ניתוחאחוז נוסף בריבית יכניס לבנקים עוד 3.4 מיליארד שקל
ניתוח
אחוז נוסף בריבית יכניס לבנקים עוד 3.4 מיליארד שקל
הבנקים סיימו את הרבעון השלישי עם רווח נקי מצרפי של 6.1 מיליארד שקל, הודות לעליית הריבית והאינפלציה בתקופה זו. הרווחים הגבוהים צפויים לייצר להם חזית מול הכנסת וגם מול העובדים בהסכמי השכר החדשים שייחתמו בשנה הבאה
בזמן שחברות רבות מפרסמות דוחות חלשים לרבעון השלישי, סוגרים הבנקים רבעון שיא בכל הקשור לרווחים מפעילות שוטפת בזכות עליית הריבית והאינפלציה.
חמשת הבנקים הגדולים סיימו את הרבעון השלישי עם רווח של 6.1 מיליארד שקל, זינוק של 30% לעומת הרבעון המקביל, שבעצמו היה רבעון חזק בזכות התאוששות הכלכלה ממשבר הקורונה. על רקע התוצאות חילקו כל הבנקים דיבידנד בשיעור של 50%-20% מהרווח, ובסך הכל חילקו דיבידנד של 1.66 מיליארד שקל רק בעבור רווחי הרבעון השלישי.
הרווחים הגבוהים משתקפים בתשואה על ההון, שעמדה בממוצע על 16.2%, שנחשבת לרמת שיא, בוודאי כשמדובר ברווחים מפעילות שוטפת וכמעט ללא הכנסות חד פעמיות יוצאות דופן. לשם השוואה, התשואה על ההון עמדה לאורך העשור האחרון בממוצע על אזור ה־9%. בשנת 2006 היא הגיעה באופן חריג ל־17.3%, אולם היה זה בעיקר בשל רווחים חד פעמיים ממכירת קופ"ג וקרנות הנאמנות של הבנקים לחברות הביטוח. את התשואה על ההון הגבוהה ביותר הציג מזרחי טפחות, שכמעט תמיד הוא הבנק בעל הרווחיות הגבוהה ביותר. התשואה על ההון של הבנק הגיע לרמה של 20.8% ברבעון השלישי.
את תשעת החודשים הראשונים של שנת 2022 סיימו הבנקים עם רווח של 17.2 מיליארד שקל, עלייה של 20% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, שהייתה בעצמה שנת שיא ברווחים. בקצב הנוכחי הבנקים צפויים לסיים את שנת 2022 עם רווח בלתי נתפס של מעל ל־20 מיליארד שקל.
התוצאות הללו הושגו כאמור בעיקר בשל עליית הריבית והאינפלציה, שמגדילה את הכנסותיהם מההלוואות צמודות הפריים וצמודות המדד. בנוסף לכך, הבנק הוא זה שמתמחר את גובה הריבית שהוא עצמו צריך לשלם לבעלי הפקדונות שלו, ושגם היא צריכה לעלות בשל עליית הריבית. אלא שבעוד בהלוואות גולגלה הריבית במלואה על הלווים, בצד הפקדונות הגלגול היה חלקי ביותר, וכך המרווח של הבנק מפעילות המימון השתפר, וחלק גדול מהשיפור הזה ירד היישר לשורה התחתונה של הרווחים.
התוצאה של התהליך הזה היא שהכנסות הריבית של חמשת הבנקים הגדולים זינקו בכמעט 36% ברבעון השלישי ל־13 מיליארד שקל, עלייה של 3.4 מיליארד שקל לעומת הרבעון המקביל. חשוב להדגיש כי גם תיק האשראי צמח בין התקופות, מה שמשפיע גם כן על העלייה בהכנסות, אולם הוא עלה רק ב־18% לעומת ספטמבר אשתקד, בעוד ההכנסות הריבית זינקו כאמור בשיעור כפול מכך.
הגלגול החלקי של הריבית על הפקדונות גרמה לביקורת ציבורית, לה שותף גם בנק ישראל, כאשר היום חזר וקרא הנגיד פרופ' אמיר ירון לבנקים להעלות את הריבית על הפקדונות בקצב גבוה יותר. הבנקים רשמו שיפור מסוים בקצב העלייה, אם כי בעיקר בפקדונות הארוכים לתקופה של שנה. עם חזרת הכנסת לפעילות, חברי הכנסת צפויים ללחוץ על הבנקים לשפר את הריבית בפקדונות - ראינו ניצנים לכך בישיבה הראשונה של ועדת הכספים שהייתה השבוע.
השאלה היא כיצד סוגיית הריבית בפקדונות תיגמר, והאם הכנסת תלך עד הסוף ותבצע התערבות חריגה בתמחור הפקדונות באמצעות חקיקה. רווחי העתק של הבנקים ברבעון השלישי רק ידרבנו את הכנסת למהלכים שכאלה.
הרווחים הגבוהים עלולים גם לייצר לבנקים חזית מול העובדים שלהם. בשנה הבאה בבנק הפועלים, לאומי ומזרחי טפחות יצטרכו לגבש הסכמי שכר חדשים עם ועד העובדים. הוועדים צפויים להגיע עם דרישות שכר לא מבוטלות גם לאור השחיקה בשכר והאינפלציה. בהנהלות הבנקים יתקשו להסביר מדוע הם לא יכולים להיענות לדרישות, כשהבנקים נמצאים ברמות שיא ברווחיות.
תהליך עליית הריבית לא הסתיים, אולם בבנקים מעריכים כי המשך עליית הריבית תשפיע באופן מתון יותר על הגידול בהכנסותיהם. הבנקים מפרסמים בדוחותיהם תרחישים לצפי לגידול בהכנסותיהם אם הריבית תעלה ב־1%, כפי שסביר שיקרה בשנה הקרובה. בעוד בדצמבר אשתקד בתרחיש שכזה הם העריכו כי ההכנסות יגדלו ב־5.7 מיליארד שקל, התחזית העדכנית היא שהכנסותיהם יעלו ב־3.4 מיליארד שקל. אמנם התמתנות, אך עדיין גידול נאה, שנותן לם מספיק מרווח ביטחון להעלות בצורה ראויה את הריבית על הפקדונות.
בינתיים הבנקים נהנים רק מהצד החיובי של עליית הריבית. הצד השלילי של עליית ריבית הוא שיותר הלוואות ייקלעו לחדלות פירעון בשל התייקרותן, במקביל להאטה הצפויה במשק. ביטוי לסעיף הזה ניתן לראות בהפרשות להפסדי אשראי. אלא שבניגוד לחלק מחברות האשראי החוץ בנקאי, בבנקים, שתיק האשראי שלהם נחשב שמרני יותר מהאשראי החוץ בנקאי, עדיין לא רואים ניצנים לתופעה הזו.
ההפרשות להפסדי אשראי עמדו על 448 מיליון שקל ברבעון השלישי, המשקפים שיעור ההפרשות של 0.12% בלבד. זהו שיעור נמוך בכלל ובפרט בתקופה של עלייה בריבית. הערכות הן ששיעור זה יטפס במהלך השנה הבאה, ככל שעליות הריבית יימשכו, אולם לאור איתנות הבנקים, והרווחים הגבוהים שהם צוברים בינתיים מעליית הריבית והאינפלציה, לא צפויה להיות להם בעיה לצלוח את התקופה, וללכת לקראת לקוחותיהם בפריסה וגיבוש הסדרי חוב.
המקום שבו כבר רואים את השפעת הריבית הוא בהאטה בצמיחת האשראי. בשנתיים האחרונות הבנקים צמחו בחדות באשראי כתוצאה מההתאוששות החדה של המשק ממשבר הקורונה, וכמובן כתוצאה מהריבית הנמוכה במשק שתדלקה את התהליך הזה. כתוצאה מכך צמח תיק האשראי של הבנקים בקצב שנתי דו־ספרתי, כאשר באשראי לנדל"ן הצמיחה בחלק מהבנקים אפילו הגיעה לרמה של מעל 20%.
ההעלאה החדה של הריבית האטה דרמטית את צמיחת האשראי ודיכאה ביקושים. מנתוני הדוחות עולה כי תיק האשראי בחמשת הבנקים הגדולים צמח ברבעון השלישי ב־2.7% בלבד. ברמה היסטורית זהו קצב צמיחה סביר, אולם לעומת השנתיים האחרונות מדובר בהאטה משמעותית. כמו כן מאז סוף הרבעון השלישי הריבית עוד יותר עלתה, וצפויה להמשיך ולעלות, מה שצפוי עוד יותר לדכא את הביקושים.
תחום המשכנתאות שהיה לב הצמיחה באשראי נבלם, כשהתיק של הבנקים צמח ב־2.5% ברבעון השלישי. לעומת זאת, האשראי לעסקים גדולים מוסיף לשמור בינתיים על צמיחה נאה, כשהתיק של הבנקים צמח ברבעון זה ב־3.8%. באשראי הצרכני ובאשראי לעסקים קטנים הצמיחה ברבעון השלישי עמדה על קצת יותר מ־1.5% בלבד. אולם ראוי לציין כי תחומים אלה רשמו צמיחה מתונה גם לפני העלאות הריבית.
