אחרי הביקורת: האוצר מקל בתנאים לקבלת דמי אבטלה ליוצאים לחל"ת
אחרי הביקורת: האוצר מקל בתנאים לקבלת דמי אבטלה ליוצאים לחל"ת
האוצר ספג ביקורת מהקואליציה, האופוזוציה והמגזר העסקי על התוכנית שהציג לפני שבוע וחצי, ובעקבות כך פרסם תוכנית מורחבת. בין היתר, תקרת המענק לעסקים קטנים תוכפל ל-600 אלף שקל, ולעסקים גדולים יותר הפיצוי יגיע לעד 1.2 מיליון שקל. עוד הוסכם על הפחתת תקופת החל"ת המינימלית לצורך קבלת דמי אבטלה מ-30 ל-14 יום
אחרי הביקורת שהוטחה כלפיו, משרד האוצר פרסם הערב (א') מתווה סיוע משופר למגזר העסקי בעקבות המלחמה, מתוך כוונה לפרסם את תזכיר החוק להנחה על שולחן הכנסת עד יום שלישי. תוכנית הסיוע צריכה לעבור חקיקה, כאשר במשרד האוצר מעוניינים להשלים אותה בתוך שבועיים כדי שכבר ב-15 בנובמבר יוכלו בעלי עסקים להגיש בקשות למענקים ולקבל אותם בתוך שלושה ימים.
כחלק מהשיפור בתוכנית שפרסם האוצר, תקרת הפיצויים לעסקים קטנים תוכפל מ-300 אלף שקל ל-600 אלף שקל לעסק עם מחזור שנתי של עד 100 מיליון שקל. לעסקים עם מחזור שנתי של עד 300 מיליון שקל, גובה הפיצוי יגיע לעד 1.2 מיליון שקל.
תנאי הסף לקבלת המענקים נותר כמו בתכנית המקורית - ירידה של לפחות 25% במחזור המכירות בחודש אוקטובר, ומחזור שנתי של עד 400 מיליון שקל. גם החישובים לזכאות לגובה הפיצוי שופרו לעומת המתווה המקורי, כאשר שיעור ההשתתפות בשכר העובדים יעלה מ-60% בתוכנית המקורית ל-75%. שיעור זה יוכפל בשיעור הפגיעה במחזור ובהוצאות השכר כדי לקבוע את היקף המענק שיינתן כנגד הוצאות בית העסק.
המתווה החדש הושג לאחר דיונים בין ראשי האוצר לארגוני המעסיקים וההסתדרות. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' גייס את יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני וכן את יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ כדי להשיג את תמיכתם למתווה במטרה להעבירו בכנסת בלי עיכובים נוספים.
סוגיה מרכזית שבה עוסק המתווה המשופר נותנת מענה להוצאה כפויה של עובדים לחופשה ללא תשלום (חל"ת). בשלב זה, בניגוד לדרישות של עסקים גדולים למתווה חל"ת גמיש, המתווה הנוכחי מקל בעיקר על העובדים עצמם, כאשר הוא מסיר את התנאי לקיזוז ימי חופשה צבורים מדמי האבטלה. כמו כן מבטל המתווה את ימי ההמתנה הדרושים לפי חוק וכן מפחית את תקופת החל"ת המינימלית מ-30 ל-14 ימים, כדי לאפשר החזרת עובדים לתעסוקה אם המצב הכלכלי יאפשר זאת מבלי לפגוע בזכויותיהם. הקלה נוספת היא קיצור תקופת האכשרה המינימלית מ-12 ל-6 חודשים מתוך 18 החודשים האחרונים. ההקלות בחל"ת יהיו תקפות לעובדים שיצאו לחל"ת בין 7 באוקטובר ל-30 בנובמבר.
עוד נקבע במתווה כי יישובים הנמצאים בטווח של 20-7 ק"מ מרצועת עזה שלא בענף החקלאות יקבלו מסלול שכר או מחזורים בדומה לסבבי לחימה קודמים, עם תקרה של 2.5 מיליון שקל.
בנוסף למתווה הפיצויים, הוחלט במשרד האוצר על מענק לבני ובנות זוג של משרתי המילואים, כמו גם הגדלת התשלום על יום מילואים ל-125% והקדמת התשלום כבר לסוף אוקטובר.
לפי שבוע וחצי פרסם האוצר את טיוטת המתווה, וזכה לביקורת מהקואוליציה, האופוזיציה והמגזר העסקי. בדיון בוועדת הכספים תקף שר הכלכלה ניר ברקת את המתווה ואמר כי הוא "לא נותן פתרון אמיתי למגזר העסקי". ברקת פרסם מתווה משלו, שזכה לתמיכת המגזר העסקי. בין היתר הציע ברקת מודל של חל"ת גמיש, במסגרתו המעסיק יכול להעסיק את העובד באחוזי משרה שונים בהתאם לצרכים ולמצב המשק.
נשיא התאחדות התעשיינים: "המתווה של האוצר מפקיר מאות אלפי עובדים"
הארגונים הכלכליים מתחו הערב ביקורת נוקבת כלפי המתווה שהציג האוצר. "חרף השיפור הקל במתווה המקורי הוא עדיין מפקיר עשרות אלפי עובדים בעסקים ומאות אלפי עובדים בענפי התעשייה, המסחר והבנייה ויפגע ביכולת הצמיחה של המשק נוכח המצב הביטחוני", הגיב נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר על המתווה.
"אחרי 20 יום שאנחנו מדממים, משרד האוצר צריך להתחיל להבין את גודל השעה ולהבין שחלק מהניצחון הוא גם שמירה על כלכלה ישראלית חזקה". הוא הוסיף וקרא לאוצר לשוב לשולחן הדיונים ולגבש מתווה חדש שכולל פיצוי שכר גורף ומודל חל"ת גמיש.
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ראול סרוגו אמר כי אף ששופר, המתווה לא מספק מענה ראוי לשוק העבודה. "השבוע ראינו כיצד מפעל ידוע שמשמש את תעשיות הבנייה נאלץ לוותר על 30% מכוח העבודה שלו. היקף תפוקת הבנייה והתשתית במלחמה נע בין 10% ל-15% מפעילותו הסדירה וגם השתתפות מקסימלית של 75% בשכר של המדינה לא תשאיר את העובדים בחברות הבנייה. אני מעריך שככל שהמלחמה תימשך, היקף האשראי האדיר שקבלנים ויזמים לקחו כדי לבנות יגדיל את הסיכון לקריסתם. אני צופה פיטורים של כ-100 אלף מעובדי ענף הבנייה והתשתיות ושל עוד עשרות אלפי עובדים מתעשיות הבנייה".
נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין אמר כי גם "המתווה המשופר לא פותר בעיות מבניות, הבולטת שבהם זכאות להמשכיות עסקית שתינתן רק לעסקים שמנהלים מחזור של עד 400 מיליון שקל בשנה, וגובה התקרה של 600 אלף שקל בלבד שנקבע לעסקים שמחזורם עד 100 מיליון שקל. הרושם הוא שהאוצר מציע מלכתחילה תקרות פיצוי נמוכות ורק לאחר שמשפר אותן הן נראות כמו מענה הולם".
