דוח הפיקוחבעקבות ההפיכה המשטרית: זינוק בשיעור הבכירים בבנקים החוששים מ"סיכון גיאו-פוליטי"
דוח הפיקוח
בעקבות ההפיכה המשטרית: זינוק בשיעור הבכירים בבנקים החוששים מ"סיכון גיאו-פוליטי"
לפי סקר הסיכונים שערך הפיקוח על הבנקים, בקרב נושאי משרה בבנקים 59% רואים בסיכון הגיאופוליטי כגורם סיכון, לעומת 27% בלבד בשנה שעברה; המפקח על הבנקים: "קידום חקיקה משמעותית למערכת המשפט ללא הסכמה רחבה עלולה לפגוע בכלכלה ולהתבטא בתוצאות מערכת הבנקאות"
"במבט צופה פני עתיד מלווה שנת 2023 בעלייה חדה באי־הוודאות בישראל ובעולם. מקורה של העלייה באי־הוודאות בישראל נעוץ באפשרות של קידומם של שינויי חקיקה משמעותיים שנוגעים למערכת המשפט בישראל, ללא קיומה של הסכמה רחבה, אשר, ככל שיפגעו בעצמאותם ובחוזקם של המוסדות, עלולים לפגוע גם בפעילותה ובשגשוגה של הכלכלה הישראלית לאורך זמן ולהתבטא גם בתוצאותיה של מערכת הבנקאות", כך כותב המפקח על הבנקים יאיר אבידן בדברי הפתיחה לדוח השנתי של הפיקוח על הבנקים שפורסם היום (ד').
לקריאת ידיעות נוספות מדו"ח הפיקוח על הבנקים - לחצו כאן
אבידן, שביקש לפרוש בחודש הבא, אינו הגורם היחיד במערכת הבנקאית שמוטרד מהשלכות המהפיכה המשפטית על הבנקים. 59% מהבכירים במערכת הבנקאית רואים בסיכון הגיאופוליטי גורם סיכון למערכת הבנקאית, זאת בעוד רק 27% חשבו כך בשנה שעברה. כך עולה במסגרת הסקר השנתי שערך בנק ישראל בקרב נושאי משרה במערכת הבנקאית, שבדק מהם גורמי הסיכון למערכת הבנקאית בעיניהם.
לפי הדוח, סיכון הסייבר מוסיף בשנת 2023 להיות הסיכון המטריד ביותר במערכת הבנקאות, כש-80% מהנשאלים הגדירו אותו ככזה. יחד עם זאת מדובר בירידה לעומת השנה שעברה, אז ענו 90% מהנשאלים כי זהו גורם סיכון.
אולם השינוי המהותי הוא במקום השני בו נמצא הסיכון הגיאופוליטי, סיכון שהיה רק במקום העשירי בשנה שעברה. הקפיצה הזו ככל הנראה קשורה למהפיכה המשפטית שניסתה הממשלה לקדם ושהוקפאה בינתיים. נזכיר כי בשיאה של קידום חוקי המהפיכה במרץ האחרון, החליטו בכירי המערכת הבנקאית להצטרף לשביתה שארגנה ההסתדרות. "הסיכון הגיאופוליטי עלה משמעותית לעומת שנים קודמות. ניתן לשער כי הדבר נובע משינויי חקיקה משמעותיים ללא קיומה של הסכמה רחבה", מתנסחים בזהירות בבנק ישראל בניסיון להסביר את הקפיצה בתוצאות.
במקום השלישי דורגה הרגולציה כגורם סיכון כש-56% מהנשאלים הגדירו זאת כגורם סיכון לעומת 46% אשתקד. "מדובר בעלייה ביחס לשנים קודמות, כאשר ייתכן שהצעות חוק שונות שהוגשו לכנסת עם תחילת עבודתה של הממשלה החדשה, ושנגעו בין היתר בליבת הפעילות של מערכת הבנקאות (הריבית על הפקדונות- ע.א) יכולות להצביע על עליית התפיסה של סיכון זה כסיכון מטריד".
עליית הריבית מגבירה את החשש להלוואות שייקלעו לכשל, והדבר מתבטא גם כן בתוצאות הסקר: 35% מהנשאלים הביעו חשש מהסיכון באשראי הצרכני לעומת 27% אשתקד, ו-34% הביעו חשש מהאשראי העסקי לעומת 23% בלבד בשנה שעברה.
