רק 30 מיליון שקל: הפיילוט המאכזב של רשות המסים לגילוי מרצון של רווחי קריפטו
רק 30 מיליון שקל: הפיילוט המאכזב של רשות המסים לגילוי מרצון של רווחי קריפטו
רשות המסים ניסתה לקיים מבצע של גילוי רווחים מרצון בקרב משקיעי קריפטו, שהיה אמור להניב מאות מיליוני שקלים – אך איכזב, כך נודע לכלכליסט • הפיילוט הוא חלק ממהלך רחב להגדיל את הגבייה על רווחי הון
הגירעון לא ייסגר על ידי משקיעי הקריפטו - למסקנה הזו כפי הנראה הגיעו ברשות המסים בחודש האחרון, לאחר שהפיילוט לגילוי רווחים מרצון הניב כ־30 מיליון שקל בלבד, בעוד הציפייה הייתה כי הפיילוט יניב הכנסות למדינה בהיקף של מאות מיליוני שקלים.
בסוף חודש דצמבר האחרון ניסחה רשות המסים נוהל שהוצג במסגרת הליך משפטי לגביית מסים מבעלי נכסי קריפטו מתוך רווחים הנובעים ממימוש של הנכסים. הנוהל נערך במשך חצי שנה, קרי עד סוף יוני האחרון.
החידוש בנוהל הוא האפשרות של המשלמים לדווח על עסקאות ישירות לרשות המסים ולא דרך המערכת הבנקאית. עד כה בעלי נכסי קריפטו לא הצליחו לשלם את המס משום שהמערכת הבנקאית לא אפשרה, במקרים רבים, לקלוט כספים שמקורם מעסקאות קריפטו. בנקים ישראלים מסחריים רבים נמנעו מלעשות זאת בשל הקושי לעקוב אחר מקור הכספים והחשש שעולה ממסחר במטבעות הללו, למשל שקבלת הכספים תחרוג מכללי הלבנת הון ומימון טרור.
הפיילוט מקדים את תהליך הגילוי מרצון המלא, שעוסק ברווחי הון באופן כללי, שאמור להכניס למדינה בין 2 ל־3 מיליארד שקל. ההליך מיועד למתעשרים חדשים מסחר במטבעות דיגיטליים, לצד ישראלים שהרוויחו כספים בחו"ל מנכסים והון אחר, לצד אזרחים שלא דיווחו על הכנסות משכר דירה.
ההליך מאפשר לאזרחים שלא דיווחו כראוי על הכנסותיהם בשנים האחרונות, או שלא דיווחו עליהן כלל, להסדיר את התשלום, ללא ענישה, כל עוד מדובר בהון שנצבר בצורה חוקית ולא נערכה בדיקה או חקירה קודמת בתיק.
המהלך זכה לתמיכה של מנהל הרשות שי אהרונוביץ' ושל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בעקבות העלייה בגירעון המדינה כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל. הגילוי מרצון האחרון שנעשה היה ב־2019, אז גבתה המדינה כ־153 מיליון שקל, ויותר מ־3.5 מיליארד שקל בנוהל שחל בשנים 2014–2016.
רשות המסים מסרה לכלכליסט כי הנוהל הגילוי מרצון עדיין נמצא בדיונים עם היועץ המשפטי לממשלה. זאת למרות שמתווה הנוהל אושר על ידי היועצת כבר בחודש מאי, ובעקבותיו הצפי היה כי יחול בתוך שבועות ספורים, ולפי לוחות הזמנים הקודמים היה אמור להתפרסם עוד לפני פסח שעבר.
הגילוי מרצון בתחום הקריפטו הפך להיות הכרח בשנים האחרונות. על פי הכלכלנית הראשית, נכון ל־2022 כ־200 אלף ישראלים החזיקו ארנקים דיגיטליים במסגרתם סחרו במטבעות דיגיטליים. "הנוהל מיועד מבחינתנו בראש ובראשונה למחזיקי הקריפטו, שהיו במצב לא פשוט בשנים האחרונות בנושא הגילוי", אמר אהרונוביץ' בחודש מאי.
במסגרת ההכנה רשות המסים אף פרסמה מכרז של בקשה להתקשרות עם חברת ביטקס, שמנטרת עסקאות קריפטו, כספק יחיד, בתחילת השנה האחרונה. ככל הידוע, הספק היה אמור להציג את עסקאות העבר של בעלי המטבעות הדיגיטליים כדי לאשרר את היקף הרווחים של הסוחרים בקריפטו שמגישים את נתוני הרווח שלהם לרשות המסים — אולם המהלך לא מומש עד כה.
מסחר דיגיטלי נעשה באמצעות ארנק דיגיטלי המוחזק באופן אנונימי ומזוהה באמצעות כתובת דיגיטלית, במובחן מארנקים מוסדרים הרשומים בבורסות קריפטו בעלות רישיון, ונסחר באמצעות טכנולוגיית בלוקצ'יין שמאפשרת הצפנה ואבטחה.
על פי מבקר המדינה "תכונותיו הייחודיות וה'בלתי נראות' של המטבע הווירטואלי מקלות על ביצוע עבירות כלכליות, והוא יכול להוות מכשיר נוח לביצוע עבירות על חוק איסור הלבנת הון. השימוש במטבעות אלה אינו עובר במערכת הבנקאית המוסדרת שעליה חלים חובות זיהוי ודיווח לרשויות האכיפה והרשות לאיסור הלבנת הון".
