בנק ישראל: "אפליקציות התשלומים לא פונות לציבור הערבי"
בנק ישראל: "אפליקציות התשלומים לא פונות לציבור הערבי"
מנתונים שפרסם בנק ישראל עולה כי ישראל מפגרת לאחור ביחס למדינות ה-OECD בכל הנוגע לחינוך פיננסי, כאשר בציבור הערבי המצב אפילו גרוע יותר - 47% מהציבור הערבי לווים כסף כדי לממן גירעונות שוטפים, בהשוואה ל-25% בציבור הכללי ו-7% במדינות ה-OECD; יותר מחצי מהציבור הערבי לא מבין את השפעת האינפלציה על כוח הקנייה
האינפלציה משתוללת ולמעלה מחצי מהציבור הערבי לא מבינים מה משמעותה ואיך להתגונן מפניה - בכנס חינוך פיננסי שערך היום (ג') בנק ישראל הוצגו נתונים שונים שמצביעים על פערים עמוקים ברמת החינוך הפיננסי בציבור.
זו הפעם הראשונה שבנק ישראל מארגן כנס בתחום החינוך הפיננסי, שבו ישראל מפגרת מאחור ביחס למדינות ה-OECD, וזאת על אף שמחקרים שונים הצביעו על תרומתו המשמעותית לצמיחה כלכלית ולקידום שוויון הזדמנויות.
לקראת הכנס ערך בנק ישראל לראשונה זה עשור סקר אוריינות פיננסית שמאפשר השוואה למדינות ה-OECD. מהסקר ניתן ללמוד על רמת אוריינות פיננסית נמוכה בציבור הכללי ביחס לעולם, כשבחברה הערבית קיימים פערים משמעותיים במיוחד.
כך למשל עולה מהסקר כי 59% מהציבור הערבי לא יודעים איך לחשב ריבית בתוכנית חיסכון לשנה, בהשוואה ל-39% בחברה הכללית ו-43% במדינות ה-OECD. עוד עולה כי 47% מהציבור הערבי לווים כסף כדי לממן גירעונות שוטפים במקום לנסות ולשנות את התנהלותם, זאת בהשוואה ל-25% בציבור הכללי ו-7% במדינות ה-OECD. בנוסף, עולה כי 53% מהציבור הערבי לא מבינים את השפעת האינפלציה על כוח הקנייה, זאת בהשוואה ל-38% בציבור הכללי ו-34% במדינות ה-OECD.
בפועל, המצב עוד גרוע יותר, זאת משום שהסקר התנהל בעברית כך שהשתתפו בו רק נציגים דוברי עברית מהחברה הערבית. סביר להניח שבקרב הציבור הערבי שאינו דובר עברית הפערים אף גדולים יותר, כך שהנתונים שמוצגים מוטים לחיוב.
כיום הרגולטור שאחראי על נושא החינוך הפיננסי הוא רשות שוק ההון, כאשר גם הרשות לניירות ערך וגם בנק ישראל פועלים בתחום. עם זאת, רשות שוק ההון טרם קיבלה תקציב ייעודי וטרם גיבשה תכנית שתאפשר לה ליצור שינוי משמעותי בתחום, כשהגורמים המקצועיים שדחפו לכך שרשות שוק ההון תהיה הרגולטור האחראי לנושא, ביניהם הממונה לשעבר משה ברקת, אינם נמצאים יותר ברשות.
אמנם חלק מהבעיה טמון בהיעדר חינוך פיננסי, אך ישנה גם השפעה משמעותית לפערי שפה: יואב סופר מבנק ישראל, שריכז את עבודת הצוות הבין משרדי לקידום הכלה פיננסית בישראל, ביקר את המערכת הבנקאית בכלל ואת אפליקציות התשלומים בפרט על כך ששירותים פיננסיים רבים אינם מונגשים בשפה הערבית: "שירותים פיננסיים הינם תשתית חיונית במשק מודרני בדיוק כמו מים זורמים וחיבור לאינטרנט, והאוכלוסייה כולה צריכה להיות מסוגלת לעשות בהם שימוש. בתוך המערכת הפיננסית בולטות במיוחד בהיעדרן אפליקציות התשלומים. הן שינו את ההתנהלות היומיומית שלנו אבל הן לא פונות לציבור הערבי - לא בשת"פים, לא בקמפיינים. הגיע הזמן שהאפליקציות יהיו נחלת הכלל".
מנהלת מחלקת תקשורת, הסברה וקשרי קהילה בבנק ישראל, נורית פלתר איתן, שיזמה וניהלה את הכנס, התייחסה לנתונים שהוצגו: "המצב לא טוב. אנחנו ברמה מאוד בינונית ביחס ל-OECD, ביחס לאיפה שהיינו רוצים להיות וביחס לאיפה שאנחנו יכולים לקדם את הכלכלה הישראלית. אנחנו יודעים היום שככל שמעלים את רמת הידע, האוריינות וההתנהגות של הצרכנים, כך גם הכלכלה מרוויחה, ובתוך זה יש לנו חברות שהן הרבה מאחור".
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר כי "התוצאות עד כה מראות שלא מספיק לפעול באופן נקודתי - חשוב לשלב כוחות יחד ולתכלל את הנושא ברמה לאומית ובאופן תשתיתי כדי ליצור אימפקט שיביא לשינוי".
