העלייה בריבית מבשרת את עידן הריבית הדו-ספרתית בהלוואות בכרטיסי האשראי
העלייה בריבית מבשרת את עידן הריבית הדו-ספרתית בהלוואות בכרטיסי האשראי
העלייה בריבית נותנת רוח גבית לחברות כרטיסי האשראי, שמציגות תוצאות טובות תוך שהן נהנות מצמיחת השוק, למרות התייקרות ההלוואות
חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל ומקס סגרו רבעון שלישי חזק: סימני ההאטה במשק עדיין לא הגיעו לצריכה, והשימוש בכרטיסי אשראי צמח ב־15% לעומת הרבעון המקביל ל־125 מיליארד שקל. לצד זאת הן ממשיכות לגדול בפעילות ההלוואות, ורושמות שיעורי צמיחה נאים בכלל ובפרט לאור המצב הכלכלי שבו עליית הריבית מדכאת ביקושים לאשראי.
אולם הסיפור המהותי הוא עליית הריבית בהלוואות של החברות. עליית הריבית במשק דחפה את החברות להעלות את הריבית בהלוואות שהן נותנות ללקוחותיהם. החברות אמנם לא גלגלו את מלוא העלאת הריבית על ההלוואות האלה, אולם עדיין מדובר בעלייה לא מבוטלת, שמביאה את הריבית הממוצעת בענף לרמה כמעט דו־ספרתית.
הריבית בתיק ההלוואות ללקוחות הפרטיים של חברות כרטיסי האשראי עמדה בסוף ספטמבר על 9.9% בממוצע לעומת 8.7% בספטמבר אשתקד. הריבית הגבוהה ביותר ממשיכה להיות בחברת כאל, בשל תמהיל תיק ההלוואות שלה, שמוטה להלוואות מסוג אשראי מתגלגל הנחשבות ליקרות יותר. אולם בכאל הריבית עלתה רק ב־0.5% לעומת ספטמבר אשתקד והגיעה לרמה של 10.8%.
לעומת זאת, מתחרותיה של כאל, ישראכרט ומקס, מתחילות לצמצם פערים בריביות מולה. בישראכרט הריבית הממוצעת הגיעה בספטמבר לרמה דו־ספרתית של 10.1%. הריבית במקס היא עדיין הנמוכה ביותר בענף (בשל תמהיל ההלוואות של החברה הכולל משקל גבוה להלוואות לרכישת רכב, שנחשבות לזולות יחסית), אולם מקס רשמה את שיעור העלייה החד ביותר - מ־7.4% בספטמבר אשתקד ל־9% נכון לסוף ספטמבר האחרון. בקצב עליית הריבית הנוכחי, סביר שברבעון הבא רמת הריביות בענף תגיע לרמה דו־ספרתית, ותתייצב שם.
על אף הריביות הגבוהות בענף כרטיסי האשראי, החברות מצליחות להמשיך ולצמוח בקצב נאה. במהלך הרבעון האחרון צמח תיק ההלוואות של החברות ב־8.1%, והוא כבר כמעט מגיע ל־20 מיליארד שקל. שיעור הצמיחה ברבעון האחרון נחשב גבוה בכל קנה מידה, ובפרט במצב הנוכחי שבו יש האטה בביקושים להלוואות בעקבות התייקרותן. גורמים בענף מסבירים, שהיות שנתח השוק של חברות כרטיסי האשראי בשוק האשראי הצרכני הוא עדיין נמוך, הרי שיש להן לאן לצמוח, בעיקר כשהבנקים מורידים הילוך בצמיחה בתחום זה. לצד הצמיחה באשראי, החברות רשמו עלייה בהפרשות להפסדי אשראי. אלה עמדו על 94 מיליון שקל ברבעון השלישי לעומת 28 מיליון שקל ברבעון המקביל. הגידול בהפרשה לא נבע מהרעה במוסר התשלומים, כשבענף אומרים כי לא מזהים מגמה כזו.
הגידול בהפרשה נובע מכמה סיבות: ראשית, הגידול החד בתיק מחייב את החברות לבצע באופן אוטומטי הפרשה בהתאם לקצב הצמיחה. שנית, ברבעון המקביל חלק מהחברות רשמו הפרשות אפסיות בשל ריקברי של חוב שהופרש במשבר הקורונה, מה שמביא לעיוות בהשוואת הנתונים לשנה שעברה. כמו כן, חלק מהחברות ביצעו הפרשה מסוימת כהיערכות לתרחיש של עלייה בהלוואות הבעייתיות, אולם זוהי היערכות להמשך, וכרגע עדיין לא מזהים בענף בעיה.
בשורת הרווח הנקי נראה כי כאל פותחת פערים על מתחרותיה, והיא הרוויחה 109 מיליון שקל ברבעון השלישי. חלק מהסכום הושפע גם מרווח חד־פעמי של 23 מיליון שקל ממכירת מניות ויזה, אך גם בנטרול זה, הרווח עדיין הגבוה בענף. מקס, שאמורה לעבור לידי כלל שרכשה אותה, רשמה צמיחה של יותר מ־30% ברווח ל־65 מיליון שקל ברבעון השלישי, ולעומת זאת ישראכרט ממשיכה לסבול מהסכם התפעול החדש שלה מול בנק הפועלים. הסכם זה גורע מישראכרט לטובת הבנק עשרות מיליוני שקלים ברבעון מההכנסות משימוש בכרטיסי אשראי של לקוחות בנק הפועלים. כתוצאה מכך ישראכרט, שהיא החברה הגדולה בענף, רשמה ברבעון השלישי את הרווח הנמוך ביותר שעמד על 60 מיליון שקל, ירידה של 60% לעומת הרבעון המקביל.
