עליית הריבית הגבירה את פירעון המשכנתאות ביישובים אמידים
עליית הריבית הגבירה את פירעון המשכנתאות ביישובים אמידים
דו"ח של בנק ישראל: ביישובים חלשים יותר כלכלית־חברתית סבלו יותר מהתייקרות המשכנתא וכן לקחו הלוואות נוספת כדי לכסות על הלוואות צרכניות קודמות
מחקר שנערך בבנק ישראל בחן את ההתמודדות של משקי הבית עם עליית הריבית, שעלתה בחדות מאפריל 2022 עד לשיא של 4.75%. חוקרי הבנק מצאו כי משקי בית שמתגוררים ביישובים חזקים (מדד כלכלי־חברתי גבוה יותר) פרעו חלקים מהמשכנתא שלהם, ובכך צמצמו את התייקרות המשכנתא יותר מאשר משקי בית ביישובים חלשים. ממצאים דומים נמצאו גם בנוגע לאשראי צרכני: משקי בית מיישובים חלשים המשיכו לקחת הלוואות, ואילו ביישובים חזקים הקטינו את קצב נטילת ההלוואות בשל עליית הריבית.
מכיוון שהמחקר של הבנק לא בחן את הצעדים שנקטו משקי הבית לפי רמת ההכנסה שלהם, אלא לפי מקום המגורים, ייתכן כי הפער בין משקי הבית לא נובע רק מרמת ההכנסה הממוצעת השונה בין ערים חזקות לחלשות, אלא גם מפער באוריינות פיננסית וכוח מיקוח מול הבנק.
מתוך כ־5.67 מיליון איש, שרשומים במאגר נתוני האשראי, ל־62% היה חוב באפריל 2022. את החובות ניתן לחלק לשלושה: הלוואה צרכנית, אוברדארפט (משיכה מעבר למסגרת) ומשכנתא. באופן לא מפתיע, שתי ההלוואות מהסוג הראשון נפוצות יותר בקרב משקי הבית המתגוררים בערים חלשות, ואילו שיעור משקי הבית ללא חוב כלל גבוה בקרב משקי הבית בערים חזקות. הלוואת המשכנתא נפוצה במידה זהה למדי (סביב 30%) על פני משקי הבית בכל הערים. אלא שלמרות שלווים יש בכל מקום, ההתמודדות שלהם עם עליית הריבית היתה שונה בתכלית.
נתחיל עם ההלוואות הצרכניות, הנלקחות בדרך כלל לתקופה של 5.5 שנים בממוצע. מספר הלווים בספטמבר 2023 היה רק 2.1 מיליון, לעומת 2.2 מיליון באפריל 2022 (ערב העלאות הריבית). אלא שכשיורדים לפרטים, מגלים כי משקי בית בערים חזקות הקטינו את החוב הצרכני שלהם. מספר הלווים החדשים בערים החזקות קטן בכ־5% מהלווים שסגרו את הלוואתם במהלך עליית הריבית. בערים החלשות המצב הפוך, מספר הלווים החדשים גדול ממספר הלווים שסגרו את החוב במהלך עליית הריבית.
בהתנהלות עם המשכנתא מגלים תוצאה דומה. משקי הבית המתגוררים בערים החזקות היו חשופים יותר לריבית הפריים (37% בערים בדירוג 10-8) לעומת אלו בערים חלשות (24%). מה שבעצם מביא לכך שבנקודת המוצא, דווקא משקי הבית בערים החזקות היו אמורים לחוות את הגידול המשמעותי ביותר בתשלומי המשכנתא החודשים שלהם. אך מה שקרה בפועל הוא הפוך.
מתברר, כי משקי הבית בערים החזקות ביצעו פירעון מוקדם לחלק הפריים במשכנתא ובכך, למעשה, הקטינו את הגידול החודשי בתשלומי המשכנתא שלהם. זאת בשונה ממשקי בית המתגוררים בערים חלשות שהשתמשו פחות באופציה של פירעון מוקדם (המכונה גם מחזור משכנתא). עם זאת, יש לציין כי בממוצע מי שמתגורר בערים החזקות, היתה לו משכנתא גדולה יותר מלכתחילה וחשופה יותר לפריים - מה שתימרץ יותר לבצע מיחזור לחוב.
בבנק ישראל מדגישים כי בכל הנוגע למשכנתא, אי אפשר לדעת האם הצעדים הללו של שינוי החוב ופריסתו באופן אחר אכן מקטינים את נטל החוב לאורך זמן, את זה יהיה ניתן לדעת רק בעתיד כתלות באינפלציה ובריבית בנק ישראל. אבל מה שבטוח, שיכולת ההתמודדות וההתנהלות אל מול ריבית עולה, גם היא לא שווה לכולם.
