הצעות חוק דומות הונחו על שולחן הכנסת עוד מימי הכנסת ה־20, אך הן לא בשלו לחקיקה. אם משרד האוצר יחליט לקחת חסות על הנושא, יש סיכוי גבוה שהוא ייצא לפועל.
עד לאפריל אשתקד היתה ריבית אפסית במשק במשך יותר מעשור. כתוצאה מכך גם הריבית בפיקדונות היתה אפסית, ולקוחות רבים העדיפו להשאיר את הכספים נזילים בחשבונות העו"ש. בעקבות כך היקף הכספים בחשבונות העו"ש הלך ותפח: בעוד בסוף שנת 2012 הוא עמד על 77.5 מיליארד שקל, במהלך השנה שעברה הוא הגיע לרמה של 600 מיליארד שקל, יותר מפי 7(!). מאז העלאת הריבית במשק, יש אמנם מעבר של כספים לפיקדונות - נכון לחודש נובמבר הר הכספים בעו"ש התכווץ ב־100 מיליארד שקל ל־498.6 מיליארד שקל - אך מדובר עדיין בהיקפים מאוד גבוהים.
באופן עקרוני, בנקים לא משלמים ריבית על יתרות בחשבון עו"ש. זאת בעוד אם חשבון העו"ש ביתרה שלילית, הם ייגבו על כך ריבית גבוהה שמגיעה גם לרמה דו־ספרתית. אותם כספים בעו"ש משמשים כמקור להענקת אשראי לציבור, עליו גובה הבנק ריבית כמובן. לחלופין יכולים הבנקים להפקיד את רוב הסכום בבנק ישראל ולקבל עליו ריבית בגובה ריבית בנק ישראל מינוס 0.1% - נכון להיום מדובר על ריבית של 3.65%.
המצב הזה בו הבנק לא משלם ללקוח ריבית על יתרות העו"ש הפך לצורם במיוחד בשנה החולפת. הסיבה לכך היא שהאינפלציה הרימה ראש, כך שערכם של כספים שנותרו בחשבונות העו"ש נשחק. בנוסף לכך בפיקדונות החלה הריבית לעלות, כך שהלך והתרחב הפער בתשואות בין הכסף שנשאר בחשבון העו"ש לעומת זה שבפיקדונות.
הביקורת על כך שהבנקים לא משלמים כספים על יתרות העו"ש, מצטרפת לביקורת רחבה יותר כלפי הבנקים על הפערים בין הריבית שהם גובים בהלוואות לריבית שהם משלמים על הפיקדונות. בשנה האחרונה עלתה ריבית בנק ישראל בחדות מ־0.1% ל־3.75%. הבנקים לא מיהרו, בלשון המעטה, להעלות את הריבית בפיקדונות בקצב שבו עלתה ריבית בנק ישראל, זאת בעוד בצד ההלוואות הם דווקא ידעו היטב להתאים את רמת הריביות לרמת הריבית במשק. כתוצאה מכך החלה ביקורת ציבורית נרחבת נגדם.
הביקורת התעצמה לאור התוצאות הכספיות של הבנקים. בזכות העלאת הריבית והאינפלציה, גדלו הכנסות המימון של הבנקים באופן משמעותי אשתקד. את שנת 2022 הם צפויים לסיים עם רווחי עתק של מעל 20 מיליארד שקל, ותשואה על ההון של מעל ל־15%, הגבוהה ביותר מזה שנים רבות. זאת בעוד במגזרים אחרים במשק שנת 2022 היתה שנה קשה של שחיקה ברווחיות כתוצאה מהאינפלציה, עליית הריבית וההאטה במשק.
הביקורת על העלאת הריבית המתונה בפיקדונות הגיעה גם לבנק ישראל, עליו הופעלו לחצים להתערב במצב. בנק ישראל קרא לבנקים להעלות את הריבית בפיקדונות, ובעקבות הביקורת הקים מערכת להשוואת הריבית בפיקדונות של הבנקים השונים, אך סירב לבצע התערבות בתמחור הריביות, בנימוק שאין זה מקובל בכלכלות מערביות. כתוצאה מהביקורת הנרחבת הבנקים אכן שיפרו את הריבית בפיקדונות, אולם עיקר השיפור חל בפיקדונות לטווח ארוך, של שנה ומעלה. ישנו פער משמעותי בין הריבית בפיקדונות לטווח של שנה־שנתיים שעומד נכון לדצמבר על 3.32% בממוצע לעומת הפיקדונות הקצרים, שהריבית בהם נמוכה ביותר מחצי ועומדת על 1.55% - פיקדונות לתקופה של עד 3 חודשים. ואילו על יתרות העו"ש הריבית עומדת עדיין על 0%.
סוגיית הריביות הגיעה גם לשולחן הכנסת, ויש מספר הצעות חוק בנושא, בהן ההצעה של אזולאי והצעה של יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני להקפיא את עליית הריבית במשכנתאות. הצעה שנויה במחלוקת, שעלולה לגרום נזק יותר מתועלת, אולם גפני מתעקש לקדמה. הצעה נוספת משותפת לאזולאי וגפני קובעת שיוגבל הפער בין הריבית בפיקדונות להלוואות. כאמור, יש סיכוי טוב שההצעה לחייב את הבנקים להעניק ריבית על העו"ש תבשיל לחקיקה אם משרד האוצר ייקח עליה חסות. ממשרד האוצר לא נמסרה תגובה לידיעה.
