בנק ישראל שולח את סמוטריץ' למקצה שיפורים על תקציב המלחמה
בנק ישראל שולח את סמוטריץ' למקצה שיפורים על תקציב המלחמה
המסר שעולה מהמילים המנומסות ששיגר אתמול בנק ישראל לשר האוצר הוא: אם לא תנהג באחריות ישראל תשלם על כך ביוקר על ידי הורדת דירוג והשלכות נוספות. בבנק מבהירים מהי הדרך הראויה להתאמת התקציב להוצאות המלחמה
בסקירה מיוחדת שפרסם אתמול בנק ישראל הוא העביר לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסרים ברורים לגבי הגיבוש המחודש של התקציב בעקבות המלחמה: קיצוץ של 4 מיליארד שקל בלבד מתקציב 2023 אינו מספיק, יש לוותר כבר עכשיו על הכספים הקואליציוניים לשנה הבאה, והוצאות המלחמה גבוהות יותר מכפי שפורסם.
המסר החשוב ביותר שעולה בין המילים המנומסות שפרסם בנק ישראל הוא: אם לא תנהג באחריות ישראל תשלם על כך ביוקר - הן על ידי הורדת דירוג והן על ידי השלכות נוספות בשווקים הפיננסיים.
הסקירה עליה חתומה מחלקת המחקר בראשות ד"ר עדי ברנדר מתפרסמת לאחר שסמוטריץ' הודיע כיצד בכוונתו לפעול בכדי להתאים את תקציב המדינה להוצאות הכבדות - הישירות והעקיפות - של המלחמה.
סמוטריץ' מתכנן לבצע כעת התאמות לתקציב של 2023. לפי התוכנית עלות המלחמה עד סוף השנה היא 35 מיליארד שקל. בכדי לממן זאת הוא מתכנן להגדיל את תקציב המדינה ב־31 מיליארד שקל, ולבצע קיצוץ של 4 מיליארד שקל בתקציב הקיים.
לבנק ישראל לא מעט ביקורת על התוכנית הזו. ראשית, הם חושבים שקיצוץ של 4 מיליארד שקל מהתקציב הקיים הוא נמוך למדי. "היקף הקיצוץ התקציבי המוצע כרגע אינו גדול, וככזה תרומתו לחיזוק האמינות במחויבות הממשלה להתאמה פיסקלית בגין עלויות המלחמה מוגבלת", הם כותבים ומעבירים בניסוח מפותל מסר חריף לפיו קיצוץ שכזה עלול לפגוע באמינות מול השווקים הפיננסים וחברות הדירוג, שממילא הכניסו את ישראל לרשימת מעקב בעקבות המלחמה.
עוד הם מציינים שגם מתוך אותם 4 מיליארד שקל שסמוטריץ' מתכוון לקצץ, 600 מיליון שקל הם ממקורות שלא פורטו ושלא ברור אם הם אכן זמינים לקיצוץ.
בנוסף הם מדגישים כי בפועל עלות המלחמה השנה גבוהה יותר מ־35 מיליארד שקל שהוצגו, שכן לממשלה יש גם הוצאות שימומנו מקרן הפיצויים. בקרן זו שהיו בה 18 מיליארד שקל ערב המלחמה, ישולמו הפיצויים על נזק ישיר שנגרם לרכוש, וכן פיצויים לעסקים בגין הפגיעה הכלכלית מהמלחמה.
עלות כל אלו מוערכת בכ־15 מיליארדי שקל כבר בשנת 2023, כך שהקרן צפויה להיות מנוצלת כמעט במלואה. "ככל שיידרשו הוצאות נוספות מסוג זה בהמשך השנה או בשנת 2024, הממשלה תצטרך לממן אותן מתקציבה. בנוסף, מכיוון שמדובר בקרן רישומית בלבד, על הממשלה לגייס חוב גם כנגד ההוצאות הנרשמות בקרן", כותבים בבנק ישראל.
באשר לשנת 2024, בבנק ישראל סבורים שניתן לבצע הפחתה של 10-8 מיליארד שקל מהתקציב בשנה הבאה (הכוונה היא בעיקר לכספים קואליציוניים), ושאם הממשלה מתכוונת להסתפק רק בקיצוץ של 4 מיליארד שקל בלבד מתקציב 2023, אז עליה להודיע כבר עתה כי בכוונתה לעצור את הכספים הקואליציוניים המיועדים לשנה הבאה.
בבנק ישראל מסבירים שקריטי להודיע כבר עתה על קיצוץ הכספים הקואליציוניים לשנה הבאה, שכן אם אלו לא יקוצצו עכשיו, היא תתקשה לעשות זאת בהמשך. "מדובר בתשלומים שלאחר שיאושרו יהיה קשה מאוד לבטלם בשנים הבאות. סכומים אלה ביחס לסך הוצאות המלחמה אמנם אינו גדול, אך היקפם ביחס לגידול הקבוע הצפוי בהוצאות הממשלה הוא משמעותי הרבה יותר", מסבירים בבנק ישראל. כלומר קיצוץ בכספים הללו יתרום באופן משמעותי ליציבות הפיסקלית של ישראל בטווח הארוך.
בבנק ישראל מדגישים כי הזינוק החד בהוצאות הממשלה לא יתבטא רק בתקופת המלחמה, אלא צפוי ללוות אותנו גם בטווח הבינוני. "ההוצאות האזרחיות אמנם ידעכו בהדרגה עם התאוששות המשק וסיום השיקום המאסיבי של היישובים שנהרסו. מצד שני, סביר מאוד שהוצאות הממשלה יגדלו בשל עלייה פרמננטית בהוצאות הביטחון וגידול בתשלומי הריבית עקב העלייה ברמת החוב הציבורי והתייקרותו", הם מתריעים.
על כן להתנהלות היום יהיו השפעות גם בטווח הארוך יותר של הכלכלה. אם למשל לא יבוצע קיצוץ משמעותי בתקציב ובמקום זאת, המדינה רק תגדיל עוד ועוד את הגירעון, הרי שעלויות המימון של המדינה יילכו ויתייקרו לאורך תקופה ארוכה.
בנוסף לכך, חברות הדירוג עוקבות מקרוב אחר ההתנהלות של הממשלה בניהול הכלכלי של המלחמה, ואם יווכחו שההתנהלות בעניין התקציב אינה מספיק הדוקה וכוללת גם הוצאות שאינן הכרחיות בתקופת המלחמה, הדבר עלול להביא להפחתת דירוג, מה שיביא להתייקרות נוספת של החוב הממשלתי, ויקרין על התייקרות החוב גם באשראי למשקי הבית והעסקים.
