בנק ישראל מנסה למתן את הריבית בהלוואות לעסקים קטנים
בנק ישראל מנסה למתן את הריבית בהלוואות לעסקים קטנים
הבנק יקצה 10 מיליארד שקל לבנקים לטובת הלוואות לעסקים קטנים בריבית של 6.25% בממוצע. למרות ההטבה, עדיין מדובר בריבית גבוהה שתכביד על עסקים קטנים שייאלצו לקחת על עצמם מחויבות כבדה בתקופה של חוסר ודאות גבוה
יום לאחר שבמשרד האוצר הודיעו על הקמת קרן להלוואות בערבות מדינה לעסקים, מפרסם בנק ישראל כי יעמיד לבנקים מקורות מימון מוזלים המיועדים למתן הלוואות לעסקים זעירים וקטנים. את המקורות המוזלים יוכלו הבנקים להעמיד כהלוואות במסגרת הקרן שהקימה המדינה, כאשר הציפייה היא ששילוב בין ערבות מדינה למקורות מימון זולים יאפשר גביית ריבית נמוכה יחסית מהעסקים שייטלו הלוואות. מטרת המהלכים היא שהעסקים הקטנים לא יסבלו ממחנק אשראי בשל המלחמה. עם זאת, עדיין קיים חשש שההלוואות הללו יינתנו בריבית לא מבוטלת.
מהודעת בנק ישראל עולה, כי יעמיד לבנקים הלוואות עד 10 מיליארד שקל. ההלוואות יינתנו בריבית בנק ישראל מינוס 1.5%, כלומר 3.25%, ובתנאי שהבנק יעמיד אותן כהלוואות לעסקים קטנים וזעירים שנפגעו מהמלחמה (ירידה של לפחות 25% במכירות), כאשר הריבית הממוצעת שהבנק יגבה תהיה ריבית הפריים. הלוואה בריבית פריים נחשבת לנמוכה, בוודאי למגזר הנמצא ברמת סיכון גבוהה כמו עסקים קטנים, אך עדיין מדובר בריבית של 6.25%, וכאמור זו הריבית הממוצעת, כך שסביר שיהיו עסקים שישלמו ריבית גבוהה יותר.
גם בתקופת משבר הקורונה הפעיל הבנק תוכנית דומה, אלא שאז רמת הריבית במשק היתה נמוכה משמעותית, 0.1% לעומת 4.75% כיום. התוצאה היא שאז ההלוואות הועמדו לבנקים בריבית שלילית של 0.1%, והבנקים העמידו אותן לעסקים בריבית של עד 2.9%.
תוכנית זו מצטרפת להודעת משרד האוצר על הקמת הקרן להלוואות בערבות מדינה ב־10 מיליארד שקל, שמתוכם 8 מיליארד שקל מיועדים לעסקים קטנים ובינוניים. במסגרת הקרן נדרשים העסקים הקטנים להעמיד ביטחונות נמוכים של 5% בלבד, ויוכלו לקבל הלוואות בריבית של עד 7.75%, שגם היא סבירה ביחס לריבית במשק, אבל אבסולוטית היא גבוהה, ועלולה לסבך עסקים בעלי רמת הרווחיות נמוכה. גם בתקופת הקורונה הוקמה הקרן בערבות מדינה, אך הריבית אז היתה 3.1% בלבד.
בתקופת הקורונה המדינה אף סבסדה לעסקים את תשלומי הריבית בשנה הראשונה בהלוואה. הפעם לא יינתן סבסוד כזה מסיבות של סדרי עדיפויות תקציביים וגם מכיוון שהפעילות של המשק טובה יותר לעומת תקופת הקורונה.
נקודת הפתיחה של העסקים הקטנים בישראל במלחמה היתה חלשה יחסית: עליית הריבית הגדילה את הוצאות המימון, האינפלציה הגדילה את ההוצאות וההאטה במשק פגעה להם בהכנסות. תנועת המספריים הזו פגעה בעיקר במגזר זה. ההרעה הזו לא נעלמה מעיני הבנקים, שהידקו את מדיניות החיתום שלהם באישור הלוואות על רקע עליית הסיכון.
יתר על כן, בניגוד לעסקים הגדולים שיכולים לגייס חוב בשוק ההון, לעסקים הקטנים אין אלטרנטיבה, כשמעל ל־90% מהאשראי שלהם מגיעים מהבנקים. המלחמה רק דרדרה עוד יותר את המצב, והמדינה חוששת מגל של פשיטות רגל. בימים אלה ועדת הכספים דנה בתוכנית המענקים לעסקים הקטנים והבינוניים, ונדבך נוסף זו הקרן בערבות מדינה שאמורה לסייע במימון הון חוזר או לסייע בפתרון בעיות נזילות שנוצרו עקב המלחמה.
כעת עולה השאלה אם הצעדים הללו יספיקו, ואם יהיה ביקוש להלוואות. התשובה אינה פשוטה לנוכח רמת הריבית הגבוהה. שאלה נוספת שעולה היא אם ההלוואות הללו יגיעו למי שאכן זקוק להן.
אחד הכשלים בפתרונות מימי הקורונה היה טיפול בענפים שהבנקים לא אישרו לרובם הלוואות, כמו אולמות אירועים ומסעדות. בבנקים חששו מהסיכון הגבוה. באוצר ניסו לטפל בכך, והחליטו שהפעם יהיה תהליך פיקוח ובקרה לדחיית בקשות להלוואות בקרן בערבות מדינה. כלומר אם תידחה בקשה, יבדקו מול הבנק מדוע נדחתה. אולם, לא ברור עד כמה הליך כזה יהיה אפקטיבי והאם הוא ירתיע את הבנקים מלסרב לתת הלוואות.
