"ההפרדה בין הבנקים לחברות הביטוח היא חסם"
"ההפרדה בין הבנקים לחברות הביטוח היא חסם"
המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי הקים ועדה בראשותו שתקבע תנאים מקלים לקבלת רישיון בנקאי, כך שחברות חוץ בנקאיות ובראשן חברות כרטיסי האשראי יוכלו להפוך לבנקים, וינסו להכניס תחרות לשוק הפיקדונות הריכוזי. "הפיקוח עליהן יהיה יותר הדוק מגוף חוץ בנקאי שלא מגייס פיקדון", אמר חחיאשוילי לכלכליסט ברקע הקשיים אליהם נקלעו כמה גופים חוץ בנקאיים באחרונה
האם חברות כרטיסי האשראי יהפכו בקרוב לבנק ויציעו פיקדונות? זו התוכנית של בנק ישראל כמענה לתחרות הנמוכה בשוק הפיקדונות. אתמול פרסם הפיקוח על הבנקים קול קורא לקבלת הערות מהציבור להצעת בנק ישראל לקבוע רגולציה מדורגת לקבלת רישיון לבנק.
מטרת הצעד היא לעודד גופים חוץ בנקאיים, בראשם חברות כרטיסי האשראי, לקבל רישיון בנקאי שיאפשר להם להציע לציבור פיקדונות. "המטרה שלנו זה שבסוף התהליך יהיו גופים חוץ בנקאיים. שיסתכלו על התשתית שנבנה ויגידו 'מתאים לנו להפוך לבנקים'", אומר המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי בשיחה עם "כלכליסט".
הצעד אמור להגדיל את התחרות בפיקדונות, בהם יש כיום 1.96 טריליון שקל הנמצאים בבנקים. התחרות הנמוכה בתחום בלטה בעיקר בשנתיים האחרונות, כשהריבית עלתה והתברר שהבנקים גילגלו אותה באופן חלקי ביותר לפיקדונות, ורק לאחר ביקורת ציבורית נרחבת שיפרו את הריביות. בנוסף, בחודשים האחרונים עוד טרם ירידת הריבית, החלו רוב הבנקים לשחוק את הריבית שהם מציעים בפיקדונות.
קבלת רישיון בנקאי גם עשויה לתרום לתחרות בתחום האשראי: קבלת הפיקדונות תוכל לשמש את הגופים החוץ בנקאיים כמקור באמצעותו יוכלו להעמיד אשראי. פיקדונות נחשבים למקור המימון הזול ביותר שיש לגופים פיננסים, לכן שימוש בו יוכל לאפשר לגופים החוץ בנקאיים להפחית את הריבית המוצעת בהלוואות ולשפר את התחרות גם בתחום זה.
אלא שלצד הרצון להכניס גופים נוספים בשם התחרות, יש גם צורך בשמירה על יציבות הגופים היות והם אמורים להחזיק בכספי הציבור, ואף להעמיד את הכספים הללו כאשראי - תחום שיש בו סיכון.
באחרונה התגלה כי כמה גופים חוץ בנקאיים נקלעו לקשיים, בין אם בשל קשיי נזילות או התנהלות כושלת ובעיות בממשל תאגידי. חחיאשוילי לא מוטרד מסיכונים כאלה לגופים שיקבלו רישיון בנקאי. "זה שנפקח על גופים שמוגדרים היום חוץ בנקאיים, לא אומר שהם לא יפוקחו בהתאם לגוף שמגייס פיקדונות ונותן אשראי. הפיקוח עליהם יהיה יותר הדוק מגוף חוץ בנקאי שלא מגייס פיקדון. בכל סטנדרט בינלאומי גוף שמגייס פיקדונות חייב להיות תחת פיקוח יציבותי. עם זאת, אנחנו מבינים שיש פה סוגים שונים של גופים, ולא צריך לפקח על גוף שעושה פעילות שלא מורכבת ויחסי כמו על בנק גדול", אומר חחיאשוילי.
לפי המתווה שפורסם יהיו שלוש דרגות פיקוח: הראשונה תהיה רישיון למוסד כספי, בה יוכל הגוף להציע פיקדונות ואשראי, אך לא ניהול חשבון עו"ש ולכן לא תחול הגוף כל הרגולציה הכרוכה בניהול חשבונות. הדרגה השנייה תהיה רישיון בנקאי בסיסי ובה ייכללו גופים עם נתח שוק של עד 5%, הפעילים רק במגזר משקי הבית והעסקים הקטנים, בהם רמת התחרות במערכת הבנקאית נמוכה. הדרגה השלישית תהיה רישיון בנקאי מורחב ובה ייכללו הבנקים שאינם נכללים בתנאים בשתי הקבוצות הראשונות.
לכל קבוצה ייקבעו תנאים שונים בדרישות רגולציה. בבנק ישראל מבקשים את התייחסות הציבור למתווה, שתכלול הצפת חסמים והצעות לצמצום הסיכונים. התגובות ייאספו עד לסוף מרץ. צוות בראשות חחיאושילי יבחן את העמדות ויגבש דרישות לכל סוג רישיון בתוך מספר חודשים.
יש לכם היום כבר הנחיות של רגולציה מקלה לבנקים חדשים, אז מה אתם בעצם הולכים לשנות?
"נבחן את ההוראה הקיימת ונראה אם צריך לשנות או לעדכן אותה. בנוסף יש דברים שדורשים שינוי חקיקה כמו במה מותר לבנק לעסוק, יכול להיות שלגופים קטנים צריך לאפשר יותר. רובד נוסף זה המדיניות שלנו כרגולטור לאותם גופים".
סוגיה מהותית נוספת שהפיקוח על הבנקים יצטרך לתת לה מענה קשורה לחברות הביטוח. כיום החוק דורש הפרדה בין חברות ביטוח לבנקים. אם בנק ישראל מכוון לכך שחברות כרטיסי האשראי יהפכו לבנקים, יהיה צורך לטפל בסוגיה הזו, שכן אחת משלוש חברות כרטיסי האשראי כבר שייכת לקבוצה העוסקת בביטוח (מקס שבשליטת כלל אחזקות) ושתי החברות האחרות בענף עשויות גם כן לעבור לשליטה של אחת מחברות הביטוח. ישנו אף תזכיר חוק של משרד האוצר שאמור לאפשר לבנק דיסקונט למכור את כאל לאחת מחברות הביטוח. חחיאושילי מתכוון לבחון גם את הסוגיה הזו ולשקול על שינוי החקיקה: "זה בהחלט יכול להיות חסם, אך כזה שניתן לטפל בו בחקיקה. אנחנו מסתכלים גם על הנושא הזה וניתן לכך המלצה בעבודה שלנו".
לעיתים רגולטורים יוצאים במהלכים שנשמעים על פניו מצוין, אך בפועל אין להם מענה מצד השוק. כך היה כשבתחילת המלחמה יצא בנק ישראל עם מתווה למתן מימון מוזל לגופים חוץ בנקאיים לצורך העמדת כמקורות לאשראי מוזל לעסקים קטנים. אף גוף חוץ בנקאי לא הצטרף, בנימוק שהתנאים לא מתאימים להם.
הפעם הטון בשוק נשמע שונה: "יש כאן פוטנציאל אמיתי למצב שבו חברות כרטיסי האשראי יחלו להציע פיקדונות. עצם העובדה שבנק ישראל יוצא ב'קול קורא' ולא מנחית הנחיות, כמו שהוא בדרך כלל עושה, היא סימן חיובי שהוא באמת רוצה לשמוע את הצרכים והיכולות שלנו בהצעת פיקדונות, כך שהכיוון נראה חיובי", אומר גורם בענף כרטיסי האשראי שמסייג ומוסיף שהמסקנה אם חברות כרטיסי האשראי באמת ייכנסו לתחום תלויה בתנאי הרישיון הסופיים שיפרסם בנק ישראל.
